ארוחה יפנית ביתית

כשחוצים את טוקיו מצד אחד לשני חייבים לעבור דרך תחנת שיבויה המסועפת. אף פעם לא אהבתי אותה, אבל אני חייבת להגיע אל ביתה של וואקאנו סאנסאי - כמעט שעתיים נסיעה - שהזמינה אותי לארוחת צהריים. וכשיפנים מזמינים לארוחה בביתם, פשוט אסור לסרב.

סנסאי הוא מורה ביפנית, וזה תואר יותר מכובד מסאן, שמרמז על הכבוד הרב שחולקים היפנים למורה - בשל העובדה שהוא נאות לגלות את סודותיו לתלמיד.

ווקאנו סנסאי ליוותה אותי בימים הראשונים ביפן ובצעדי הראשונים בשפה היפנית. היא שולטת באנגלית צרפתית וספרדית, מה שהקל על התקשורת ביננו. מהר מאוד היא התגלתה כמורה אמביציונית במיוחד, והיתה חוזרת איתי על משפטי המפתח בנחישות רבה. אם היום אני שורדת איכשהוא עם היפנית הבסיסית שלי זה בהחלט נזקף לזכותה.

לא לקח לי הרבה זמן להבין שמתורגמנית סימולטנית ליפנית אני כבר לא אהיה, ולכן המרתי את הקשר בינינו ממקצועי לחברי. אנחנו חוגגות ביחד ימי הולדת, מסיירות בשווקים בצוותא והשריד היחידי לשיעורי היפנית הוא תואר הכבוד סנסאי שאני מקפידה להעניק לה בכל הזדמנות.

לארוחת הצהריים הצטרפו אלינו שתי חברות של מסאמי סאן (זה שמה הפרטי) ושלושתן ביחד עזרו לי להכיר יותר טוב את רזי המטבח היפני הביתי - מה מכל אותם דברים שאוכלים במסעדות באמת נכנס הביתה ביום יום.

הבית של היפני הממוצע קטן עד להפתיע, בגלל הצפיפות על האי המיושב ומחירי הנדלן הגבוהים להחריד. מי שאינם נמנים על העשירון העליון, לעולם יגורו רחוק יותר ממרכז טוקיו ובתיהם יהיו קטנים, לפחות על-פי קנה המידה שלנו, הישראלים.

היפנים מאוד מתביישים בבתיהם הקטנים, ובמיוחד כאשר הם משווים אותם לבתיהם של הגאיג'ינים, שמטבע הדברים, גדולים בהרבה, ונראים להם כמו בתי חלומות מאופרות סבון. זו בדיוק הסיבה שגאיג'ינים מוקירים כל-כך הזמנות לבתיהם של יפנים - הן נדירות מאוד, ולו מחמת הבושה במימדי הבית.

כפיצוי לבית הזערורי ירכשו היפנים מכוניות מפוצצות ומאובזרות ויטפחו אותן באהבה ממש כאילו היו אומרים 'מכוניתי היא מבצרי'. תנסו 'להתנשק' עם פגוש של מכונית יפנית, מובטחת לכם חוויה שלא תשכחו לעולם.

מזל שהספקתי לצלם

אבל, ענין פעוט כמו גודל הבית לא ירתיע גברת נחרצת כמו מסאמי סאן והיא הסתפקה באיסור חמור לצלם את המטבח הקטנטן והעמוס שלה . אם חשבתם שאצלכם יש בלגן במטבח אתם מוזמנים להציץ ולהיכנס לפרופורציות. בתמונה תוכלו לראות בבירור את שני פחי הזבל הגדולים המצויים בכל מטבח ביפן ומטרתם להפריד בין סוגי הזבל לטובת המחזור ואיכות הסביבה.

החלל הקטן של ה'סלון' מלא בצבים בגדלים שונים ועשויים מחומרים שונים-פסלים, בובות צב וכריות מעוצבות בצורת צב.

האורחות של מסמי סן הגיעו בדיוק בשתיים עשרה - שעת הזלילה, ולא ביזבזו זמן על גינונים מיותרים:

ישר לשולחן ולעניינים. מתנות למארחת: אוכל כמובן, וואגאשי ופירות העונה.

גם אני הגעתי עם סלי על כתפי ועם מבחר פירות שמפאת מחירם המופרז לא אעיז לקנות אותם לשימוש ביתי, אלא רק כמתנות לאירועים מסוג זה של היום.

מסאמי סאן נעלמה מאחורי המחיצה של המטבחון, בזמן שאני פטפטתי בצרפתית שוטפת עם חברתה (היא שהתה יחד עם מסאמי סאן בפריז, בשליחות). אחרי דקותיים, היא חזרה והתחילה לשלוף מהמטבחון קערות גדושות באוכל צבעוני, אחת אחרי השנייה, ומיד מסבירה שבגלל שהותה בפאריז, לרגל שליחותו של בעלה, התמחתה בבישול אוכל יפני עם קריצה לחיך המערבי ולאורחים בביתה.

אז מה אכלנו אצל מסאמי?

פלטת חמוצים מעורבת, סלט ירקות עם אצות וואקאמה - מתובל ברוטב סויה, נקניקיות זערוריות של חזיר, פיסות בייקון מוקפצות עם פטריות שיטאקה ופלפל ירוק, אורז עם פוריקאקה (תוסף תיבול לאורז המכיל ויטמינים ומינרלים) ופיסות נורי, מרק עוף עם אצות (שלא היה מבייש שום אמא יהודיה), קוניאקו נימונו (תבשיל קדירה עם קוניאקו - מין ג'לי חום עשוי מתפוח אדמה דביק), קוביות דג בוניטו מיובש, תבשיל חצילים וטופו - פיקנטי ונפלא בעיני (מתכונים בהמשך) ולקינוח: סלט פירות טריים ומשומרים כשהדגש על צבעוניות והרמוניה.

ערב שקופיות נוסח יפן

סעדנו בנחת, ארבע נשים, שלוש מהן יפניות, אחת ישראלית, כל אחת משלושתן יכלה להיות אמא שלי - אבל למי איכפת. אהבת האוכל מקרבת לבבות ואנחנו מתענגות על ביצועיה המרשימים של מסאמי סאן שמעמיסה לי אוכל על הצלחת כאילו נולדה בתל-אביב ולא במחוז יאמאנאשי (ליד הר פוג'י).

כמנהג היפנים אנחנו מדלגות בעליזות ממנה למנה, כאשר כל המנות מוגשות ביחד, לוגמות קצת מהמרק, ממשיכות באורז, עוברות לטופו, וחוזר חלילה. השתייה מרעננת במיוחד: אוצ'ה - תה ירוק קר, עשוי בעזרת שקית תה, מוגש עם קוביות קרח, בתוך כוסית יין.

אחרי הארוחה אנחנו עוברים לבילוי יפני מסורתי: צפייה בתמונות. למרות גילן הדי מתקדם של הנוכחות הן מצויידות במיטב הגאדג'טים החדישים מרובע הקיאבארה - אזור חנויות מוצרי החשמל והדיסנילנד של הגברים הישראליים. מסאמי שולפת את המצלמה הדיגיטלית ואת הזכרונות המכילים את התמונות - אלו הם האלבומים של המאה העשרים ואחת - כבל קטן מחבר את כל העסק לטלוויזיה 29 אינטש, היה לכם ספק בכלל?

ואיך אפשר להיפרד בלי סדרת צילומי שטח, הרי היפנים הם אלופי הצילומים והמצלמות, אני מובלת לאחר כבוד לגינה הקטנה והמטופחת ומוצאת את עצמי מדגמנת במשך עשרים דקות תמימות עם שלוש הגארציות בכל קומבינציה אפשרית. מסאמי סאן, שהיתה בצעירותה דיילת בפאן אמריקאן, מחליטה להקנות לי שיעור דוגמנות מזורז, ומלמדת אותי איך לעמוד על-מנת שתתקבל תוצאה אופטימאלית. תצחקו, אבל זה עובד!

טופו עם חצילים פיקנטיים

חומרים:

½ ק"ג טופו מסוג כותון, חתוך לקוביות בגודל 3X3 ס"מ

2 חצילים חצילים גדולים, חתוכים לקוביות בגודל 2X2 ס"מ

2 כפות שמן שומשום

חופן דאשי

1 בצל ירוק, קצוץ

3 כפות רוטב סויה יפני

4 כפות מירין (יין אורז מתוק)

קורט מתערובת שבעת התבלינים (תערובת תבלינים חריפה), או כף רסק עגבניות חריף

הכנה:

1. מחממים את השמן בווק או במחבת ומטגנים את קוביות החצילים, בוזקים את תערובת שבעת התבלינים, מוסיפים את שאר החומרים - מלבד הטופו – מנמיכים את הלהבה, מכסים ומבשלים עד שהחצילים מתרככים. טועמים ומתקנים תיבול.

2. מוסיפים את הטופו ומבשלים על להבה נמוכה עוד כ-5 דקות. מגישים חם.

מרק עוף ואצות

חומרים:

1 ק"ג כנפי עוף

1 דאיקון (צנון יפני), אפשר להחליף בלפת - חתוכה לקוביות גדולות

½ כרוב, חתוך גס

1 בצל, חתוך גס

1 גזר, פרוס

חופן פטריות שיטאקה, חצויות

סאטו אימו (תפוח אדמה דביק), אפשר להחליף בתפוח אדמה רגיל - חתוך לרבעים

חופן דאשי - אבקת מרק עשוייה מדג בוניטו מיובש

3 כפות רוטב סויה יפני

¼ כוס סאקה

פלפל שחור

אצות מסוג וואקאמה, או קונבו

הכנה:

ממניחים את כל החומרים בסיר וממלאים במים. מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה כשעה וחצי. טועמים ומתקנים תיבול.

אם בוחרים באצות וואקאמה יש להוסיף אותן רק בשלב האחרון של הבישול, לבשל שתי דקות, לכבות

ולהגיש חם. את אצות הקונבו, שהן בעלות מרקם קשה יותר, יש לשים בסיר עם תחילת הבישול, יחד עם שאר החומרים.

קדרת קוניאקו נימונו

חומרים:

1 סאטו אימו (תפוח אדמה דביק), אפשר להמיר בתפוח אדמה רגיל

4 גזרים

1 דאיקון (צנון יפני) אפשר להמיר בלפת

1 בטטה

3 כפות שמן שומשום

1 קוניאקו אימו (מין משטח ג'לי חום עשוי מתפוח אדמה דביק) לא חובה

¼ כוס סאקה

4 כפות מירין

3 כפות רוטב סויה יפני

דאשי (אבקת מרק מדג בוניטו מיובש) לפי הטעם

הכנה:

1. קולפים וחתוכים את כל הירקות לקוביות בגודל 2X2 ס"מ. שוטפים את לשטוף הקוניאקו וחותכים לקוביות.

2. מחממים את שמן השומשום במחבת ומטגנים את הירקות במשך 5 דקות, מוסיפים את הקוניאקו וממשיכים לטגן עוד 2 דקות. מוסיפים את שאר החומרים ומכסים במים. מביאים לרתיחה וממשיכים לבשל על להבה נמוכה עד שכל הירקות מתרככים. מגישים חם עם אורז דביק.

איטאדאקימאס!