למי אכפת מ"השוק"?
למה ערך של רכב לאחר תאונה נקבע על פי "טבלה" ולא על פי "השוק", במה צריך להתעמק המפקח על בנקים, למה משתלם להתעקש עם הקוריאנים, וכמה צריך לדבר בטלפון כדי שהמבצעים החדשים של בזק ישתלמו. סל הצריחה של השבוע
1. מי קובע את "ערך השוק"?
כמה באמת שווה אותו סעיף בפוליסת ביטוח הרכב שלכם, המבטיח לכם פיצוי על ירידת ערך הרכב בעקבות תאונה? שאלה טובה. נניח שעברתם, לא עלינו, תאונה; כולי תקווה שלא נפגעתם, ושהרכב מתוקן במומחיות במוסך הוגן שיודע את עבודתו. העבודה נסתיימה? בדקו את הרכב בעיני קונה, ושאלו את עצמכם כמה הייתם מוכנים לשלם עבורו.
אם הוחלפה כנף – מן הסתם הייתם דורשים הנחה קטנה; אם הייתה שם תאונת מרכב, כזו שהבודק במכון הבדיקה יכתוב אודותיה משהו בנוסח "ניכרים סימני מתיחה" – כבר הייתם מתחילים לחשוב אם אתם רוצים את האוטו בכלל, ובכל מקרה דורשים עליו הנחה מפליגה; ואם יהיה שם פגם קטן בשלדה (או, חמור מכך, פגם גדול בשלדה) – הו, זה כבר סיפור עצוב, שיכול להיגמר גם בחיתוך שליש או חצי ממחיר המחירון של האוטו.
אנוכי, כהדיוט מושלם, חושב שהאמור בפסקה הנ"ל ממצה היטב את משמעות המונח "ירידת ערך שוק". שהרי מול מה נמדד ערך השוק, אם לא לפי השוק עצמו? אבל חברות הביטוח, והשמאים העובדים איתן, לא מסתכלות על ה"שוק". למי אכפת מהשוק? להם יש "טבלאות". את ירידת הערך שלך אתה תקבל על-פי האמור בטבלה, משל היית חי בעולם של טבלאות, בו אתה אמור למכור את הרכב שלך לטבלה, ולא לישראלי בשר ודם. וכך, תאונה שתגלח ממחיר השוק של הרכב שלך 20% לפחות, תזכה אותך בפיצוי של 3%-4%. רוצה להתווכח? קח שמאי פרטי, תשלם, ותתבע באחד המסלולים המקובלים. במלים אחרות – שיטת מצליח. איתי זה הצליח.
וכמובן, התירוץ הנפלא הפותר כל תהייה: הטבלאות, יאמרו לך בחברות הביטוח, אושרו על ידי משרד התחבורה. פשוט בדיחת המאה. ומי יושב למשרד התחבורה על הראש, כדי שיאשר דווקא את הטבלאות האלה ולא טבלאות מנופחות פי עשר? אני?
(גדי שוורץ)
2. ממינוס ומינוס לא יוצא פלוס
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל החליט שהוא צריך להילחם בתופעת האוברדראפט. בדיון שהיה בשבוע שעבר בכנסת, אמר המפקח על הבנקים, יואב להמן, כי הוא מגבש תוכנית במסגרתה לא יוכלו יותר משקי הבית לחרוג ממסגרת האשראי שניתנה להם על ידי הבנק.
הפיקוח על הבנקים אינו רואה בחריגות ממסגרות האשראי של משקי הבית בעיה יציבותית לבנקים, מאחר שהיקפן הכולל אינו עולה על כמה מיליארדי שקל, ובשל פיזורן בין עשרות אלפי לקוחות.
להמן אמר בדיון, כי יש לטפל בבעיה גם מאחר שהחריגות פוגמות בניהול הבנקאי התקין וגם משום שבסופו של דבר הן פוגעות בלקוחות, שלא תמיד יודעים כמה הם משלמים עליהן. ופה מתחילה הבעיה של הפיקוח - כי העובדה שהלקוחות לא יודעים כמה הם משלמים שלא מחייב את הבנקים לספר ללקוחות על כך.
נכון, כולם חתמו פעם על מסמך בבנק כשהם פתחו חשבון, ובין שאר סעיפיו מופיע גם שיעור הריבית על אוברדראפט ועל חריגה ממנו, אבל מעבר לכך, הבנק לא טורח לעדכן ולספר ללקוח כמה זה עולה לא. אם המפקח היה מחייב, אז אולי אנשים היו שוקלים פעמיים אם לחרוג.
לידיעתכם, 30% ממשקי הבית חורגים ממסגרת האשראי המאושרת ומשלמים על כך בממוצע ריבית שנתית של 15%-19% - המהווה יותר מ-130% מעלות גיוס ההון לבנק. איפה המפקח? משקי הבית מסבסדים את הלקוחות העסקיים: ב-2002 הרווח של בנק הפועלים ממשקי הבית הסתכם ב-457 מיליון שקל, בעוד שהרווח הכולל שלו עמד על 357 מיליון שקל. לאומי רשם בשנה שעברה רווח של 461 מיליון שקל ממשקי הבית, בעוד שהרווח הכולל שלו עמד על 430 מיליון שקל. איפה המפקח?
אז אולי במקום למנוע מאחוז נכבד מאיתנו לגמור את החודש, יואיל להמן בטובו להורות לבנקים לגבות ריביות פחות נשכניות מהלקוחות. הרי הוא בעצמו אמר שהריבית הגבוהה פוגעת בלקוחות.
(שלומי דונר)
3. התעקשה בקוריאנית
משפחת ר' היא משפחה די ממוצעת – שני הורים עובדים, ארבעה ילדים ואוברדרפט בבנק. לאחר התלבטות ממושכת החליטו להחליף לאחרונה את מכוניתם המקרטעת ב"אוטו אמיתי".
ניגשו בשמחה לסוכנות מכוניות באחת מערי השרון, שילמו מקדמה ורכשו (לאחר בדיקה מדוקדקת) בהסכם ליסינג קאיה קרניבל מודל 2001 גדולה ומרווחת. שלושה שבועות לא היו מרוצים מהם. רק דברי הלל ושבח נאמרו לכל מי שרק הסכים לשמוע על המכונית, אלא שבשבוע הרביעי השתעלה זו ושבקה. גרר, כמה ימים במוסך וחזרה הביתה. את הנזק, בסך כמה אלפי שקלים, שילמה המשפחה.
לא חולף שבוע והריטואל חוזר על עצמו ובגדול. שוב מכניסים בני הזוג את היד לכיסם ומשלמים. כשאחרי שבוע נוסף עשתה המכונית סימני גסיסה מתקדמים החליטו השניים כי לא עוד. בעל המוסך המרכזי, שתיקן את המכונית בפעמיים הקודמות, התנער מאחריות ושמח להודיע כי הפעם הגיע הנזק לכדי 40 אלף שקל. רגע לפני התקף הלב פנו השניים לבעל סוכנות המכוניות . "מה הבעיה?" שאל אותם זה בנונשלנטיות, "קחו הלוואה מהבנק, שחררו את האוטו ותתבעו את החברה...".
"אבל", ענו לו בני הזוג, אם היינו רוצים לקחת הלוואות מהבנק לא היינו עושים ליסינג, שלא לדבר על הריבית, עורכי הדין והשנים הרבות שייקח לעניין להתברר בבתי המשפט..". "אין מה לעשות" ענה החמוד "חתמתם......"
חפויי ראש יצאו השניים מן הסוכנות, אבל גברת ר' היא לא פראיירית. הזעם והתסכול העניקו לה הרבה כוח להלחם במערכת, והיא לא התעצלה והרימה טלפון ישר לסוכנות קאיה בישראל. שבוע ישבה על הקווים, דיברה עם כל מי שרק אפשר, שלחה את את כל הניירות שביקשו, כעסה כשהיה צריך, התחננה כשהיה צריך וראו זה פלא - בפקס האחרון שהגיע היישר מקוריאה ניתן אישור לכיסוי הנזק על ידי קאיה העולמית.
אולי היתה זו יד אלוהים, אולי החליטו שלא להיכנס למאבק משפטי על כמה גרושים ישראליים, אולי גילו כי מדובר בתקלה שאינה קשורה ללקוח אלא למכונית. מה זה חשוב?שוב הוכח כי יוזמה צרכנית ועמידה על זכויות משתלמת.
למשפחת ר' ולאוטו (בינתיים) שלום.
(טלי חרותי סובר)
4. תרגיל בחשבון עם בזק
חברת בזק יצאה בשבוע שעבר, לראשונה בתולדותיה, במסלולי התקשרות קבועים. המסלול הראשון, תחת השם "חופשי מ-7", מאפשר לדבר ללא הגבלה מקווי בזק לבזק מ-19.00 בערב ועד 7 בבוקר, ובסופי שבוע וערבי חג החל מ-13:00 בצהריים ועד למחרת השבת או החג ב-7 בבוקר, תמורת 77 שקל בחודש. מסלול קו "חופשי בערב" מאפשר לדבר ללא הגבלה בימי חול, כולל מוצאי שבתות וחגים החל מ-19:00 בערב ועד 7 למחרת תמורת 57 שקל לחודש, ומסלול חופשי בסופי שבוע מאפשר לדבר ללא הגבלה בימי שישי וערבי חג מהשעה 1 בצהריים ועד למחרת השבת או החג ב-7 בבוקר, תמורת 37 שקל בחודש.
בואו נעשה תרגיל קטן בחשבון, לראות כמה צריך לדבר כדי שהמסלולים ישתלמו. דקת שיחה בשעות המבצע עולה 5.5 אגורות, כך שהמסלול הראשון, חופשי משבע שעלותו 77 שקל, ישתלם רק למי שמדבר בממוצע מהבית ובשעות הערב (חוץ משישי שבת) בכל יום לפחות 51 דקות (77 שקל חלקי 30 יום בחודש שווה ל-2.5 שקל ביום, ואם מחלקים את זה ל-5.5 אגורות מגיעים ל-51). מי שמבקש להתחבר דווקא למסלול חופשי בסופי שבוע, יצטרך לדבר יותר כדי שהמסלול ישתלם לו: 37 שקלים בחודש, חלקי 5.5 אגורות, חלקי 8 ימי שישי שבת מגיעים לקצת יותר משעה וחצי שיחה בממוצע לכל אחד מהימים האלה.
ועוד משהו: השיחות הנעשות במסגרת המסלולים החדשים הינן מקווי בזק לבזק, ולא לקווים סלולריים או בינלאומיים או לאינטרנט. ודמי שימוש חודשיים בסך 50 שקל כבר אמרנו? אתם, בכל אופן, תעשו את החישוב שלכם.
מבזק נמסר בתגובה, כי "החבילה כוללת שיחות חינם ברשת בזק גם בכל סופי השבוע והחגים משעה 13:00 בצהרים ערב השבת והחג ועד למחרת ב – 7:00 בבקר. מדובר ב - 42 שעות רצופות בסופי שבוע ועוד 60 שעות בימי חול.
"מובן מאליו כי החבילות הנוכחיות מתאימות יותר לאנשים שמרבים לדבר שיחות ארוכות בשעות הערב והלילה. בדיוק עבורם נבנתה החבילה. לקוחות שיתברר להם כי החבילה אינה מתאימה לצרכיהם, יוכלו לבטל בכל עת את המינוי לחבילה וימשיכו להיות מחויבים בתעריפים הרגילים של בזק".
(דני לשם)
