פרופ' אריאל רובינשטיין: נתניהו מתנהג באופן בריוני

"הצעת החוק של האוצר, הקובעת כי על ארגוני העובדים לקיים הצבעה לפני יציאה לשביתה היא רעיון מצויין, בתנאי שגם המדינה תאמץ אותו, כלומר שלפני יציאה למלחמה תקיים המדינה משאל עם, ותחליט על פי הרוב שיתקבל, או שלפני הלאמת קרנות הפנסיה יתקיים משאל עם ועל פי תוצאותיו תתקבלנה ההחלטות". כך אמר היום בציניות בראיון  ל-ynet, פרופ' אריאל רובינשטיין, חתן פרס ישראל לכלכלה. רובינשטיין הוסיף כי "אף אחד לא רוצה לצאת לשביתה כמו שאף אחד לא רוצה לצאת למלחמה. מדובר בצעדי אין ברירה, ולכן כל הגבלה על השביתה היא כמו הגבלת הממשלה ליציאה למלחמה".

פרופ' רובינשטיין שמע את פרטי הצעת החוק והזדעזע: "זאת דמוקרטיה? דמוקרטיה היא רוח ולא שיטה. דמוקרטיה אינה רק בחירות לכנסת כל 4 שנים. דמוקרטיה היא משטר המנסה להיטיב עם כלל הציבור ולא רק עם חלק ממנו. שבירת האיגודים המיקצועיים אינה דמוקרטית כי היא פוגעת בזכויות רבות של העובדים".

פרופ' רובינשטיין הרחיב: "נוצר פה חוסר איזון חריף בין המעסיקים לבין ציבור העובדים, שמעביר את מירב הכוח למעבידים, שהם הצד החזק מלכתחילה. הארכת תקופת הצינון ל-60 ימים וקיצור תקופת הצינון להשבתת מגן מצד המעביד ל-15 ימים, לצד איסור שביתות אהדה, הן שלילת חירות העובדים להתנגד לצעדים חד צדדיים המופעלים עליהם מצד בעלי ההון".

"במצב הנוכחי, בו האבטלה מרקיעה שחקים מחד, ונרשמת ירידה חדה ברמת החיים מאידך, כל שינוי בכללי המשחק לטובת המעסיקים כמוהו כפגיעה בשכר, בתנאי ההעסקה, ובזכויות העובדים. שביתות סולידריות של העובדים הם המכשיר המאפשר לעובדים להשוות את כוחם למעבידים, החזקים מהם בהרבה".

רובינשטיין מזהיר: "מדובר בצעד ילדותי, כוחני, בריוני ולא רציני מצד נתניהו. חוסר הסימטריה בחוק בין העובדים למעסיקים הוא קיצוני עד כדי גיחוך. אבל אם נתניהו חושב שבחקיקת החוק, ובהפרטת המדינה לדעת הוא פוטר את הבעיה הוא טועה. על נתניהו לזכור את חוק הטבע מספר אחת - לכל פעולה יש תגובה - ולפיכך כל שינוי כוחני בכללי המשחק, כל חקיקה כוחנית שתגרע מזכויות העובדים כיום, צפויה להביא ביום מן הימים, עם חילופי השלטון, לתגובה כוחנית בדיוק באותה מידה. הפרטה תגרור הלאמה והפקעה, ושבירת ארגוני העובדים תגרור בנייתם מחדש במבנה מחוזק יותר. צעדים כאלה כרוכים לרוב באי סדר ובתסיסה, וזה דבר שכדאי להימנע ממנו".

אבל באנגליה וארה"ב התהליך הצליח?

רובנישטיין: "נתניהו שכח שישראל אינה ארה"ב ואינה אנגליה. בניגוד למדינות אלה, כאן הסולידריות החברתית קריטית לקיום המדינה ולקיום החברה. לא יהיה נכון להעתיק ממדינות אלה את התהליכים, מה גם שבחלקם הם נכשלו. התאצ'ריזם באנגליה אינו נחשב להצלחה ומרבית האוכלוסיה הבריטית מגנה אותו. חוץ מזה, אם נתניהו רוצה לחקות את ארה"ב, שיטיל מס ירושה כבד, כמקובל שם. ושאלה נוספת היא האם אנו באמת רוצים להיות ארה"ב - הרי שם מרבית הציבור לא מעורב בפוליטיקה וחלק ניכר מהציבור משתכר שכר רעב המספיק לקיום אך בקושי רב. גם שם קמות תנועות הדורשות שכר הוגן לעובדים".

ומניעת שביתות פוליטיות - זה רע?

רובינשטיין: "מדובר בצעד הרסני למערכת המשפט. הרי ברגע שבית המשפט יידרש להחליט מתי שביתה היא פוליטית ומתי קיומית הוא נכנס למלכוד ממנו לא יוכל לצאת. החוק יביא לפוליטיזציה של מערכת המשפט שתידרש להכרעות פוליטיות ומוסריות ולא משפטיות".

פרופסור רובנישטיין מסכם: "אני פשוט מזועזע מהצעת החוק. בחודש יולי נאם נתניהו והצהיא כי בכוונתו לשבור את ארגוני העובדים. חשבתי שזו קפריזה של יום קיץ, אך מסתבר כי לא כך היא, אלא משנה סדורה. זוהי דמגוגיה זולה ללא תוכן וללא תועלת, הזורעת פילוג וקיטוב. מדובר ברמיסה שיטתית של זכויות העובדים".