דחפורים משחיתים את צמחיית הירקון הנקי
סבך הקנה וצמחיית הנחל, ששימש גם אכסניה לציפורים ולבעלי חיים, הפך לגל של ערמות גזם ועצים כרותים. רשות נחל הירקון: עבודות הכריתה נעשות כדי לעודד צמחיית נחלים טבעית, שלא מתפתחת בגלל האיקליפטוסים
"הגעתי בשבת בצהרים עם אשתי והילדים וחיפשנו פינה לשתות כוס קפה בטבע", מספר נועם עציוני, חובב טיולים וממפעילי אתר טיולי שטח. "לתדהמתי ראינו שאין שם יותר פינות נחמדות. פעם היה שם אחו עם פינות שמש וצמחיית קנים. עכשיו אתה נוסע על אוטוסטרדת עפר, שלאורכה הורידה קק"ל את כל הענפים עד גובה של חמישה מטר, וביארה את כל צמחיית הנחל". עציוני מספר שבסבך הקנה היו המון ציפורים ובעלי חיים, "קטע הנחל דרך 'יער מקלות' היה ממש בראשיתי. היום זה ריק".
לא רק דילול של גובה הענפים נעשה במקום, אלא גם דילול של העצים עצמם שחלקם נכרתו. הגזעים לא שם, ורק בפינה אחת ליד כפר הבפטיסטים נותרו זרוקים שני בולי עץ שלא נלקחו עם שאר הערימה.
האיקליפטוס - אורח לא רצוי
'הירקון הנקי' הוא הקטע שנמצא מזרחית למפגש בינו לבין נחל קנה. לאחרונה מוזרמים אליו לא רק המים ממכון טיהור השפכים של כפר סבא והוד השרון, אלא גם מי הקולחין העודפים ממט"ש ניר אליהו, שעתה, כשבא החורף, אינם מופנים להשקיה.
המעבר מתחת לכביש 40 אינו שמיש. הבולדוזרים של מע"צ הפכו והפכו, והרסו את צמחיית הגדה. כבר שבועיים לא עובדים שם, כאילו עשו חצי עבודה ויצאו לשביתה. לעת עתה, הדרך היא בגובה פני הנחל, והשילוב בין הכלים הכבדים לכלים השלובים הציף את דרך העפר במים. גם מתחת לכביש חוצה-שומרון לא ממש אפשר לעבור.
מנהל רשות נחל הירקון, דוד פרגמנט, מסביר כי במקום נעשית עבודה "סופּר חשובה" של טיפול יערנים באיקליפטוסים. כל השנים, מסביר פרגמנט, כרתו את החזירים של העצים ומה שקרה, שצמחו במקום הרבה עצים צפופים ודקי גזע.
עבודות הכריתה שנעשות בייעוץ צמוד של יערני קק"ל, הן על מנת שיתקבלו עצים של ממש. ההרמה של נוף האיקליפטוסים נעשית, לדברי מנהל רשות נחל הירקון, על מנת לאפשר התפתחות של צמחיית נחלים טבעית, שלא מצליחה לצמוח, מכיוון שמייבש הביצות האוסטרלי מדכא אותה כאשר הוא מצל יתר על המידה.
פרגמנט מזכיר כי האיקליפטוסים אינם עצי גדה. "הם לא מצליחים לשמור על הגדה שלא תיסחף. כל חורף נופלים כמה עצים גדולים למים", מציין פרגמנט ומזכיר כי לפני כשנתיים נהרג בירדן ילד מנפילת עץ איקליפטוס. על העצים הגדולים להיות לפחות 10-15 מטר מהגדה, הוא מסביר. לאורך הירקון, אומר פרגמט, כבר יש עצים מתאימים יותר דוגמת ערבת נחלים, שנית גדולה, וארכובית כתמים.
פרגמנט לא מוטרד כלל וכלל מהרס צמחיית הגדה. "זה לוקח חודש או חודשים והיא מתפתחת מחדש, זה תלוי בקצב הצמיחה של הקנים". פרגמנט מסביר כי ישנה חשיבות גדולה לסבך, שמשמש לא רק כבית גידול לציפורים, אלא גם כחומת הגנה מפני הפעילות החקלאית שמתקיימת ליד הנחל: הגנה מפני הריסוס בו משתמשים החקלאים ומפני סחף אדמה מן השדות החרושים.
השחתה מכל עבר
המראה מכוער. אולי זו לא הכוונה, אבל המחזה שנגלה לעין הוא השחתה. מישהו השחית את העצים, השחית את צמחיית הגדה, והעביר שיניים של כפות דחפורים על פני האדמה, כשהוא מותיר אחריו ערמות של ענפי איקליפטוס, מעורבבים באדמה ובקנים, וגם סתם ערמות גזם יבשות שזרוקות על הקנים לאורך השביל.
"אין דרך שזה ייראה אחרת", אומר בתגובה פרגמנט. "אתם באים באמצע העבודה". לגבי ערמות הגזם מסביר פרגמנט, כי המכונה שטוחנת את הגזם היא מכונה ששוקלת כמה טונות ומביאים אותה רק בסוף העבודה. לגבי המעברים התחתיים אומר פרגמנט ש"עכשיו יוצקים את המעברים מתחת לכבישים. כשייגמרו את העבודה יהיה כיף לעבור שם". לדבריו, אותם מטיילים שנזעקו יבואו בפעם הבאה ויראו שהמקום נראה יותר טוב. הוא מקווה זה עניין של כמה שבועות.
תגובת קק"ל: "הקרן קימת לישראל פועלת בנחל הירקון כמבצעת עבור רשות הטבע והגנים ורשות נחל הירקון, לצורך הסדרת המקום למבקרים. לאחרונה נאלצה קק"ל להפסיק את העבודות במקום, זאת בשל תביעה משפטית שהגישו שניים מחקלאי האזור, הטוענים לבעלות פרטית על קרקעות אלה.
עם סיום העבודות (לאחר שיחודשו), יוצאו מהמקום הגזם ובולי העץ שנותרו במקום. בכל מקרה, קרן קימת מתחייבת לבצע שיקום נופי במידה וייגרם נזק כלשהו למקום".
תגובת מע"צ לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.
