גורשו בגלל אשרת כניסה

"לא, אין צורך באשרות כניסה", אמרו אנשי סוכנות הנסיעות אמריקן אקספרס לבני הזוג ג', כשאלה הזמינו אצלם כרטיסי טיסה למקדוניה. הסבירו להם, טענו בני הזוג בתביעה לפיצויים שהגישו נגד החברה, כי מאחר ואין קשרים דיפלומטים בין ישראל למקדוניה, תונפק להם האשרה כשיגיעו לשם ובלבד שיציגו אישור על הזמנת חדרים במלון מקומי. בני הזוג הסתמכו על המידע שנמסר להם, הצטיידו באישור על הזמנת מלון ויצאו לדרך.

כשנחת מטוסם בנמל התעופה מקדוניה התברר לבני הזוג, כי היטעו אותם. אנשי משטרת הגבולות המקומית דרשו מהם להציג אישורי כניסה וכשנוכחו לדעת כי אין ברשותם אישורים, התנהגו כלפיהם בקשיחות. הצגת האישור על הזמנת המלון לא הועילה. השנים נלקחו לחקירה, הובהר להם כי כניסה למקדוניה מחייבת אשרת כניסה בתוקף וכי בניגוד למה שנאמר להם, אשרה כזו אינה מונפקת בשדה התעופה. לאחר שנחקרו גורשו השניים ממקדוניה.

בני הזוג נסעו לאיסטנבול וגם שם עצרה אותם משטרת הגבולות. הוסבר להם כי מאחר וגורשו ממקדוניה ועל פי הוראות החוק הבינלאומי, שהייתם בטורקיה אסורה והם מגורשים ממנה. מאוכזבים וזועמים שבו השנים לישראל. הם הגיעו אליה בבוקר ליל הסדר ונאלצו לחפש מקום בבית מלון כדי להסב לשולחן הסדר.

השנים התלוננו בחברת אמריקן אקספרס על המידע השגוי שנמסר להם ודרשו לפצות אותם על עוגמת הנפש, הסבל והנזקים הכספיים שנגרמו להם. כשלא נעתרה לדרישתם, הגישו בני הזוג לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה לפיצויים נגד החברה. בסכום התביעה כללו בני הזוג את הוצאותיהם הכספיות בגין כרטיסי טיסה, ביטוח רפואי, מוניות, הוצאות טלפון ופקסים ותשלום עבור בית מלון במקדוניה ועבור אירוח בליל סדר בבית מלון בארץ.

אמריקן אקספרס לא התכחשה לטענת בני הזוג, כי אכן אמרה להם שאין צורך באשרת כניסה למקדוניה, אבל טענה, כי מה שאמרה התבסס על מידע שקיבלה מחברת World Spanlto  וצירפה אותה כצד ג' לתביעה. "צד ג'",  טענה אמריקן אקספרס, היא חברה שמספקת בתשלום שירותי מידע לסוכנויות נסיעות. כמי שמספקת מידע הרי שמחובתה לצפות כי הלקוחות - סוכנויות הנסיעות - יסתמכו על מידע זה ויפעלו על פיו ". הנתבעת צד ג' טענה כנגד, כי מדובר בכוח עליון וכי ההסכם עם אמריקן אקספרס פוטר אותה מכל אחריות.

השופטת, ארנה לוי, קיבלה את טענות אמריקן אקספרס ודחתה את טענותיה של חברת World Spanlto, שסיפקה את המידע השגוי לנתבעת, זה שפגע בסופו של דבר בתובעים. חברה זו, קבעה השופטת, התרשלה ונושאת באחריות למה שאירע. היא חייבה אותה לשלם לתובעים 13 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם ועוד 2,000 שקל הוצאות משפט.

(ת"ק 4760/03)