המכונית המהירה בעולם

אוקיי. בואו ונניח לרגע שאתם כבר יודעים מה זה אליפות העולם בראלי. בעיקר כי קראתם את ההסבר הזה, אבל גם בגלל שאולי ידעתם למפרע. בכל מקרה, טובים הסיכויים שאין לכם כל מושג מה זאת בעצם מכונית ראלי. וגם, למה אין לכם אחת כזו, וגם לעולם לא תהיה.

בארץ

תסתכלו טוב-טוב על מכונית הראלי מימין. לא במקרה היא נראית מבחוץ זהה פחות-או-יותר לדגמים שאתם יכולים לרכוש באולם התצוגה הקרוב לביתכם. כלומר, במקרה של ישראל מדובר בינתיים באולם תצוגה אחד - זה של סובארו, ברחוב המסגר בתל אביב. שם תוכלו לרכוש אימפרזה STI WRX שנראית, מינוס סטיקרים ובוץ ועוד כמה פרטים קטנים, כמו מכונית ראלי לכל דבר ועניין. ועוד מעט קט, כפי שכבר דיווחנו, תהיה גם מיצובישי לאנסר Evo8 זמינה לרכישה, ואז יהיו שתיים. אגב, בשני המקרים מדובר בתג מחיר של בין רבע מיליון שקלים ל-300 אלף.

המכוניות האחרות שלוקחות חלק באליפות העולם בראלי, כמו פיז'ו 206 או 307CC החדשה, סיטרואן קסארה ופורד פוקוס - ואפילו סקודה פאביה נניח - לא נמכרות כאן כלל, וספק אם יימכרו בעתיד. בכל אופן, הפואנטה היא אחרת. כרגיל, גם בעולם הראלי - למעט, כאמור, שתי הדוגמאות של סובארו ומיצובישי - מה שבאמת חשוב נחבא מהעין.

אתם לא רואים את כל הטכנולוגיה היקרה להחריד שהופכת פיז'ו 206 תמימה לנשק מירוצים רצחני, שמיטב היצרנים מנסים לנשל מהפסגה זה שנים. ואם תהיתם, אז כן, היא באמת מהירה בהרבה מהמכונית הכסופה של אורטל, השכנה הנחמדה מקומה שנייה.

ומה אין לאורטל?

אין לה למשל הנעה נשלטת-אלקטרונית לכל ארבעת הגלגלים, ואין לה מנוע 2.0 ליטר מוגדש טורבו שמוגבל ל-300 כ"ס ומייצר בערך 60 קג"מ. אם אין לכם מושג מה אומר המספר האחרון, תנו לנו לספר לכם שמדובר בכל-כך הרבה כוח, עד כי אותה 206 פצפונת יכולה למשוך בלי בעיה סמיטריילר עמוס. בערך.

בגרסת הראלי יש גם תיבת הילוכים מתוחכמת מאד, עם פעולה סיקוונסיאלית המאפשרת לעבור להילוך גבוה או נמוך יותר, בעזרת משיכה או דחיפה של הבורר. ויש מצמד מפחם, שבו לא נעשה שימוש של ממש חוץ מתחילת נסיעה או תזוזה לאחור. אגב, הזמן שלוקח למחשב להחליף הילוך עומד על בערך עשירית מזה הנדרש במכונית שלכם.

חוץ מזה, לצורך בלימה יש דיסקים עצומי ממדים מסיבי פחם, ולצורך פניות חדות במיוחד, מעצור יד הידראולי. עוד דברים שאין לאורטל: משקל מינימלי לפי החוק של 1,230 ק"ג, כלוב התהפכות שעבר תקינה, מושבי ספורט שאי אפשר לנוע בהם (וגם לא צריך), רצועות בטיחות רחבות מאד עם מספר עוגנים, מערכת תקשורת משוכללת מאד בין נהג, נווט וקבוצה. וכמובן, אפשרות לשליטה על כל מערכת מתא הנהג באמצעות מתגים וכפתורים וחוגות. נגיד, לצורך קביעת חלוקת לחץ הבלימה לפנים-אחור.

ומה עוד?

שלדות מכוניות הראלי מחוזקות עד פי שלושה מהמוצר של אורטל, וכמות צינורות החיזוק הנוספים שממוקמים בה יכולה להגיע ל-50 מטרים(!), הכל בתוך ה-206 הקטנה. ויש גם עניין הצמיגים, אולי הפרט החשוב ביותר בהצלחה או כשלון של מכונית ראלי: יש חלקלקים ורחבים למרוצי אספלט יבש, ויש מחורצים שמנקזים את המים באספלט רטוב.

יש צמיגי שטח, עם קוביות בולטות שמטפלות באבנים ועפר, ויש אפילו מותאמים לשלג, צרים ועם מסמרי מתכת לאחיזה טובה יותר. מישלין ופירלי מתחרות על התואר, ומציעות גם צמיגים המתמלאים בחומר מוקצף במקרה של תקר, למניעת בריחת אוויר פתאומית - והתוצאות המעציבות שעלולות לבוא בעקבותיה.

כל יצרן המעוניין להשתתף בתחרות מחויב לייצר לפחות 25 אלף יחידות מהמכונית עליה תבוסס גירסת הראלי הכוחנית. רק אז הוא מורשה להשתתף בתחרות עם שם הדגם. יש כאן כמובן לחץ שיווקי, ושימוש מושכל במותגיות. רוצים את הדבר האמיתי, לא רק את השם? מחיר בנייתה של מכונית ראלי אמיתית עלול להגיע למשהו כמו שלושה מיליון שקל לפני מסים.

אבל זה לא כל-כך משנה, כי מכונית כזאת לא ניתנת לרכישה ככה סתם - גם לא תמורת סכום כפול. אלא אם קוראים לכם נניח פיטר סולברג, אבל אז לא רק שלא תיאלצו לשלם, אלא תקבלו גם כמה מיליונים טובים בתמורה לשירותכם כנהגי הקבוצה. הספונסרים ידאגו לעלות הבנייה...

הכתבה התפרסמה במקור במגזין בלייזר