יותר טוב, לא מספיק

בלשכתי נערמו במהלך השנה האחרונה מספר תלונות על רמת האוכל ברשת מסעדות הבשרים הוותיקה "וויט הול". רגע לפני שעמדתי לדווח על דעיכתה של הרשת (הכוללת שלושה סניפים - שניים בתל-אביב ואחד במתחם ההיי-טק של הרצליה פיתוח), התבשרתי שקברניטיה התעשתו והחליטו לטלטל את התפריט, הלוק והאווירה. על הרמונט הקולינרי הופקד השף המוערך מנה שטרום, שכונן תפריט וקונספט חדשים (הוספת פסטות ודגים לתפריט הבשרי המובהק), כולל שיפור משמעותי של העסקית.

מאחר שמדובר בעיקר בבשרים, התבקש להזמין את ר', חבר ילדות ושכני למושב, שהפך לנהג משאיות משופם, והוא קרניבור מושבע שיכול לחסל פרה שלמה. ר' ליווה אותי החל מגן רותה בכל התחנות החשובות בביוגרפיה המוקדמת שלי, מלימוד הרכיבה על אופניים ועד השגת רשיון הנהיגה (בו לא נעשה כידוע שימוש), ובמושב כבר השוו אותנו לזוג הקשישים הנרגנים מ"החבובות". הוא אפילו שרך לי את שרוכי הנעליים הצבאיות כשהתייצבתי בבקו"ם, ובהחלט מגיעה לו ארוחה דשנה על מסירותו.

קבענו להיפגש בסניף של "וויט הול" בבית מרכזים בהרצליה פיתוח. כבר דמיינתי איך ר' ישעט לעברי דהור על המשאית האימתנית ותהיתי איפה יחנה אותה, אבל מתברר שהוא בחר להגיע בדרכים יותר קונבנציונליות.

ב"וויט הול" מציעים כעת שלוש עסקיות מגוונות: 39 שקל, 49 שקל, 59 שקל. הארוחה כוללת חצי כיכר של לחם טרי (למרות שהושקעה בו מחשבה והוא תובל בפרג ובגרעיני חמנית, הוא היה סתמי), סלסה עגבניות טריות טובה בשמן זית, חומץ בלסמי ובזיליקום, שתייה (לימונדה / גזוז / סודה), מנה ראשונה (סלט ירקות רענן אך סתמי, או מרק יומי. במקרה שלנו היו אלה מרק ירקות עשיר אם כי לא מפעים, שהגיע קר במקצת, ומרק שעועית משעמם, ש-ר' התלונן שהוא חריף במקצת) ומנה עיקרית.

על העיקריות של העסקית הזולה (שניצל, סלט חזה עוף, קבב טורקי) פסחנו, והתמקדנו בשתי הנותרות. בזאת של ה-49 שקל דגמנו את נתחי העוף טמפורה בתיבול תערובת קייג'ון עם צ'ילי. נתחי בעל הכנף היו חביבים אך לא המריאו. טבילה במטבל הפיקנטי עזרה להם להתעופף קמעה. הפסטה בראגו בשר ויין היתה סבירה, אבל אחרי ההשתלמות שעשיתי בבואנוס-איירס באוכל איטלקי למתקדמים, ברור שהיו לי הערות. למשל, הפסטה היתה קצת נוקשה, והרוטב לא היה אוורירי מספיק. בניסיון להקיף חלק נכבד יותר מהתפריט הזמנתי בהמשך, בטייק-אוויי, שתי מנות נוספות.

אחת היתה המבורגר קלאסי (250 גרם) מבשר בקר טחון במקום. קציצת הבשר היתה לא רעה, מתובלת כהלכה ועסיסית למדי, אבל כבר אכלנו בעיר קציצות מפוארות יותר. המנה השנייה, חזה עוף צלוי בגריל, נעשה עם הרבה כוונות טובות ולא היה יבש, אבל גם לא נורא מסעיר. חבל שלא הפנים את הרוטב העדין והמוצלח של בלסמי ודבש.

בעסקית היקרה מבין השלוש (59 שקל) דילגנו מחוסר מקום על פילה הקטפיש ועל שדרת הספריבס והתעמקנו בסטייק אנטריקוט (250 גרם) מבשר מיושן (כיאה ל"וויט הול" המתמחה בכך) צלוי בגריל. ר' היה מבסוט: "הסטייק עשוי טוב, הוא רך וטעים", התמוגג וליטף את שפמו השחור. גם החתום מעלה, אפילו אחרי ביקורו בארגנטינה ממלכת הבקר, שם בלס אומצות שמימיות, היה די שבע רצון. נתחי האנטריקוט ופטריות הפורטובלו הצלויים בגריל עם עלי תרד, עגבניות שרי וחומץ בלסמי היו מנה מוקפדת אבל לא אחידה ברמתה. חלק מהנתחים נימוחו בפה, חלקם היו רוויים חומץ ושמן יתר על המידה.

למרות ההשגות והביקורת, אפשר לקבוע שהשדרוג של "וויט הול" הוא בהחלט צעד חשוב בדרך הנכונה. יישום יותר קפדני ומדויק של המתווה שקבע שטרום, ועוד טיפה השראה, יהפכו את העסקיות למשתלמות וראויות, ואולי "וויט הול" תצליח להחזיר לעצמה את תפארת העבר.

"וויט הול", בניין מרכזים 2001, רח' משכית 35, הרצליה. טלפון: 9580402 -09

מחיר העסקית: 39 שקל, 49 שקל, 59 שקל.

מטבח: בשר.

שעות: א'–ה': 12.00–18.00.

חנייה: בחניונים הסמוכים בתשלום או ברחובות שמסביב.

ציון: 7.8.