חיים, תכבה את האורות

יצאתי גדול: "יצאת צדיק", סוף עונה, ערוץ 2, 20:45

אני, חיים הכט, מתכבד להדליק משואה זו בשם עצמי, חיים הכט, לזכר תוכניתי הנפלאה, "יצאת גדול", ששינתה את פני כדור הארץ, האקולוגיה העולמית ומצב הרעב בעולם השלישי. אני, חיים הכט, מצדיע לעצמי! אני, חיים הכט, מדבר עם שימון פרס! אני, חיים הכט, יורד לשוק! אני, חיים הכט. לא תעשה לך חיים אחר על פניי. לא תעשה חיים בלעדיי. לא תגנוב במחיר.

הו, חיים. מילא שהחלטת לעשות לעצמך נעים, אבל למה לשדר את זה? רק כדי לסחוב עוד שבוע? "מה בדיוק יקחו נבחרי העם שלנו מתוך התוכנית?" אתה תוהה, כמו היתה תוכניתך מפת דרכים מדינית במחיר מבצע. לא יודע, חיים. השאלה היא מה ייקח הנשיא בוש מהתוכנית, מה תיקח ממנה נאס"א, מה תיקח עצרת האומות המאוחדות. חבל שלא יצאת לברר. אני (כלומר אתה) משוכנע ש"יצאת צדיק" חשובה בעולם לפחות כפי שהיא חשובה בעולמך.

בקיצור, מסע הטפיחה העצמית וההתעוררות של חיים הכט נפרס על פני פרק שלם. אם תשאלו את הכט, תולדות החברה הישראלית מתחלקות כעת לשתי תקופות גיאולוגיות: לפני "יצאת צדיק" ואחריה.

האמת היא, כמובן, שגם בפרק הסיום המקושקש שלה היתה "יצאת צדיק" חשובה או עקרונית לא יותר ממתכון המשוואחה-ג'וחג'ו (יש דבר כזה. בטוח) של סבתא עליזה. לא תיקחו מ"יצאת צדיק" את ניחוח הגוד-טיים העממי שלה והעריכה הזריזה שהקפיצה אותך מעניין לעניין – כולם משמימים באותה מידה – עד שנדמה לך, לגמרי בטעות, שאתה נהנה. "יצאת צדיק" שיעממה אחרי פרק אחד, אך נמשכה שבועות רבים. הכט ו"משפחת ישראלי" – מין שריד דינוזאורי לאומללים שבסרטי הבורקס – החזיקו ל"קשת" את ערב הפיצוחים השבועי שלה, לצד דודו טופז. מסקנה: הזן הזה עדיין רלוונטי מאוד כאן. לגבי טלוויזיה חשובה או אפילו מעניינת, תחזרו מחר.

פסיכורדים: "המורדים" והפסיכולוגית, ערוץ 10, 17:00

ראיתי אתמול חצי שעה מ"המורדים", ומה אני אגיד לכם, נזקקתי לכדור אלקה-זלצר כדי להיפטר מהמיחושים. "המורדים", תשמחו לדעת, היא עדיין אותה ערימת צווחות, קונפליקטים בעובי פרנץ'-מניקור ועלילות קו פרשת המים בברך של מיה. הפקה זולה, כתיבה עלובה – סידרה הבנויה כולה על ההנחה שלצופה הפוטנציאלית רק שלוש מטרות דחופות בחייה: 1. הגדלת חזה. 2. הגדלת זמן-אוויר סלולרי. 3. הגדלת מעורבותה בעולם השקרי, המניפולטיבי והנואש של מערכת יחסים לא-בוגרת, רצוי בהקדם.

חזרתי ל"המורדים" בעקבות צירופה של פסיכולוגית קלינית בשם הדס אגוזי לכותרות הסיום של כל פרק. הפסיכולוגית קיבלה בדיוק דקה כדי לדחוק בפעוטות לא לנסות את זה לבד בבית ולבאר להם את מוסר ההשכל החינוכי שכידוע מצורף חינם לכל פרק של "המורדים", להוציא אלפיים הראשונים. אתמול ייעצה אגוזי לטף שלא לנהוג כמו פבלו, שמסתיר סודות, ו"לשתף מישהו במשהו אישי. זה יכול להקל". גם לאגוזי הייתי ממליץ לשתף מישהו בבעייתה האישית: מבט נואש התלוי כעולה לגרדום בטקסט הכתוב שמולה ואינו יוצר קשר-עין עם הצופה.

כפית החיזוקית של הדס – ללא ספק הפגישה הטיפולית הקצרה ביקום – היא כמובן הניסיון הנואש והמטופש ביותר לרצות את כולם מאז המסך הטלעדי המפוצל. מנהלי ערוץ 10 יודעים היטב כי היו משגרים את בנם לפנימיה צבאית בבלרוסיה לו היה מתמכר לרצף היומי של "אקזיט" ו"המורדים". הם יכולים לעשות את הדבר ההגון ולהשליך את הסידרה, או לחילופין לשדר בגאון, מתוך הכרה כי ילדים יקנו הכל, ולשאת על גבם את החטוטרת. אבל לא; כדי לצאת בסדר עם כולם, הביאו פסיכולוגית. לדקה. זה מעליב או שזה סתם לא רציני? ההכרעה בידכם. שילחו אס.אם.אס.