ייסורי סבסטיאן

אין לי מושג למה התכוונו אנשי "קפה נואר" התל-אביבי שקראו בשם "סבסטיאן" למקום החדש שלהם, המתנוסס בלב עמק הסיליקון העברי בהרצליה פיתוח. האם הוא נקרא על שמו של הקצין הרומאי שפעל להפצת הנצרות והוצא להורג על-ידי יורי חיצים, הפך לקדוש והונצח בשלל ציורים? ושמא זאת מחווה למלך פורטוגל מהמאה ה-16, שלדברי האנציקלופדיה העברית "סלד מנשים, לא נשא אשה, שגה בדמיונות" ומת כנראה במהלך מסע צלב במרוקו. ואולי בכלל מדובר בעיר הנמל הבסקית סן סבסטיאן (בה עברתי חוויות קולינריות מרטיטות ונעתי אחוז טירוף מטאפס בר אחד למשנהו).

בכל מקרה, בעלי המקום, רפי בדר וגדעון אליהו, בחרו ללכת בבראסרי שלהם על אווירה רומנטית אירופית, והמעצב אורי בן דרור שילב לוק תעשייתי עם מראה נוסטלגי. התוצאה מהממת: חלל רחב ידיים מוקפד, הומה אנשי היי-טק, שעשוי בטוב טעם ומשלב עתיקות משוקי פשפשים בהולנד, ציורים של בדר, כרזות מצהיבות, שעון של תחנת רכבת אירופית, קיר לבנים לבן, סטנד עם שלל עיתונים ומגזינים, מושבים אדומים, מנורות מרשימות ובר ירוק. יענקל'ה שיין רב המעללים הופקד על עיצוב התפריט, ובמטבח הותקן טאבון. כדי להתרשם נטלתי את חברתי-מעבידתי היקרה ע', שאמונה על עריכה וכתיבה של טקסטים קולינריים, מצטיינת בבישול צרפתי, ובכל הזדמנות חומקת לפריז שאליה היא מכורה.

"סבסטיאן" מציעה שני מסלולי עסקית. הנתיב הראשון (טווח מחירים: 38-49 שקל) כולל מנה עיקרית ומשקה קל או בירה (טובורג, קרלסברג מהחבית). הנתיב השני (52-78 שקל) כולל מנה ראשונה ומנה עיקרית לבחירה במחיר המנה העיקרית (וגם משקה קל או בירה).

בדקנו מספר ראשונות: הסביצ'ה (עבורה תוסיפו 10 שקלים) - נתחי דג ים בתחמיץ עם חציל קלוי, אבוקדו ויוגורט - היתה מעניינת וסקסית ואני גרסתי אותה בהנאה. ל-ע' הקפדנית היו השגות: "נתח הדג חתוך עבה מדי, והוא הונח על שלולית שמן זית בעלת טעם מודגש מדי, שהשתלט על טעם הדג. אם היו משקיעים יותר בחיתוך דק ובפלפל גרוס איכותי ופחות בשחקני החיזוק, היתה מתקבלת מנה יותר אנינה".

הסלט הירוק עם בטטה פריכה, אבוקדו וגבינת פטה ברוטב וינגרט היה יעיל אך מקושקש, והמרכיבים לא יצרו הרמוניה. ע' התמוגגה מהקלמרי הממולא בפירות ים וקרוטוני שום ברוטב חמאה ולימון (אקסטרה של 10 שקלים): "מנה מושלמת ונדיבה שמתאימה לאוהבי טעמי הים וניחוחותיו". המדור כמעט הסכים ורק הביע הסתייגות מעוז טעמה של המנה.

באגף הראשונות תמצאו מנות מוצלחות נוספות, אותן כרסמתי בביקור קודם: שוש'קה ביורק (פלפל אדום פריך ממולא גבינות) וסלט ראשד מרתק עם עוף פריך וגבינת פקורינו.

במנות העיקריות תמצאו, כיאה לטרנד הלוהט, קבב טלה על פיתה בטאבון, וגם את השניצל המיתולוגי של קפה נואר. אבל מאחר שאנחנו בעניין של הרפתקאות, ביקשנו מנות שנשמעו מבטיחות: מאגף הקוסקוס (התפריט כולל שלוש אופציות) נקבנו בקוסקוס עם קבב טלה, נקניקיות מרגז וירקות שורש. הקציצות היו טובות ונימוחות, מתובלות כהלכה. נקניקיות המרגז היו חריפות כמובטח אבל לא מסעירות, והקוסקוס איכזב קשות. הוא הוגש קר והיה קשה ללעיסה, חף מפיוט ומעננים. גרגרי החומוס סבלו משיזוף יתר והרוטב הנלווה לא הצטיין וסבל מטעם מודגש של רסק עגבניות.

התנחמנו בדג ים קריספי (68 שקל) - נתחי דג ים בטמפורה על מצע פריכים (הרכבו סודי, טענה המלצרית וסירבה לחשוף את זהות המרכיבים), כמו שקדים קלויים. טבלנו את נתחי האינטיאס החמודים והקריספיים ברוטב מיונז חריף ונשנשנו במוי כיף.

ואילו "לב של אנטריקוט" (וכהגדרת התפריט: "רוסט של אנטריקוט בטאבון פרוס מוגש מדיום") שבר את לבנו: הוא היה בלתי אכיל. "נתח הבשר אמנם טוב, אבל הצלייה החובבנית והלא אחידה חיסלה אותו", אבחנה ע' בצער עמוק. ואכן, מתחת למעטה המפתה של האנטריקוט - שהתייצב בחזות שחומה ומטעה - הוא היה רייר מהסוג הלא נעים, ולא היה טעם להציל אותו. לכן לא טרחנו להחזיר ולהתלונן. המלצרית שהיתה ממונה על פינוי הצלחות, מצידה, לא התרגשה מהנתח האומלל והמיותם שרבץ בצלחת, ולא תהתה מדוע הוא נותר כמעט בשלמותו.

גם תוספת הצ'יפס היתה מבאסת. "הוא ממש מהסוג שמגישים במזללת המבורגרים נחותה", רטנה חברתי לארוחה, ובעודה לוגמת בירה צוננת סיכמה: "מן הראוי שהממונים יתעשתו ויטלטלו מיד את תפריט העיקריות והתוספות כדי שישתווה לראשונות, ואז רמת האוכל עשויה להתקרב לסטנדרטים הגבוהים של העיצוב".

"סבסטיאן", רח' משכית 33, הרצליה פיתוח. טלפון: 9513939-09

מחיר העסקית: בטווח בין 38 שקל ל-78 שקל.

מטבח: בראסרי ים תיכוני.

שעות העסקית: א'–ה': 12.00–18.00.

חנייה: חינם במגרש הסמוך למסעדה או ברחובות הסמוכים (אם תצליחו למצוא מקום).

ציון : 7.5 (בזכות העיצוב המרהיב והצוות המרשים).