העולם-השלישי כמעט לא לוקח מישרות מארה"ב

מתוך המישרות שחוסלו בארצות-הברית במשך הרבעון ינואר-מארס, רק שיעור קטן (2.5%) אבדו למשק האמריקני בכלל והועברו למדינות אחרות.

כך מלמדים הנתונים אשר נכללו בדו"ח מטעם הלשכה לסטטיסטיקה תעסוקתית שפורסם אמש (ה') בוואשינגטון בירת ארה"ב: 4,633 מישרות (ולא יותר) הועברו מן הארץ העשירה ביותר בעולם אל אחת הארצות היותר-עניות, כדי ליהנות מן העובדה שעלות-ההעסקה בהן היא נמוכה מזו שבארה"ב.

כפול מזה (ויותר) הוא מספר המישרות - 9,985 בדיוק - אשר בוטלו במקום אחד בתוך ארה"ב, רק כדי להיות מאוישות-מחדש במקום אחר שהתעסוקה בו זולה יותר. סיבה הרבה יותר בולטת לחיסול מישרות היא סיומו של חוזה-עבודה: היו 170 סדרות-פיטורים כאלה, והם ביטלו 51,795 מישרות.

כלומר, רק 14,618 מישרות היוו מושא לחישובי רווח והפסד מיידיים - מהסוג שקיבל הרבה תשומת-לב שלילית מצד הגורמים הפוליטיים ומצד האיגוד המקצועי; פי 3.5 מכך היה מספרם של הפיטורים המתוכננים מראש. וכל אלה יחדיו היו בערך רבע (קצת יותר: 27.7%) מתוך המישרות שבוטלו בארה"ב בחודשים ינואר ופברואר ומארס השנה.

ברבעון הראשון של השנה בוטלו 239,361 מישרות, וכמעט כולן נעלמו לחלוטין. בנתונים יחסיים: מתוך כלל הפיטורים, 2.5% נגרמו בשל העברת מישרה למדינה אחרת; ומתוך כלל הפיטורים, 5.4% נגרמו בשל העברת המישרה למקום אחר בתוך ארה"ב. כל זאת, לגבי צעדי הפיטורים אשר נקטו מעסיקים גדולים - ובתנאי שהם פיטרו לפחות 50 מישרות במהלך התקופה הנדונה. היו 34 סדרות-פיטורים שנגרמו עקב העברת מישרות לחו"ל.

הוויכוח הפוליטי

אותן 34 סדרות-פיטורים (לפחות 50 מועסקים שאיבדו את מישרתם ברבעון) יכולות להיחשב כמות זניחה, יחסית למספר המפוטרים ולמספר סדרות-הפיטורים - אך האפשרות הזו, לראותן כעניין זניח, מנוצלת רק בידי מעטים; בחוגי הממשל בראשות הנשיא ג'ורג' בוש, יש נטייה להעריך כי התהליך הוא חיובי; גם כלכלנים בולטים (כגון בפדראל-ריזרב - המקבילה בארה"ב של בנק מרכזי) אינם מתעלמים מהבעיייתיות שבתופעה, אך מציינים כי הועיל בטווח הארוך.

מבחינת האופוזיציה, המפלגה הדמוקרטית - ובפרט מצד ג'ון קארי, הצפוי להיות מועמדה של המפלגה במרוץ נגד הנשיא היוצא (הבחירות בנובמבר) - העברת מישרות לחו"ל היא עניין שהם מדגישים עד מאוד, ובנימה של חוּמרה. קארי הציע שינויים בחוקי המיסוי, אשר לטענתו יש בהם (בחוקים) תמריצים לכך שחברות יעבירו מישרות אל ארצות אחרות.

אנשי לשכת הסטטיסטיקה התעסוקתית ציינו כי שיטת-המחקר שלהם לא תחשוף מצב שבו מעסיק מחליט להקים מפעל בארץ אחרת, ומחסל את המפעל האמריקני שלו בנתחים שאינם מגיעים ל-50 מפוטרים ברבעון. כמו-כן, השיטה לא תגלה כאשר תאגיד מפסיק להשתמש בקבלן-מישנה אמריקני ובמקום זה עובר להשתשמש בשירותיו של קבלן-מישנה זר; במקרה כזה, קבלן-המשנה האמריקני פשוט יפטר את כל עובדיו - אבל הם יופיעו בקבוצה הכללית של המפוטרים, ולא בקבוצת המפוטרים אשר לגביהם ידוע (לפי הסטטיסטיקה של הלשכה) כי איבדו את מישרותיהם לטובת מועסקים במדינה יותר ענייה.