תזרום, היא אמרה לי, תזרום

כל העסק החל כשקיבלתי מסר לא כל כך מעורפל דרך אשתי. חבורת הגרגרנים שאני קורא להם חבריי הודיעה ש- אלף, הם מתגעגעים, בית, מזמן לא נפגשנו. מדובר בקוד פנימי שאומר: "מזמן לא אכלנו". הזמן, אמרתי לאשתי,  הוא דבר יחסי, שכן אם זכרוני אינו מטעני, לפני מספר ימים אכלנו ארוחה בת 8 מנות, שעד היום טעמה נשאר בפי. "למה אתה נטפל לקטנות" היא השיבה, "תזרום, פשוט תזרום"...

למרות רשימת המוצרים שנראית ארוכה ואולי גם קצת יקרה, ההכנה מאוד פשוטה ואם נעזרים בפירות ים קפואים אז גם המחיר סביר.

לציר:

7 כוסות מים קרים

2 גזרים מקולפים

1 בצל גדול מקולף ושלם

4-5 שיני שום 

1 צרור שמיר

1 צרור סלרי

למרק:

8 שרימפס גדולים עם השריון, הראש והכל,

600 גרם שרימפס מקולפים (חובה לשמור את הקליפות ואם אפשר גם את הראשים)

1/2  ק"ג בשר סרטנים (קפוא, שעבר כבר בישול, אבל טוב מאוד)

4 גבעולי סלרי-עלים, חתוכים לקוביות קטנות

3 בצלים אדומים מקולפים וקצוצים דק מאוד

3 גזרים מגורדים בפומפיה גסה

2 עגבניות מגורדות אף הן ללא הקליפה

6 שיני שום כתושות

100 גרם חמאה

1/2 כוס שמן זית

מלח ופלפל לבן

1 קופסת קרם קוקוס (כמו חלב קוקוס רק סמיך יותר, מוצר שהתחבב עליי בזמן האחרון, הוא נפלא להקרמה ומוסיף טעמים אקזוטיים יותר מאשר קרם פרש או שמנת מתוקה)

3-4 כפות קמח

מעט פלפל צ'ילי גרוס

1 כפית אבקת קארי

גרידה מלימון שלם

1 כף חרדל דיז'ון גרגירים

1. בסיר אחד מכינים את הציר: מניחים את כל חומרי הציר והמים בסיר, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-20-25 דקות. מסננים, מביאים לרתיחה נוספת, מכניסים פנימה את 8 השרימפס שהשארנו עם השריון ל-3-4 דקות, מוציאים ומניחים על צלחת בצד.
2. בינתיים, בסיר בעל תחתית כפולה עבה, ממיסים את החמאה בשמן הזית. מוסיפים את הבצל והשום ומזהיבים, מוסיפים פנימה את השרימפס המקולפים ולאחר כ-4-5 דקות את בשר הסרטנים. מתבלים בכל התבלינים, מוסיפים את הגזר,הסלרי והעגבניה ומבשלים עוד כ-4 דקות.
3. מוסיפים את הקמח, ולאחר כ-3 דקות נוספות מוסיפים בהדרגה את הציר המסונן. מביאים לרתיחה, מוסיפים פנימה את חלב הקוקוס וחרדל הדיז'ון, מנמיכים את הלהבה ומבשלים תוך כדי בחישה כ-20 דקות.
4. מוסיפים פנימה את השרימפס החלוטים (אלה עם הקליפה והשריון) ל-5 דקות נוספות, משפרים תיבול, והמרק מוכן להגשה.

קדירה מלכותית

אופן ההכנה פשוט ואופייני לכל הקדרות. על מנת שלא תגידו שאנחנו מבשלים רק למאיון העליון, ניתן בהחלט להשתמש בתבשיל זה בנתחי בשר שריר או אפילו בשר 5, שהוא צלי הכתף. אבל חייבים לקחת בחשבון שזמן הבישול הראשוני יתארך עד כדי שעתיים. כל השאר יישאר אותו הדבר בדיוק.

החומרים (ל-8 סועדים):

1.6 ק"ג בשר אנטריקוט, חתוך לקוביות גדולות,כ- 6X6 ס"מ

שני מגשי שלוט קלופים וקצוצים דק

10 שיני שום שלמות

8 גזרים בינוניים, שלמים ומקולפים

2 שורשי סלרי קלופים וקצוצים לחתיכות קטנות

2 שורשי פטרוזיליה קלופים וקצוצים, כמו הסלרי

600 גרם שקדי עגל חתוכים גס

1 שקית פטריות פורצ'יני יבשות

2 ס"מ שורש ג'ינג'ר מגורד טרי

1 כוס מרק בשר

1/2 כוס יין אדום יבש

1 כף רסק עגבניות

1/2 כוס יין מרסלה או פורט

2 כפות רוטב סויה

1 כף חומץ בלסמי

מעט טבסקו

1/2 כוס שמן זית

קורט קינמון

מעט קמח לקימוח הבשר

אופן ההכנה:

1. מקמחים את הבשר, מנערים מעודפי קמח ומטגנים היטב בשמן זית. מוציאים את הבשר ומניחים בצד בכלי מכוסה. מוסיפים פנימה את הבצל, השום ושאר הירקות ומטגנים במשך כ-10 דקות.
2. מחזירים את הבשר, מתבלים בכל התבלינים כולל הג'ינג'ר. מוסיפים את רסק העגבניות ואת שאר הנוזלים, משפרים תיבול ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-40-50 דקות. (כמות הנוזלים צריכה לכסות את כל הפרודוקטים כמעט לחלוטין. היא תלויה באופן מיוחד בסוג הסיר שבו אנו משתמשים, אם הוא שטוח מאוד נזדקק ליותר נוזלים ואז נוכל להוסיף אפילו מעט מים רותחים).
3. כעת ממליחים ומפלפלים את שקדי העגל, מחממים מעט שמן זית במחבת ומטגנים אותם קלות כ-4-5 דקות. מוסיפים אותם לתבשיל ומבשלים כ-20 דקות נוספות.
4. במידה ויש שפע של נוזלים מיותרים, מסירים את המכסה ב-20 דקות האחרונות.

• בהגשה: מכינים צלחות הגשה שטוחות ובעזרת כף מחוררת מניחים שתי קוביות בשר על כל צלחת. שמים גם מעט מהירקות, שקדי העגל וגזר אחד שלם לסועד. את כל זה נניח על מצע של פחמימות שיכולות לספוג היטב את טעמו של הנוזל הקטיפתי. פולנטה או קוסקוס יעשו את העבודה מצוין והאמת שגם על אורז זה לא רע.

שבוע רטרו

אחרי אווירת השנטי של הארוחה האחרונה הגיע שבוע שעמד בסימן הרטרו - תחושת שנות ה-70 העליזות שרתה על ביתנו. עם המוסיקה הסתדרתי מצוין, אבל את פאות לחיי סירבתי בכל תוקף להאריך, אחרי שהסברתי לצעירים שזה יותר 60 מאשר 70. עם האוכל היו לי מעט בעיות.

אתחיל מהסוף ואומר, שלא בטוח שהמסעדה הראשונה  בה אכלנו באותו שבוע, באמת כל כך גרועה. מה שיותר נראה לי חברים, זה שהיא נשארה תקועה אי שם בשנות ה-70, בעוד שכולנו, לצערנו או לשמחתנו, התקדמנו מאז.

אכלנו במקום שנקרא "גן היסמין" מול קולנוע פאר בת"א. רוב האוכל היה או מלוח מדי או מלא מדי בטעמי מונוסודיום ואבקות מרק אחרות. האגרול הבנאלי שחה בשלולית שמן, בשר הבקר לא היה בשר, העוף היה סביר, והמנה היחידה שהיתה מעט מעל הממוצע היתה הברווז בלימון שעשוי בדרך מאוד מעניינת. האורז היה בסדר. אפילו הקינוחים השגרתיים התעטפו בבלילה עבה ומשומנת. אבלים וחפויי ראש יצאנו מארוחת הרטרו הראשונה.

למחרת, יום חדש, עם אווירת רטרו חדשה, ובלי הרבה ציפיות המשכנו לבלינצ'עס של שושנה ברחוב ירמיהו בת"א, מוסד מיתולוגי אף הוא. האווירה, המלצר והאוכל נשארו בדיוק כפי שזכרנו אותם, כולל המפות ההונגריות על השולחן, והשירות האדיב והאירופאי משהו.

רק התיישבנו ומייד הונחו על שולחננו חטיפים של בצק אפוי עם גבינת קשקבל, האמת? טעים. הבלינצ'עס עם התרד והגבינה המלוחה היה טוב, וזה עם גולאש החצילים ההונגרי היה טעים אף הוא. שניהם כוסו בהרבה גבינה צהובה כמסורת הז'אנר. מרק הבצל, אף הוא מוקרם עם קשקבל, היה לא רע בכלל, והבלינצ'עס עם המתוקים היוו הפתעה נעימה (למרות שבמקום כזה, אם יגישו לי לקינוח קרפ סוזט קלאסי, זה יהפוך אותי למאושר). עם הקינוח מקבלים שלושה בקבוקי ליקר על חשבון הבית. ליקר ביצים (טעים) ולימונצ'לו וליקר שוקולד. השירות לא רק אדיב, אלא נדיב ביותר. אני ממליץ לקחת את הצעירים מדור ההיפ-הופ, לפחות פעם אחת כדי להראות להם איפה אנחנו יצאנו לאכול כשיכולנו להרשות לעצמנו.

ביום השלישי אכלנו בבית. הכנו ערב גבינה ויין. על השולחן, כדורי גבינה מתובלים בטעם רוקפור וכדורי גבינה מתובלים עטופים באגוזים. אם היינו מוצאים יין "שושנת הכרמל", זה היה הופך את ערב הרטרו הזה למושלם.