הפגנת הניאו-נאצים העיבה על הטקסים בדרזדן
לפני 60 שנה הפציצו בעלות הברית את העיר דרזדן בדרך להכנעתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה. בהפצצות נהרגו יותר מ-35 אלף איש והעיר נהרסה כליל. מפלגות ימין קיצוני מתכננות לערוך הפגנת המונים כדי להעלות למודעות את הסבל שידעו הגרמנים בשנות המלחמה. הממשלה חוששת ממבוכה והמשטרה - מעימותים אלימים
העיר דרזדן הפכה היום (ראשון) לזירת מאבק על שיכתוב ההיסטוריה, על גבם של הרבבות שנהרגו כשבנות הברית הפציצו את העיר, היום לפני 60 שנה.
הטקסים לציון האירוע החלו כששגרירי בריטניה וארצות הברית, שתי המדינות שתקפו את דרזדן, הניחו זרי זיכרון באנדרטה המציינת את של קבר המונים בעיר. אך בחלק אחר של העיר צעדו באותה שעה כ-3,000 מפגינים ניאו-נאציים כשהם מנופפים בדגלים שחורים, בניסיון להאפיל על הטקסים הממלכתיים.
מוקדם יותר השתתפו כ-5,000 מפגינים בעצרת לציון מה שהם מכנים "שואת ההפצצה". הם נשאו צלבים גדולים ועליהם התנוססו השמות - הירושימה, בגדד, ויאטנם, דרזדן - כולם אתרים שהותקפו בידי כוחות אמריקנים. בכרזות שהניפו הם ביקשו להעלות את מה שלדעתם מודחק בשיח הציבורי הגרמני - סבלה של גרמניה בשנות מלחמת העולם השנייה. על פי ההערכות, הייתה זו אחת מהפגנות הכוח הגדולות ביותר של הימין הקיצוני הגרמני מאז סיומה של המלחמה.
תושבי העיר ששרדו את ההפצצות אמרו כי הם מחוייבים לציין את האלפי שנהרגו, אבל הם רוצים לוודא שהימין הקיצוני לא יעוות את ההיסטוריה לצרכיו. הם התעמתו עם המפגינים ונשאו בידיהם ורדים לבנים.
ממשלת גרמניה שיגרה לקראת יום הזיכרון בדרזדן אזהרות חמורות למפלגות הימין הקיצוני לבל יהפכו את טקסי הזיכרון לבמה לתעלומה פוליטית המציגה את גרמניה כקורבן המלחמה, ומתעלמת מפשעי הנאצים. אך בעוד הפוליטיקאים חששו ממבוכה, המשטרה חששה בעיקר מעימותים בין חברי הארגונים הניאו-נאציים ובין מפגינים אנטי-פשיסטיים, שנקהלו גם הם בעיר במהלך סוף השבוע לקראת הטקסים והעצרות.
קנצלר גרמניה, גרהארד שרדר, הזהיר מ"כל ניסיון לפרש מחדש את ההיסטוריה. זוהי המחוייבות שלנו לכל קורבנות המלחמה והטרור הנאצי בפרט, וכן את קורבנות דרזדן", אמר בראיון לעיתון "די וולט אם סונטג". לדבריו, על גרמניה לזכור את מתיה, "אך אל לה להתעלם מ"הסבל הגדול שהמלחמה, בה פתחה גרמניה, גרמה לאחרים". הוא גם קרא בראיון להרחיק את הימין הקיצוני מהטקסים.
הנקודה הרגישה על מפת ההיסטוריה
דרזדן, שהתפרסמה בזכות הארכיטקטורה הבארוקית של בניניה, נהרסה כמעט לחלוטין בהפצצות של מטוסים בריטיים ב-13 בפברואר 1945, ומטוסים אמריקנים למחרת.
על פי הערכות נהרגו בהפצצות 35 אלף איש, אולם מניין ההרוגים הרשמי מעולם לא נודע ויש הסבורים כי מניין ההרוגים היה רב יותר (ישנם הערכות על יותר מ-100 אלף איש), משום שגופות רבות נשרפו לאפר כתוצאה מהדליקות העזות שפרצו בעיר. על פי עדויות טייסים הם חשו את החום העז מהשריפות אפילו במטוסיהם.
בשנים שאחרי השואה, עול החרטה הקולקטיבית בגרמניה גרם להתעלמות כמעט מוחלטת מהסבל שחווה העם הגרמני בשנות המלחמה. רק בשנים האחרונות החלו אט אט להישמע קולות שביקשו להזכיר את אותם אלפים שמתו, אך תמיד היה זה תוך איזכור המיליונים שנספו בידי הנאצים. דרזדן היא הנקודה הרגישה ביותר על המפה בהקשר הזה.
סוגיית סבלם של הגרמנים עלה מחדש לכותרות לפני כחודש, כאשר חברי מפלגת הימין הקיצוני NPD בפרלמנט של סקסוניה (שדרזדן היא בירתה), החרימו טקס רשמי לציון 60 שנה לשיחרור מחנה ההשמדה אושוויץ בטענה שגם בדרזדן התרחשה "שואת ההפצצות". בהמשך קראו אנשי המפלגה לפצות את קורבנות ההפצצה על דרזדן כפי שמפצה גרמניה את קורבנות הנאצים.
"לא סרבנו לכבוד את קורבנות אבל לא ראינו סיבה להנציח באופן חד-צדדי רק את אלו שנהרגו באושוויץ", אמר בשבת מנהיג המפלגה, אודו פוכט לעיתון "די וולט". "רק מנהיג גדול יכול לבצע פשעים גדולים. ברור שהיטלר הגיע להישגים גדולים. הוא הצליח להיפטר מהאבטלה תוך כמה שנים", הוסיף פוכט, אך הדגיש כי מפלגתו רואה עצמה כממשיכי דרכם של הנאצים.
מפלגות הימין הקיצוני בגרמניה ידעו השנה הצלחות חסרות תקדים בבחירות אזוריות. ההצלחה עוררה מחדש את הדיון הציבורי סביב סוגיית הוצאתן מחוץ לחוק. הממשל הגרמני ניסה זאת בעבר, אולם המהלך לא הצליח לשרוד ערעורים לבתי המשפט העליונים. מחוזקים מניצחונם נשבעו ראשי המפלגות הקיצוניות, שבין מנהיגיהם גם ניאו-נאצים ידועים, לשחזר את הצלחתם גם בבחירות הכלליות.
המטרה: להצר צעדיהם של הניאו-נאצים
מחשש שבשנה בה מציינים בגרמניה 60 שנה לכניעתה במלחמה ינסו מפלגות הימין הקיצוני לצבור כוח פוליטי תוך התרסה נגד התבוסה ההיסטורית, החלו יוזמות חקיקה חדשות בניסיון להצר את צעדיהן.
בסוף השבוע פורסם כי הממשל הגרמני יאסור השתתפות במצעדים שנועדו להלל ולשבח את הנאציזם או רודנות בכלל, ואלו עלולים להיחשב כפשעי הסתה. כמו כן, תאסר התקהלויות במחנות ריכוז ובאתרי הנצחה לזכר קורבנות הנאצים שנבנו בברלין.
שר הפנים אוטו שילי הסביר שמטרת החקיקה החדשה היא למנוע מחברי קבוצות נאו-נאציות לחבל בחגיגות לציון 60 לסיום המלחמה ב-8 במאי בצעדה מתוכננת לעבר שער ברנדנבורג בברלין דרך אתר ההנצחה המרכזי לזכר השואה, שייחנך באותו יום.