חומה, מגדל ויער

יותר מ-2,000 דונם של יער מלא כל טוב מצפים למטיילים סמוך לקיבוץ חניתה בצפון הגליל המערבי. היער, הפרוס על מורדות רכס סולם צור, ניטע במקום בשנות ה-40 של המאה שעברה והמשיך לקלוט עצים עד שנות ה- 70.

עוד לפני היער הוקם במקום קיבוץ חניתה, שעלה על הקרקע בשיטת "חומה

ומגדל", ב-21 במרץ 1938. חניתה היתה נקודה יהודית ראשונה באזור ההררי. בימים עברו, רעייה מאסיבית, כריתות ושריפות, הביאו לדיכוי הצמחייה הטבעית ולפגיעה משמעותית בעצים. הקרן הקיימת נטעה מגוון עצים מחטניים, עצי חורש ועצי בוסתן, והיום השתקם היער ופרחים רבים צומחים בו, ביניהם סחלבים נדירים.

בלב היער הכשירה קק"ל את חניון "חומה ומגדל". החניון הגדול (יותר מ-4 דונם) נמצא באתר "חניתה תחתית" ההיסטורי. סלעים גדולים התקועים בקרקע מציינים את קווי החומה החיצונית וכאן בנתה קק"ל מגדל וחומה מעץ המשחזרים באופן חלקי את סיפור ההתיישבות הראשונה. בחניון שולחנות פיקניק, פינות ישיבה קבוצתיות, ברזיות, מתקני משחק ושירותים ביולוגיים.

השירותים הביולוגיים הם פיתוח ישראלי שבו משתמשים בגזם של יערות קק"ל כדי לסייע בטיהור הפסולת בשירותים. החיידקים שנוצרים בגזם החי מסייעים בפירוק הפסולת, בלי שימוש במים, בחשמל או בחומרים כימיים. בקק"ל מצהירים כי השיטה הירוקה מונעת פגיעה במי תהום, ידידותית לסביבה ואף מותאמת לשימוש נכים. שירותים כאלה ניתן למצוא בחניוני קק"ל ברחבי הארץ.

חרובים, אלונים, אלות

מהחניון יוצא שביל "נחל הבאר המעגלי", שנועד לכל המשפחה. אורכו כ-2 ק"מ והטיול בו יכול להימשך כשעה עד שעתיים, בהתאם לקצב ההליכה ומידת העניין. השביל משולט לכל אורכו ומסומן גם בסימון הוועדה לשבילי ישראל, בצבע ירוק.

שביל נחל הבאר מתחיל בחלקו הצפון-מערבי של החניון, מאחורי סלע ההנצחה לעשרת הנופלים בחניתה תחתית. שני הראשונים בלוח הנחושת - יהודה ברנר ויעקב ברגר - נורו למוות בהתקפת הערבים בלילה הראשון להקמת המחנה. השביל, המגודר באבנים משני צידיו, פונה מערבה ליד מצבה קטנה לזכרו של יוסף סינגליה. בזכות תרומתו של סינגליה, יהודי עשיר מאיטליה, נרכשו על-ידי קק"ל כ-4,000 דונם באדמת הטרשים שברכס.

מהחניון יורד השביל במדרון מערבה. כעבור כ-100 מטר תגיעו לצומת שבילים וצמד ברושים מוקף גדר עץ. ברושים אלה ניטעו בשנות ה-50 לזכר ברנר וברגר. 

כאן אפשר לבחור בשביל המוליך ימינה (צפונה). השביל חוצה את חניון הכניסה

 ליער, מתפתל ויורד אל "נחל באר". במקום מבנה ישן מבטון - הוא הבאר. לוחית מתכת של נציבות המים מעידה: "באר מים מספר 1226". הבאר בנחל, שאיננה עתיקה, שימשה את מתיישבי חניתה.

ממשיכים בערוץ נחל הבאר ונהנים מעצי האלונים, קרני השמש, ערוץ הנחל ומעט גבים המקנים למקום אווירה נעימה. ניתן לצעוד, או לחילופין לדווש באופניים. הנחל קטן וזורם דרומה אל בקעת שפע ונחל בצת. רוב ימות השנה הוא בכלל יבש, אבל בימות הגשמים הגבים הסלעיים מתמלאים מים. צמרות האלונים נישאות ובקרקעית היער גדלה אצבעונית החורש - צמח המאפיין חורשים מוצלים. גם בימות הקיץ החמים קטע זה של המסלול מוצל וקריר.

ממש לפני צאתו של הנחל אל מחוץ ליער, פונה השביל ימינה (מערבה) ועולה במעלה המדרון (אם הגעתם אל כרם הזיתים המגודר, סימן שעברתם את הפנייה - אז שובו אל הנחל). תוך כדי עלייה ניתן להתרשם מכמות עצי החרוב, האלה הארץ-ישראלית, האלון המצוי ואלון התולע.

בחלקה האחרון של העלייה הקצרה, נקודת תצפית מרשימה אל בקעת שפע, שבה זורם נחל בצת. מעל הבקעה בולט הכביש המפותל שעולה אל פארק אדמית. בולטת גם שן הסלע המכילה בתוכה את "מערת הקשת" - אתר סנפלינג אטרקטיבי. בתום העלייה פונה השביל צפונה ותוך כ-15 דקות אנחנו שוב בחניון הנופש של חומה ומגדל.