להדק את ג'וליאני

מעניין מה היה אומר ג'וליאני המקורי, החולדאי הניו-יורקי, שאיים להגיע ולנקות גם את תל-אביב, אילו פסע לתוך המקום החדש הנושא את שמו בפאתי מתחם הבילוי של רחוב יד-חרוצים.

האם היה מגיב ב"דט'ס גרייט" למראה העיצוב המושקע, הדו-מפלסי, הבר הדומיננטי וגומחות הישיבה שבצידו, הקירות שחלקם חשופים בחוכמה ותאורת הנטיפים? או שמא היה תוהה "איז איט אה בורדל"? (בהנחה שג'וליאני שלנו רב-לשוני), נוכח וילונות חרוזי-הכסף, האדמומיות הכללית והפוטנציאל הפיק-אפי שבאוויר הצונן והמעושן?

כמו שזה מקורי, ככה זה לא נוח, התרשמה החברה אבחנה דקה, כשניסתה להשתחל לכסא הגבוה, קמצן-המשענת, הצמוד לשולחן. כשסוף סוף התיישבנו, אפשר היה להביט סביב ולאבחן בעיית זהות קלה: ג'וליאני טרם החליט בדיוק מהו. טרם התגבש סופית - קונספטואלית, מוזיקלית (מפופ מיושן להיפ-הופ מעודכן), קהלית.

ומה לגבי קולינרית? כאן, תחילה, הערה קלה: אם טורחים ועורכים אתר אינטרנט, כדאי שהמחירים המופיעים בו יהיו מדוייקים. לחלק מהמנות יש תעריפים וירטואליים, כלומר, ברשת הן זולות יותר מאשר במקום. וזה משאיר קצת טעם רע.

הטעם על הלשון דווקא לא רע. התפריט הג'וליאני מצומצם (קשת האלכוהול, לעומת זאת, די רחבה, מה שעושה את המקום בר יותר ממסעדה), ויש בו נגיעה מרוקאית קלה. למשל, בלחם הבית, פרינה (18 שקל), מעין חלה לביבתית עסיסית, מלווה בצלוחית זיתים טעימים ובממרח, שהוא למעשה מטבל מקסים של לימונים כבושים. פשוט להשקיע בו פרוסה ולהתקדם בחיים.

סלט ג'וליאני (32), אותו צירפנו לפרינה בשם קיבוץ הגלויות, היה סלט דאווין כזה, של עלי בייבי, תפוחים, בוטנים קלויים בוויניגרט וטחינת פקורינו. הוא היה כל כך עסוק בלהביא אותה ביציאה, עד שמשהו בתוכו נשכח. או, כפי שאבחנה דקה קלטה בהצצה ראשונה: אין פקורינו! מבוייש נשלח הסלט למטבחו, וחזר משם עם התנצלות ועם כמה דפי גבינה דקיקים בראשו. מנה עוברת, אבל לא שווה את כל המהומה.

הלכנו עם המלצרית החביבה וטובת-הכוונות שלנו, וקיבלנו את המלצותיה הבשריות. כנפי עוף מעודנות (ולא מעודנים, כפי שגורס התפריט) בצ'ילי חריף-מתוק, שומשום ועירית (32), היו מנה נחמדה, ככל שכנפיים יכולות להיות, ברוטב מעט מתוק מדי, ולא מספיק חכם.

קבבוני טלה (בתפריט: "קבבוני טלה מבשר כבש", בשורה זואולוגית מרעישה) נבחרו למנה המוצלחת מכולן: קציצות עגולות, במינון נכון של פיקנטיות ועדינות, בצד צלוחית טחינה סמיכה וטובה.

את השקט שאחרי הארוחה קטעה אבחנה דקה, כשהיכתה בשלישית: זה אותו סלט, היא התעקשה. ואכן, תעלומה: הסלט של המנה הראשונה היה דומה נורא לסלט שליווה את הקבבונים, שהיה דומה נורא לסלט שהגיע עם הכנפיים. בוא לא נזמין עוגה, אבחנה דקה יעצה, כי היא בטח תגיע עם הסלט. יותר מזה, לחשתי לה. בואי נקום ונצא בשקט. אני חושש שהסלט יילך אחרינו לאוטו.

• ג'וליאני, רחוב הצפירה 10, תל-אביב. 03-5371414.