עם דגים, בלי תפוח בדבש - ראש השנה היפני
ראש השנה היפני קרב ובא, וכמו שאצלנו טירוף הקניות מתחיל זמן רב לפני החגים, גם היפנים (או יותר נכון היפניות) נכנסים ללחץ ומתכננים את התפריט שבועות מראש
סאיקו סאן מסתכלת על קאזוקו סאן בבעתה ואומרת: "את מכינה את המוצ'י (כדורים דביקים שעשויים ממחית אורז) שלך לבד?"
קאזוקו סאן נבוכה, "ככה זה אצלנו בקיושו. אנחנו מכינים הכל לבד. את יודעת שאנחנו יותר מסורתיים. למרות שאני חיה עם בעלי כבר 20 שנה ביוקוהמה אני עדיין מקפידה לנסוע בכל שנה להורי לקיושו ולבשל להם את כל מאכלי החג בעצמי".
אנחנו ישובות בבית תה יוקרתי ברובע דאיקאניאמה. חברותי התעקשו להזמין אותי לתה וואגאשי (ממתקים יפניים יוקרתיים) המוגשים על כלי קרמיקה יוקרתיים. את ספל התה ממנו אני שותה, בחרתי מבין עשרות דוגמאות אפשריות, לקול צהלותיהן של חברותי המתפעלות כמו ילדות קטנות מהאפשרות לבחור את הספל. בחרתי בספל המונח על גבי צלחת מרובעת עם עיטורים של ערמונים - הפרי העונתי של הסתיו ותחילת החורף, וזכיתי לתשבוחות על הבחירה המוצלחת. האמת היא שכל הספלים יפים בעיני ולא נראה לי שיכולתי לטעות, אבל חברותי נראות מרוצות במיוחד עקב הבחירה בעיטור עם מוטיב עונתי הרווח ביפן בהתאם לדת השינטו. הדת שחרתה את מוטיב העונתיות על דגלה.
סאיקו סאן מנידה בראשה: "קאזוקו סאן, הזמנים האלו כבר עברו. היום את יכולה להשיג במרתפי האוכל של בתי הכלבו הגדולים את כל מאכלי החג באיכות מצוינת". קזוקו סאן מנידה אף היא בראשה, "סאיקו סאן, הרי את יודעת שזה לא אותו הדבר. וחוץ מזה בעלי וגם הורי מצפים ממני שאני אכין את הכל בעצמי".
אני מסתכלת על שתיהן כמו על שני שחקנים במגרש טניס. מזיזה את הראש מאחת לשנייה. מנסה לחשוב מה להגיד כדי ששתיהן ירגישו טוב. עכשיו הן שותקות. כל אחת משלבת זרועותיה ומתבצרת בעמדתה. והן מביטות אלי ומחכות למוצא פי. אני שוקלת לעבור לדבר על מזג האויר אבל משום מה נראה לי שאני חייבת להגיב ולנקוט עמדה כלשהיא
אהמ, אני מכחכחת בגרוני. אתן יודעות שגם אצלנו יש הרבה מאכלי חג שצריך להכין בראש השנה ולכן ישנם מספר מאכלים שניתן לקנות מוכנים או חצי מוכנים. אני מספרת להן על החזרת המוכנה, תערובת הקרפיונים הקפואה ועל אבקת הקניידלעך המוכנה למחצה. השתיים נרגעות ונראה שמסתמנת פשרה באופק. סאיקו סאן אומרת: "היום הצעירות קונות הכל בבתי הכלבו. הן לא רוצות להכין שום דבר בעצמן". וקזוקו סן אומרת: "אולי בכל זאת אני אקנה את מחית הערמונים מוכנה. זה באמת המון עבודה להכין את זה לבד, וחוץ מזה אני צריכה להתכונן לנסיעה לקיושו: לארוז, ולבשל את הדברים שאני יכולה לקחת איתי שלא מתקלקלים בדרך". מתי תבואו אלי לאכול מאכלי חנוכה? אני מקשה. "זו בעיה", הן עונות, "אנחנו מנוטרלות החל מה- 20 לחודש".
אני חושבת על הנשים הישראליות שגם עובדות, גם מטפלות בילדים, וגם מכינות את מאכלי החג עם יד אחת קשורה (אני יודעת שלבטח תאמרו שאני שוביניסטית. אבל, בינינו, כמה גברים ישראלים אתם מכירים ששוברים את הראש כמה קניידלעך מניבה כל שקית?). חברותי, למרות שרובן לא עובדות, מתכוננות לחג החשוב לפחות חודש מראש. מתחילת דצמבר, כל הנשים היפניות שאני מכירה לא מדברות על שום דבר מלבד ממאכלי האושוגאצו (ראש השנה היפני).
לקראת החג, נוסעים רוב היפנים לבקר את ההורים, שחלקם גרים בחלקים מרוחקים של ארץ השמש העולה. חברותי נוסעות לאוסקה, הירושימה וקיושו, לרוב לבית הוריו של הבעל. מסאקו סאן חברתי מתלוננת: "חמותי לא תגיע השנה אלינו לטוקיו. אנחנו צריכים לנסוע אליה כל הדרך לקיושו ואני צריכה לבשל לה את כל מאכלי החג כי היא מבוגרת וכבר לא בכושר".
תגידי תודה שהיא לא גרה בטוקיו, אני סונטת בה. בעלך הוא הבן הבכור ובמקרה כזה אמו הייתה עוברת לגור אתכם עול הדאגה לה היה נופל עלייך. "את כבר מכירה היטב את סדרי המשפחה היפנית", מסאקו סאן צוחקת. עד כמה שזכור לי, החתן היפני האידיאלי הוא בוגר אוניברסיטת טוקיו, גבוה ולא בן בכור. הלא כן?
"בדיוק כך", מאשרת חברתי, " והבעל שלי לא עונה על אף אחד מהקריטריונים הללו", היא מתגלגלת מצחוק. "זו הסיבה לכך שאני צריכה לבשל את כל מאכלי החג בעצמי: מרק עם אוזוני (כדורי המוצ'י המפורסמים), מחית ערמונים עם תפוח אדמה מתוק, שעועית כהה ומתוקה, דג טאי (הפרידה), חביתה מתוקה ושרימפס מושרים בסאקה. אוקיי, איריס סאן אני רצה איריס סאן לסופר לעשות קניות!". רגע, מה עם חנוכה? אני קוראת אחריה. "נחגוג אותו שבועיים לפני הזמן", היא עונה לי תוך כדי ריצה לכיוון האופניים שלה.
טאי ברוטב גומא (פרידה במחית שומשום)
ממש כמו שאצלנו אוכלים ראש של דג בראש השנה, גם היפנים אוכלים דגים והטאי (פרידה) הוא אחד מסמלי ראש השנה היפני.
המרכיבים (6 מנות):
6 פילטים של פרידה עם העור או דג ים אחר טרי מאוד
לרוטב:
1 כוס משחת גומא (מחית שומשום יפנית), או טחינה גולמית משובחת
3 כפות שמן שומשום
2 כפות סוכר
1 כף רוטב סויה יפני
1 כף חומץ אורז
3 שיני שום, כתושות
1 כפית ג'ינג'ר, מגורר
לקישוט:
1/4 כוס זרעי שומשום
3 כפות בצל ירוק, קצוץ דק
אופן ההכנה:
- מסדרים את הפילטים בכלי אפייה, כשצד העור פונה למטה. ממליחים ומפלפלים. צולים מתחת לגריל כ-4 דקות והופכים את הפילטים כך שהעור פונה מעלה. צולים עוד כ- 8 דקות או עד שהדגים מוכנים (זהירות לא לייבש).
- מערבבים את כל חומרי הרוטב עם מעט מים עד לקבלת לסמיכות כשל טחינה. יוצקים על הדגים וצולים עוד 3 דקות.
- מפזרים את חומרי הקישוט למעלה ומגישים מיד. בצד אוכלים אורז לבן ודביק.
איטאדאקימאס!