תן לו באלטרנטיבה: מחיר הרפואה הלא קונבנציונלית
שוק הרפואה האלטרנטיבית פרוץ לכל רוח, וכל אחד יכול להיות מרפא. כמה עולה ללמוד את המקצוע, איך לבחור מטפל וכמה עולה טיפול. בעלי מקצוע יקרים - כתבה רביעית בסדרה
זה התחיל בארצות הברית של שנות ה-60 ועשה עלייה לארץ הקודש בסוף שנות ה-80 העליזות: דיקור סיני, עיסוי שבדי, רייקי והילינג, הומאופטיה, נטורופטיה וכל שאר המקצועות ההוליסטיים החלו בטפטוף, והפכו לגל אלטרנטיבי גדול השוטף היום גם את מוסדות הרפואה הקונבנציונלית השמרנים ביותר.
"כ-50,000 אנשים למדו במהלך השנים את מקצועות השייכים לרפואה המשלימה", מעריך יאיר שמר, הומאופט קלאסי ויו"ר הלישכה למקצועות בריאות משלימים. לדבריו, "10,000 גם עובדים בתחום אך רק 4,000 רשומים באיגודים המקצועיים השונים שהוקמו על ידי מטפלים בכירים בכל תחום".
בשנות ה-90 הפך התחום לטרנד היסטרי. בכל שנה סיימו את בתי הספר השונים אלפי תלמידים שפרצו לשוק ולא מצאו עבודה. "היום", אומר שמר, "הטרנד חלף והגענו לאיזון".
אלא שבדיקה קצרה העלתה כי למרות שמדובר באלפי מטפלים ומטופלים, אין מדינת ישראל טורחת להכיר ולהסדיר את התחום, וזה פרוץ לכל רוח.
במהלך 2005 מינה דני נווה, שר הבריאות, ועדה בה משתתפים גם נציגי הלישכה (המהווה ארגון גג תחתיו מאוגדים רוב המקצועות המשלימים), במטרה להסדיר בחקיקה את נושא הרפואה ההוליסטית. מתי יוגשו המסקנות, האם זה יקרה לפני הבחירות המתקרבות ומה יעלה בגורל הועדה לאחריהן ? לאיש אין תשובה.
לא צריך רשיון עסק (וגם לא מקבלים דיפלומה)
למרות הזלזול הביורוקרטי במקצועות המשלימים, מדובר בהשקעה גדולה מצד התלמיד הרואה בעניין ייעוד. "אמנם חלק מן התלמידים עושה זאת כתחביב, כמקצוע נוסף, כקריירה שניה או סתם כדי להרחיב אופקים", אומר שמר, "אך רוב התלמידים מגיעים כדי לרכוש מקצוע".
כדי להיות הומיאופט או נטורופט נדרש התלמיד ללמוד ארבע שנים, ובעבור מקצועות אחרים בין שנה לשנתיים. "נכון", אומר שמר, "אין מדובר בחמישה ימים בשבוע אך עדיין הקורסים אינטנסיביים במיוחד, הבחינות קשות ונדרש מאמץ גדול כדי להגיע אל קו הסיום".
"מדובר", הוא מזכיר, "בלימודים יקרים במיוחד ואדם המחליט ללכת לכיוון הזה צריך לשריין עד 20,000 שקל לשנה". תוכנית הלימודים כוללת לימודים עיונים ואף סטאז' ארוך שנעשה בקליניקות הקשורות לבתי הספר, ומציעות טיפולים במחירים נוחים על ידי מתלמדים. "איש לא יוצא לשוק מבלי שטיפל במספר גדול של מקרים" .
היצע בתי הספר גדול מאוד ונע בין חמשת בתי הספר הגדולים והמוכרים בהם לומדים למעלה מ-750 תלמידים, ועד -35 בתי ספר קטנים המפוזרים ברחבי הארץ. כולם מוסדות פרטיים לחלוטין, על כולם, קטנים כגדולים, לא חלה חובת הפיקוח. "חלקם", מבהיר שמר, "מפוקחים על ידי העמותות המקצועיות אלא שהפיקוח הזה הוא וולונטרי בלבד ותלוי ברצונו של בעל בית הספר. כיוון שמדינת ישראל אינה מכירה בלימודים מקבל כל מי שהשלים את חוק לימודיו תעודת בוגר בלבד. אפילו תעודת הסמכה אסור לנו להעניק".
בהמשך לאי הסדרת הנושא טובל המקצוע בלא מעט שרלטנים. "אמנם מספר התביעות קטן יחסית", מציין שמר, "אבל מדי פעם אנו שומעים על 'מטפלים' שהבטיחו הרים וגבעות למטופלים נואשים, וגבו בעבור ה'טיפול' מחירי עתק. אלה מוציאים שם רע למקצוע, וכולנו נפגעים".
לא כולל הרפיה
בחירת בית ספר הוא עניין רציני. שמר: "כדאי לבחור בית ספר המוכר על ידי עמותה מקצועית בתחום, ולא להתבייש לשאול האם הכרה כזו קיימת. רצוי להגיע למקום ולהתרשם ממנו, לדבר עם תלמידים, מורים ובוגרים. כדאי מאוד לבקר בכמה בתי ספר, להשוות את האווירה ותוכנית הלימודים ולהתרשם מרצינות הקורס. אין להתרשם מפרסומים שונים ומשונים שאינם מעידים בהכרח על מה שקורה בין כותלי בית הספר".
למטפל בעל התעודה מציע שמר לא לרוץ ולפתוח קליניקה פרטית אלא להתמחות במוסדות הגדולים כמו בתי חולים או קופות חולים, ואם מדובר בטיפולי מגע, גם באחד הספאים הזקוקים למטפלים. "נכון", אומר שמר, "לא מרוויחים הרבה כסף, אבל מרוויחים הרבה ניסיון להמשך הדרך".
בהמשך לעצותיו ממליץ שמר למטפלים הרציניים לא להתפתות לבקשות ה"הרפיה". "אני יודע שהתחרות גדולה ויש מי שרוצה לעבוד ולכן מוכן להגיע גם לשם. לא מומלץ".
רוב המטפלים פותחים בשלב זה או אחר קליניקה פרטית. ברוב המקרים מדובר בחדר נוסף בבית, מיעוט המטפלים שוכרים חדרים בקליניקה קיימת, כיוון שזו גוזלת 40% מן הרווחים.
איך בוחרים מטפל?
כדאי מאוד לקבל המלצות מחברים כיוון שמדובר במקצוע שהמוניטין הטוב ביותר עובר מפה לאוזן. חשוב לבדוק אם למטפל יש תעודת בוגר בית ספר ואם הוא חבר באחת העמותות המקצועיות, כיוון שאז סביר להניח שהוא מתעדכן ומתפתח מקצועית.
הקליניקה (או איזור הטיפול שיוצר מטפל שמגיע הביתה) צריכה להיות נעימה, נקייה ומסודרת וכך גם המטפל עצמו. בכל המקצועות נדרש תשאול ראשוני, בין אם מעמיק מאוד (הומאופטיה) או שטחי יותר (עיסוי). כך או כך, אם התשאול אינו מתבצע לא כדאי להתחיל את הטיפול.
מה עדיף, מטפל חדש או ותיק?
בתחום הזה לניסיון אין תחליף. למטפל ותיק, שראה ומכיר יותר מקרים, יש יתרון.
מתי כדאי ללכת לרופא משלים ומתי לא?
רפואה קונבנציונלית חזקה מאוד בתחום רפואת החירום, אבל בתחום הרפואה הפנימית הכרונית יש לא מעט סימני שאלה ופה אנחנו יכולים לעזור.
כדאי לפנות לרפואה משלימה בכל פעם שרופא שולח לניתוחים, לקחת אנטיביוטיקה, סטרואידים, ריטלין וכדומה, אך מאשר לדחות מעט את התחלת הטיפול . אם הרופא שולח לטיפול מיידי חייבים לעשות זאת, אבל בהחלט ניתן לעשות דברים במקביל . כדאי מאוד להיזהר ממטפלים שמציעים להפסיק טיפול קונבנציונלי למען טיפול משלים. מדובר בעיצה לא אחראית. אם מדובר בטיפול מקביל רצוי שהמטפל המשלים יהיה בקשר קבוע עם הרופא הקונבנציונלי.
כמה זה עולה לנו?
מחירי שוק הרפואה האלטרנטיבית-הוליסטית-משלימה הוא שוק פרוץ לחלוטין. "אין מחירון מומלץ", אומר שמר, "והפערים גדולים. יש מטפלים, רופאים קונבנציונלים שלמדו גם רפואה משלימה למשל, שמרשים לעצמם לקחת מחירים אסטרונומיים, ויש מתחילים שמגרדים את הריצפה".
המחירים גבוהים בתחום הפרטי כיוון שמדובר בשוק חופשי לא מסובסד. חשוב לזכור שמטפל לא פוגש בקליניקה פרטית יותר מ-2-3 מטופלים ביום, ואם לא ייקח מחיר גבוה פשוט לא יוכל להתפרנס בכבוד".
מחיר ממוצע לטיפולי מגע (רפלקסולוגיה, עיסוי, שיאצו, דיקור האורכים בן חצי שעה לשעה): 200-300 שקל . מתחילים יבקשו 100-150 שקל.
הומאופטיה: 500 שקל לטיפול ראשון , 300 לטיפול שני והלאה. מתחילים יבקשו 200-300 שקל. רופאים עשויים לבקש גם 700-800 שקל.
נטורופטיה: שעת יעוץ ממוצעת תעלה 300-500 שקל.
משרד הבריאות: קיים קושי להסדיר את העיסוק
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה, כי "אין היום חקיקה במדינת ישראל המסדירה את העיסוק ברפואה משלימה/אלטרנטיבית. קיים קושי ניכר להסדיר את העיסוק ברפואה אלטרנטיבית בהעדר סטנדרטים מקצועיים בינלאומים.
"משרד הבריאות מינה ועדה שתבחן את נושאי החקיקה והסדרת תחומים ברפואה משלימה המקובלים בארצות מערביות, ותחומי עיסוק בהם בישראל, וכמו כן תציע קריטריונים להסדרת הנושא, כגון, תנאי השכלה, הכשרה והתנהגות מקצועית ראויה. הוועדה נמצאת בהליכי עבודה מתקדמים".
עוד כתבות בסדרה:
איך בוחרים מעצב פנים
