עזבו אותי מדגים, איפה השיפודים?

"החלטתי לפתוח את השנה החדשה מוקפת בחברה נעימה", כתבה לי חברתי הותיקה ש', באימייל שהגיע אלי בבוקרו של יום. "אני מגיעה ליפן בשבוע הבא. איך מזג האויר בטוקיו? איזה טיפים יש לך לטיסה? (זה דווקא קל: ארוחת ילדים ומושב ליד יציאת החירום), והכי חשוב מפלצת, (שם החיבה שלי מימי האוניברסיטה הפרועים בפי ש'), תזכרי שאני לא אוהבת דגים, מאכלי ים, אצות או עוף מכובס".

כמעט נחנקתי למשמע דרישות התפריט המאתגרות במיוחד. יופי, הפטרתי, אם ככה אז נאכל פעמיים ביום במקדונלדס. זה לא היה מקובל עליה: "איריס אני רוצה שנלך לכל מקומות המגניבים האלו שאת כותבת עליהם בכתבות שלך". אהממממ, כיחכחתי בגרוני, אבל מה בדיוק תאכלי שם? עם רשימת האילוצים הזו אני בספק אם תוכלי למצוא שם משהו לטעמך. "מפלצת, אני סומכת עלייך בעיניים עצומות. יאללה ביי, אני הולכת לקנות יינים, עוד מעט סוגרים את הבנק". נשארתי לבד עם השפופרת ביד.

אחרי סיעור מוחות קצר עם עצמי הגעתי למסקנה שש' תאכל בטוקיו הרבה שיפודים: יאקיטורי - שיפודי עוף, קושיאקי - שיפודים מבשר וירקות, וקושיאגה - שיפודים מצופים בפירורי לחם ומטוגים בשמן עמוק. גם ברביקיו קוריאני - צליית בשר על פלטה, יכול להתאים לאורחת הכבוד, ויבוא לציון גואל.

"איריס, אני לא אוהבת קולטורה", היא הודיעה לי בחגיגיות ביום הראשון להגיעה. "המקדשים האהובים עלי הם גאפ וזארה". מכיוון שכך, עלינו לרגל לשלל מקדשים שכאלו, כשהריטואל הקבוע הוא שהיא הופכת את כל החנות לאורך ולרוחב ולא מוצאת כלום, ואני זו שיוצאת עם השקיות ועם החור בכיס. יש לציין שהיא השרתה עלי חדוות קניות מסוכנת לתקציב המשפחתי, שלא ידעתי כמותה מזמן, בדיוק כמו בימי נעורינו. הבלגי לעומת זאת לא נדבק בחדווה המגדרית הנ"ל ונראה קצת מודאג כשחזרנו עם השקיות העצומות בכל ערב:זה של ש', שיקרתי ללא בושה, אני רק סוחבת לה. צריך לשמור על שלום בית או לא?

המפגש הראשון שלה עם היקיטורי היה הצלחה מסחררת - אהבה ממבט ראשון. "אני רוצה עוד", היא הודיעה לי כשמבט של תאווה מרוח על פרצופה. כך סקרנו במרץ מספר מקומות המשפדים עופות ושאר ירקות. "מה זה?" היא צרחה בחשדנות

קושיאקי שיפודים יפניים (צילום: איריס ז'ורלט)

 כששיפודי חצילים נחתו על שולחננו, עם פתיתי דג בוניטו מיובש מפוזרים עליהם. כלום, שיקרתי במצח נחושה, תוך שאני מעיפה לכל הרוחות את הפתיתים הסוררים בעזרת המקלות שלי. סתם מין תבלין. "'אבל יש לזה ריח של דגים", היא התעקשה. מה פתאום, המשכתי לבלף, את בטח מריחה את זה מהשולחן ליד.

בערב האחרון החלטתי להעלות את האורחת כיתה והובלתי אותה למסעדת ברביקיו קוריאני - "איריס אני לא חוזרת לארץ", היא הודיעה לי בשמחה, "אף פעם לא אכלתי בשר כל כך טעים".

מה שאני אוהבת זה לקוחות שיודעים מה הם רוצים, חשבתי לעצמי. כמה קל להפוך אותם למאושרים. אחרי ארוחת היאקי ניקו (ברביקיו קוריאני) היא הודיעה בחגיגיות לבעל המסעדה (שהשמין מיד מנחת): "המסעדה שלך הכי טעימה בטוקיו!" ואז הסתובבה אלי ושאלה: "איריס, בפעם הבאה ניפגש בהונג קונג?" בוודאי, הבטחתי, רק תני לי ללמוד קצת על המטבח המקומי לפני שאנחנו מסתערות עליו.

מנה לחובבי בשר. אספרגוס עטוף בייקון ויאקיטורי      (צילום: איריס ז'ורלט)

קושיאקי ויאקיטורי - אצלכם בבית

המרכיבים:

אספרגוס עטוף בבשר מעושן:

אספרגוס טרי

בייקון או חזה אווז מעושן, פרוסים דק

פלפלים ירוקים ממולאים גבינה: 

פלפלים ירוקים

גבינה צהובה

תירס - מקופסא או קפוא

קושיאקי שיפודים יפניים עוף (צילום: איריס ז'ורלט)

חצילים ופטריות:

חצילים

פטריות שמפיניון טריות

רוטב סויה יפני

יאקיטורי:

בשר פרגיות חתוך לקוביות בגודל של 3X3

בצלים ירוקים, החלק הלבן בלבד

לרוטב:

1 כוס רוטב סויה יפני

1 כוס מירין (יין אורז מתקתק)

1 כף גדושה סוכר

כלים: שיפודי עץ דקים

אופן ההכנה:

1. מכינים את הרוטב: מערבבים את כל חומרי הרוטב בסיר קטן, מביאים לרתיחה, מנמיכים את הלהבה, ומבשלים עד שהתכולה מצטמצמת לכדי 2/3.
2. אספרגוס עטוף בשר מעושן: אם האספרגוס צעיר ודק אין צורך לקלוף אותו. אם הוא עבה רצוי לקלוף את חלקו התחתון בעזרת קולפן. חולטים את האספרגוס במים רותחים כדקה ומיד מעבירים לקערה עם מי קרח. מייבשים וחותכים למקטעים באורך 4 ס"מ. עוטפים כל מקטע בבבשר מעושן, מניחים כמה יחידות במקביל ומשפדים אותן (ראו תמונה). 
3. פלפל ממולא: אם משיגים פלפלים ירוקים קטנים, חוצים אותם לאורך ומרוקנים מהזרעים. אם אין קטנים, משתמשים בגדולים יותר וחוצים אותם לרבעים. ממלאים את הפלפלים בתירס ואח"כ בגבינה מגוררת. משפדים כל פלפל על שני שיפודים.
4. חצילים ופטריות: חותכים את החצילים לקוביות בגודל  2X2 ס"מ. מסירים את רגלי הפטריות. משרים את החצילים והפטריות כשעה ברוטב סויה יפני. מוציאים מהרוטב ומשפדים על שיפוד עץ, קוביית חציל ופטריה, לסירוגין.
5. יאקיטורי: משפדים נתח פרגית ואח"כ בצל ירוק, לסירוגין.
6. צולים את השיפודים בגריל (פחמים זה הכי טוב, אבל אפשר להסתפק גם בגריל ביתי). עם תום הצלייה, טובלים ברוטב ומגישים מיד, לצד אורז דביק.

איטאדאקימאס!