מה הקשר בין אגדה אורבנית להגדה של פסח?

כמדי שנה, גם השנה קיימנו עומר ואני את מצוות הוויכוח סביב השאלה המסורתית "היכן נעביר את הסדר". לאורך זמן, תוצאת הוויכוחים האלה היא שאנחנו מבלים לסירוגין פסח אחד עם המשפחה הביולוגית, ואחד עם זו הקהילתית. השנה שוב נקיים סדר פסח עם משפחתנו המורחבת ב"בית הפתוח", המרכז ההומו-לסבי הירושלמי. 

הסדר, אותו אני עורך ב"בית הפתוח" זו הפעם השלישית, כולל מנהג שטבענו - להניח על צלחת הסדר אשכולית ורודה. וכל זה למה? אגדה אורבנית מספרת כך: מעשה באשה שניגשה לרב קהילתה, ושאלה מדוע נשים אינן יכולות לקרוא מהתורה מעל בימת בית הכנסת. "מקומה של אשה על הבימה כפי שמקומו של תפוז על קערת הפסח", השיב לה הרב. מאז, בסדרי היהדות הליברלית, ובמיוחד בסדרים פמיניסטיים, מקובל להניח תפוז בקערת הפסח כסמל למקומן השווה של הנשים ביהדות. צירוף האשכולית הורודה הוא גלגול של מנהג זה, והוא מגלם את השוויון בין כל בנות ובני הקהילה, סטרייטים ולהט"בים כאחד.

אך מסתבר כי מקורו של המנהג בטעות עגומה. אותה אגדה אורבנית, כך למדתי לאחרונה, נתגלגלה אחרת. בשנות השמונים שוחחה סוזנה השל, בתו של הרב אברהם יהושע השל, אחד הרבנים הבולטים ביהדות הליברלית, עם סטודנטים יהודים על הגדה פמיניסטית חדשה. בהגדה הוצע להניח בקערת הפסח חתיכת לחם יבש, בכדי לסמל שביהדות ישנו מקום לנשים לסביות כפי שיש מקום לפרוסת הלחם.

השל הסתייגה מהמנהג וטענה כי הוא משיג את המטרה ההפוכה. הדבר רומז שכמו חמץ, ההומוסקסואליות מְפֵרה את ההלכה, היא הסבירה. תחת זאת היא הציעה לצרף לקערת הפסח תפוז, שלא רק יוסיף לסמליות את הפריון אלא גם יבטא את היותם של הומואים ולסביות חברים תורמים ומפרים בקהילה. בנוסף, בכל פלח יש גרעינים אותם ניתן לירוק, כסמל להוקעת ההומופוביה.

שנים מאוחר יותר כתבה השל כי "במשך השנים, הרעיון להוסיף תפוז לקערת הפסח עבר טרנספורמציה פטריאכלית, כפי שקורה לעתים כה קרובות; עכשיו מספרים כי גבר אמר לי שמקומה של אשה על הבימה כפי שמקומו של תפוז על קערת הפסח. מילותיה של אשה מיוחסות פתאום לגבר, והרעיון המקורי של ייצוג לסביות והומואים נמחק. האם זה לא בדיוק מה שקרה לרבים מרעיונותיהן של נשים במהלך השנים?".

אבל נחזור לסדר של "הבית הפתוח", אליו מגיעים אנשים מכל מיני סוגים. יש כאלה אשר מעונינים להעביר את ליל הסדר עם בני/ות זוגם אך אינם יכולים להביאם הביתה, ישנם כאלו שמשפחותיהם התנכרו להם, אנשים שגדלו במשפחות דתיות וכיום זוהי אחת המסגרות הדתיות היחידות הפתוחות בפניהם, או חילונים שמעולם לא חגגו את החגים בשל תפישת הממסד הדתי ככפייתי, ועכשיו גילו דרך חדשה ומקבלת. יש, כמובן, גם הרבה שמגיעים כי הסדר מאוד כיפי, או כי בנות או בנים עם כיפה עושים להם את זה. מצטרפים אפילו סטרייטים, שפשוט אוהבים את הסדר כפי שהוא מתנהל כאן.

כך-או-כך, במשך השנים נוצרה ב"בית הפתוח" משפחת חגים מורחבת שבה כל-אחת ואחד מרגיש בטוח, מקובל ונאהב. כמדי שנה, גם השנה הילדים ישאלו את הקושיות, ואת הגפילטע פיש יביאו סבא וסבא (כך עומר ואני קוראים לא' ומ', ותיקי הקהילה שלנו שחוגגים 40 וכמה שנות זוגיות). וכמדי שנה, גם השנה ליציאה מעבדות לחירות שוב תינתן משמעות מיוחדת.

רוצים לעשות איתנו את הסדר? אתם מוזמנים. לפרטים נוספים לחצו כאן.

השבוע בפינת קום/י ועשה/י מעשה:

כפי שכבר דיווחתי הצעת הנישואין לעומר התקבלה בטוב, וכעת אנחנו טרודים בשאלות ה-מה וה-איך. אבל איך שלא נסתכל על זה, וככל שנרצה הכרה ממשלתית בזוגיותנו, לא יהיה מנוס מעריכת הנישואין בחו"ל. ניאלץ לעשות זאת מכמה טעמים: לא רק בשל היותנו שני גברים, אלא גם בשל העובדה שהרב שלנו הוא רב קונסרבטיבי.

אין הרבה מדינות בעולם, בטח כאלה המחשיבות עצמן כחלק מהעולם המערבי, שאחוז כה גדול מאזרחיהן אינו יכול להינשא בהן - הן מפאת חוסר רצונם להתחתן בטקס דתי לא-להם, והן מפאת חוסר נכונותו של הממסד הדתי להכיר בדת הבאים בשעריו. ישראל היא אחת מהן. לו נשאיר את העניין למחוקק, נקבל במקרה הגרוע סטטוס קוו (דהיינו המשך הפרת זכותם הבסיסית של אזרחים להינשא במדינתם), ובמקרה הפחות גרוע את חוק "ברית הזוגיות", איוולת שראוי להיפטר ממנה בהקדם.

היוזמה השפויה היחידה בהקשר זה הינה הצעת חוק "בחירה חופשית בנישואין", שבעבר זכה לתמיכת חברי כנסת רבים משלל מפלגות, וכולי תקווה שיוכל לעבור ביתר קלות בכנסת החדשה. הדבר יקרה רק באמצעות מעורבות ישירה של אנשים רבים שידרשו מהמחוקק לעשות את עבודתו נאמנה.

אם אתם רוצים לקחת חלק ביצירת השינוי הזה, אתם מוזמנים לגלוש לאתר "הפורום למען בחירה חופשית בנישואין". הפורום מאגד את כל הארגונים הפועלים למען הרחבת אפשרויות הנישואין בישראל, ארגוני הנשים, ארגוני היהדות הליברלית, ארגוני ההומואים והלסביות, ארגוני העגונות ועוד. אני ממליץ בחום להקיש על הלינק "הצטרפות", באמצעותו תוכלו להירשם ולהתעדכן בשלל דרכים לקידום החוק.

• אני יונתן לייבוביץ' ואני סטיגמה: פעיל שלום וסביבה, הומו וסרבן. גדלתי בירושלים, היום אני גר עם בן זוגי עומר בתל אביב - ושנינו חברים בקהילה קונסרבטיבית. לפרנסתי אני משמש כיועץ תקשורת, ומאמין שבאמצעותה ניתן ליצור עולם טוב יותר. ליצירת קשר active.ynet@gmail.com