ביקורת מסעדה: איפה האג'נדה ואיפה המציאות

"אג'נדה", שבנמל תל-אביב, שיפודיה משודרגת לצפונים שמתעצלים לדהור עם הג'יפ לשכונת התקווה, לא ממש מקיימת: הסלטים היו בסדר ולא יותר מזה, שיפודי האנטרקוט היו יבשים, והכבש תובל יתר על המידה. הקבב הציל את המצב

אמיר קמינר פורסם: 26.04.06, 09:08

מערכת הבחירות המשמימה הסתיימה, השבח לאל, ואיתה התאיידו הקמפיינים, הספינים והאג'נדות. זאת הפעם הראשונה שלא טרחתי לחזות בתעמולת הבחירות בטלוויזיה, שפעם כל-כך חיבבתי (בעיקר זו של המפלגות הקיקיוניות והביזאריות). זאת גם הפעם הראשונה שלא הצבעתי למפלגה לה הייתי נאמן מאז שהתחלתי למלא את חובתי האזרחית ולהשתתף בהליך הדמוקרטי (ובניגוד לרבים מסביבי, לא נכנעתי לטרנד הגימלאים).

קץ מערכת הבחירות היה גם הזדמנות לפגוש את חברתי הפרסומאית האקזוטית והשנונה ש', לאחר שיצאה סוף-סוף מהבונקר של המשופם. ש', שבעבר הריצה את אהוד אולמרט לראשות עיריית ירושלים, לא נעתרה הפעם להצעות המפתות שקיבלה ממפלגות שלא מצייתות להשקפת עולמה ולאג'נדה האידיאולוגית שלה, והסכימה להשכיר את מוחה המבריק רק לקמפיין של מפלגת העבודה. לכן קבעתי עם ש' במזללת בשרים חדשה בשם "אג'נדה", שהוקמה במתחם הרוחש של נמל תל-אביב על-ידי איש העסקים תומר לוי, מי שניהל את חוות השיקמים של אריק שרון.

ש', שטחנה את המילה אג'נדה כל-כך הרבה פעמים בחודשים האחרונים, הסכימה לבחירתי. "כל פוליטיקאי יודע שאג'נדה צריכה להיות עם בשר, אפילו למראית עין, ורצוי כמובן בתקופת בחירות", הסבירה. קיוויתי שאצליח לדלות מחברתי מידע עסיסי וסודות על הנעשה מאחורי הקלעים של המפלגות, ואת דעותיה על חברי הממשלה הבאה. למרבה היגון, היא שמרה על חשאיות, וכשכבר הואילה לדווח ולחלוק פכים קטנים ואנקדוטות,

זה היה לא לציטוט. לפיכך, ניאלץ לעבור לרשמים מהגריל. "אג'נדה", המתנוססת בדיוק מול מועדון הטי-אל-וי, היא שיפודיה משודרגת ומעוצבת לצפונים וליאפים שמתגעגעים לשיפודיות שכונת התקווה אבל מתעצלים לדהור עם הג'יפ עד דרום העיר (לאה מלר חתומה על העיצוב, כולל מפל מים וחדר וי.איי.פי הדור עם מסכי פלזמה ואינטרנט אלחוטי). גם בלייני הנמל הלומי-המאנצ'יז ימצאו שם פתרון למצוקת הרעב שלהם. ש' חשבה ששם המסעדה הוא סוג של התפתחות מ"מגנדה" המיתולוגית בכרם התימנים. אכן, הרבה אג'נדות התחלפו בישראל מימי השיפודיות הקלסיות נוסח הכרם והתקווה.

"זהו דווקא ניסיון מעניין לשדרג את חוויית ה'על האש', ואולי יש כאן אמירה על הישראליות החדשה", היגגה ש'. המלצרית הסופר-מקצועית הביאה את תפריט העיסקית (הכוללת שתייה קלה וחמה) כתוב בכתב יד. מתברר שהמסעדה נפתחה לפני כחודש, והעיסקית בשלבי גיבוש. פסחנו על מסלול ה-79 שקל, שכולל דגה או שיפודי כבד אווז (ממנו אנחנו נמנעים), והתמקדנו בשני המסלולים הנותרים.

במסלול ה-59 שקל תקבלו על הסיפתח מבחר סלטים ולאפות הנאפות בטאבון המקומי. הסלטים נעשים במקום, טריים, אך נעים על הציר בסדר-יעיל-שגרתי-סתמי. לא היו מעידות, אבל גם לא נרשמו ריגושים, טוויסטים או פרצי מקוריות. בלטו לטובה הטאבולה והכבד הקצוץ. גם הפלאפלים והחצילים המטוגנים היו ראויים. בעיקריות תקבלו שני שיפודים לבחירתכם מבין מגוון שיפודים. רצוי שתלכו על הקבב, שהיה פיקנטי, עסיסי וטעים. לעומת זאת, הפרגיות היו שמנמנות מדי ולא מלהיבות.

במסלול ה-69 שקל מיתוסף להיצע הנדיב של הסלטים גם חומוס – סימפטי אבל לא מהסוג שמותיר רושם עז. בעיקריות היצע הבשרים (שני שיפודים לסועד) הופך מתוחכם יותר (משיפודי כנפיים ועד שדרה וביצי הודו). שיפודי האנטרקוט היו מזעזעים – יבשים ולא אכילים, ואילו הכבש תובל יתר על המידה, מה שפגם בחוויית הזלילה. "דווקא כשהגענו לתפארת המקום, השיפודים, אנחנו חשים כמו בוחרים אחרי קמפיין בחירות: אכזבה ופער בין ההבטחה למציאות", רטנה ש'.

ניכר כי ב"אג'נדה" הושקע ממון רב ומלאן כוונות טובות, אבל מאדם שבילה בקרב עדרי הכבשים בחוות השיקמים מצפה המדור כי יקפיד יותר על איכות הבשרים והטיפול בהם. במקום לזרוק הון תועפות על העיצוב המסוגנן ומסכי הפלזמה, עדיף להשקיע באיכויות הגריל. מאחר ש"אג'נדה" רק החלה את דרכה, ניתן לה ימי חסד, אבל היא חייבת להשתייף, להשתפשף ולהשתפר (למשל, להנפיק סלטים יותר מפעימים, או להרגיע את תיבול הבשר) אם היא רוצה שנאמץ את האג'נדה שלה.