טופס טיולים

את השבוע האחרון העברנו בטיול בן שלושה ימים בצפון הארץ עם חניכי המרכז. טיול סוף השנה, שהיווה מעין סיכום של הפעילות שלנו, היה מוצלח מאוד - וכולנו חזרנו מרוצים ונרגשים.

את היום הראשון של הטיול התחלנו בסנפלינג באזור בית אורן, שם תרגלנו גלישה ממצוק בגובה של כ-20 מטר. למעשה היה זה תרגול בסיסי, שהקדים את פעילות הסנפלינג המרכזית שנערכה ביום השלישי לטיול. המשכנו למערה באזור טירת הכרמל, ולאחר טיפוס לא פשוט על ההר נכנסנו לתוכה, זחלנו, עברנו בין הסלעים והתרשמנו מיופייה המיוחד. משם חזרנו לאוטובוס והמשכנו לכיוון חניון נחל עמוד כדי להעביר את הלילה הראשון בשטח.

לינת לילה בשטח היא חוויה חדשה עבור חלק מהבנים, שמעולם לא עשו זאת בעבר, וההתלהבות הייתה עצומה. רובם התרגשו להרכיב אוהל בעצמם בפעם הראשונה בחייהם, לישון בשק שינה, להעביר את הלילה מתחת לאור הכוכבים.

 עצם ההימצאות בחניון נטול מקלחות ותנאים מיוחדים אחרים, רק הם והטבע, לא הייתה קלה לחלק מהם. תוסיפו לכך את חוויות היום שהצטברו, את הזיעה והעייפות, ותקבלו חבורה של נערים שהתעקשו לשטוף את עצמם בצינור.

את האוהלים הקמנו באופן מסודר יחסית והמשכנו להכנת ארוחת הערב. הנערים בישלו לעצמם פסטה עם רוטב מיוחד, הרתיחו נקניקיות וערבבו סלט. היה יפה לראות את כולם עובדים ביחד כצוות, מתעקשים להכין בעצמם את הארוחה שלהם, לחתוך את הירקות ולבשל את הרוטב. כמעט לא הפרענו להם, רק עזרנו ובדקנו שהכל מתנהל כשורה. לאחר ארוחת הערב המפוארת, ובניגוד לטיול הקודם, הנערים התפזרו בשעה סבירה לאוהלים כך שכולנו יכולנו לישון כמו שצריך ולהתכונן ליום הבא.

"הבחנו בסיפוק שהבנים מבינים שהם צריכים לדאוג לעצמם". הטיול השנתי 

היום השני לטיול היה קל יותר, יום של הנאה וכיף. בבוקר נסענו ללונה גל ונהנינו מהבריכה והמגלשות. הנערים היו מרוצים מאוד ולאחר ארוחת הצהרים במקום המשכנו לפעילות הבאה - שיט קיאקים בירדן. הבנים התלהבו מאוד מהחתירה בקיאק, שחו והשתוללו במים.

לקראת הערב הגענו לחניון מעין ברוך שם העברנו את הלילה השני של הטיול. מתורגלים, החניכים הרכיבו באופן מסודר את האוהלים שלהם, רגע לפני שהתחלנו להתכונן לארוחת הערב שגם הפעם הם הכינו בעצמם. תוך כדי ההכנות, כשגילו שבאתר יש מקלחות, הם גם הספיקו להתרענן.

אז כן, אני יודעת, יש נערים ש"תפסו טרמפ" על חבריהם ולא עשו כלום. אבל יחסית לעובדה שזו הפעם הראשונה שהם מכינים לעצמם ארוחות ודואגים ל"מיטה" שבה יישנו, שיתוף הפעולה ראוי להערכה. כולנו הבחנו בסיפוק

שהבנים מצליחים להבין שהם צריכים לדאוג לעצמם ושאין משהו אחר שיטרח עבורם.

היום השלישי והאחרון לטיול החל בתרגיל ניווט מסכם באזור מעלות. בגאווה הבחנו שהבנים מתחילים להבין כיצד להתמצא בשטח, מוצאים פתקים שחיכו להם בנקודות הציון, צועדים בדרך הארוכה כמו חיילים ביחידה מובחרת. הניווט לא היה קל, היה חם וכולנו הזענו. את ההקלה סיפקה ארוחת הצהרים שלאחריה הגענו לשלב המסכם של הטיול - סנפלינג במערת קשת.

ההתרגשות לקראת הגלישה מהמערה הייתה רבה הן בשל גובהה (כ-35 מטר), הן בשל ההימצאות באוויר במשך הגלישה וכמובן בשל הנוף המדהים שנראה תוך כדי הפעילות. לשמחתנו, רוב הנערים לקחו חלק בחוויה האדירה ועוצרת הנשימה הזו. חלק מהם כמעט ויתרו, אבל מאמצי השכנוע של המדריכים נשאו פרי. לאחר הגלישה, קצת לפני החזרה הביתה, ניהלנו שיחת סיכום. הנערים הודו לכולם, לחובש, לנהג, למדריכים שלהם ולמדריכי "אתגרים". הם מחאו כפיים וראיתי על הפנים שלהם שהם באמת נהנו.  

"יודעים שיש להם במי לבטוח ועל מי לסמוך". הנערים מתכוננים לסנפלינג

בדרך חזרה התרגשתי במיוחד כשאחד הנערים, זה שתמיד מקטר, אמר לי שהוא אף-פעם לא נהנה ככה מטיול. ההתרגשות דגדגה עוד יותר כשזירזתי את הבנים לחזור לאוטובוס באחת מעצירות ההתרעננות, והם מצדם השיבו שהם לא ממהרים לשום מקום. "טוב לנו כאן", הם הכריזו. לסיכום? היה שווה. היה שווה לראות אותם נהנים וצוהלים, היה שווה לראות את המדריכים מרוצים ומחייכים. הכל עבד כמו שצריך, כל מה שתוכנן בוצע ושלושה ימים עברו ללא קשיים רבים במיוחד.

את הטיול ארגנו ביחד עם מדריכי עמותת "אתגרים" שמלווים אותי. קשה לי לתאר את העבודה המדהימה שהם עשו עם הנערים במהלך השנה האחרונה בכלל - ובטיול הזה בפרט. האהבה של הבנים למדריכים היא אהבה אמיתית הנובעת מהערכה עצומה וכבוד למקצועיות שלהם ולאופיים המיוחד, וגם מכך שהם יודעים שיש להם במי לבטוח ועל מי לסמוך. בשבוע הבא מתוכנן טיול נוסף, קשה הרבה יותר מבחינה פיזית, ואני מקווה שגם הוא יסתיים בהצלחה שכזו.

שלכם,

מירב

• מירב בן ארי, שזכתה בתוכנית הריאליטי "דרוש מנהיג" בתקציב של חמישה מיליון שקל להקמת פרויקט חברתי, מדווחת עליו בטור אישי. בפברואר 2006 נחנך הפרויקט, מרכז החינוך והספורט האתגרי "דרך האתגר" המיועד לנערים בסיכון ופועל בנתניה. לכל הטורים לחצו כאן