לטייל בין המלחמות
פעם, כשבגרוש היה חור, גם בין הדיונות הצהובות של מישור החוף הדרומי נלחמו על הבית. מהמלחמה ההיא נותרו רק זיכרונות, סיפורי גבורה, שרידי בונקרים, וכמה אנדרטאות. טיול שמתחיל בתש“ח ואף פעם לא נגמר
דיונות זהובות מפרידות בין תל אביב לעזה. בימים שבהם נאבקה מדינת ישראל הצעירה על עצמאותה היה האזור כור של לבה גועשת. החולות להטו מחום השמש ומאש הפגזים והלוחמים שכבו במשלטים מבודדים וחירפו את נפשם אל מול טנקי הפלדה של הצבא המצרי, שניסו להגיע לתל אביב.
משלט חוליקאת, גבעה ,113 עיבדיס, גבעה ,69 כרתיה - הם שמות רוויים בהדי התפוצצויות ובדם הפצועים והנופלים. הלוחמים באו משורות חטיבת גבעתי, שועלי שמשון, חטיבת יפתח, חטיבת הנגב, חטיבה 8 של השריון וחטיבת אלכסנדרוני. סיפורי הגבורה ואחוות הלוחמים ספונים בין דפי ההיסטוריה ובזיכרונותיהם של ותיקי המלחמות.
טנק מצרי בכניסה לנגבה (צילומים: רונית סבירסקי)
האחיזה העברית הראשונה באדמות הזהובות נרשמה בשנת ,1935 בחווה חקלאית מרוחקת מוקפת ביישובים ערביים עוינים. החווה, שנקראה כפר מנחם (על שם מנחם אושיסקין), שרדה על תילה עד פרוץ המרד הערבי ב-.1936 היא הוקמה בשנית בין לילה כאחד מיישובי חומה ומגדל בשנת ,1937 ושנתיים אחר כך הוקם במקום הקיבוץ הדרומי ביותר בארץ אז - נגבה.
כשהצבא המצרי פלש לארץ במלחמת העצמאות, ניצבו אנשי נגבה בקו החזית. בסיועו של צה“ל הוקמו במקום בונקרים, עמדות ירי ותעלות קשר. כיום נגבה הוא מוזיאון פתוח שממחיש באתריו את המלחמה ההיא.
כבר בשער הכניסה לקיבוץ נוגעים בזיכרונות. מתחם מיוחד משחזר את המגדל והצריף של ימי חומה ומגדל, וכשעוברים את השער החשמלי ניצבים משני עברי הכביש טנק מצרי שאפשר לטפס עליו ולהציץ לתוכו, והטרקטור הראשון שחרש כאן את האדמה. בלב חורשת האקליפטוסים נמצא בית הקברות, שבו טמונים 37 חללי תש“ח. מעליהם ניצב פסל ברונזה מרשים של הלוחמים, שעוצב על ידי נתן רפופורט.
מאיר מינדל, חבר הקיבוץ, הוא גם מוזיקאי ומלחין שמשלב את שירי תש“ח בקונצרט זמר עברי בליווי רביעיית קשתים, באולם התרבות בנגבה או בטבע. מינדל לוקח את המטיילים לטיול בין שבילי המשק ועוצר ליד מבנה קטן שנקרא “נוקטה.“ זו הייתה נקודת המשמר הראשונה שבה אחסנו את הנשק. אחר כך מגיעים אל מגדל המים ההיסטורי, שכולו מנוקב בחורים שיצרו הפגזים והיריות. מינדל מספר את מעשה הגבורה על התצפיתן שנהרג בזמן השמירה וכיצד חולצה גופתו תחת אש.
- סיורים נוספים ברכב נערכים למשלטים ולאתרי הקרבות באזור. טיול שנמשך כשעתיים, לקבוצה של עד 10 אנשים, עולה 100 שקל לכל הקבוצה. בתיאום טלפוני: 5560554־.050
המפלצת על הגבעה
“מול אורות של זריחה ושקיעות של תל אביב, את קולה של הרוח שמעתי, זו הרוח אשר מהלכת סביב, זו הרוח ששמה הוא גבעתי“ - שרו פעם לוחמי החטיבה את המנונם.
חומה ומגדל. זיכרונות לא מאוד רחוקים
מצודת יואב, שהפכה לאתר ההנצחה של חטיבת גבעתי, שימשה טרם קום המדינה את המשטרה הבריטית ונקראה “עירק סווידאן,“ כשמו של כפר ערבי סמוך. עם עזיבת הבריטים את הארץ נמסר המבנה לערבים. במלחמת העצמאות כונתה המצודה “המפלצת על הגבעה.“ היא נכבשה רק אחרי שבע התקפות כושלות, ב-9 בנובמבר ,1948 על ידי חטיבה 8 של השריון בפיקודו של יצחק שדה ובסיוע חטיבת גבעתי. בשמה החדש היא מנציחה את יצחק דובנו, מפקד נגבה ההרוג, שכינויו ב“הגנה“ היה יואב.
לפני שנים אחדות הושלם שימור המבנה המרשים, שהוסב למוזיאון ולאתר ההנצחה של חטיבת גבעתי. בקומה הראשונה מוצגים מפות, תעודות, מסמכים ותצלומים המתעדים את שהתרחש באזור בין השנים 1948 ו-.1956 באחרונה נחנכה במצודה מצגת מולטימדיה אינטראקטיבית שמסקרת את תולדות חטיבת גבעתי משנת ,1983 לאחר שהוקמה מחדש.
- מצודת יואב-מוזיאון גבעתי. פתוח ראשון-חמישי 9:00־,15:00 שישי ושבת לקבוצות בתיאום מראש. כניסה 18 ש', 10 לילד. טל' 6611315־.08
בחייהם ובמותם
השכול והאובדן היכו בנגבה שוב ב-4 בפברואר .1997 חגית ויואב קידר, דור שני למייסדי הקיבוץ, שכלו באסון המסוקים בשאר-ישוב את בן הזקונים, תומר. יואב, שלא מצא מרגוע לנפשו, הסתובב על הגבעות שמקיפות את נגבה עד שמצא את הגבעה המתאימה שעליה החליט להנציח את בנו, את חברו הטוב תום שנהרג איתו, ואת כל שאר 71 החיילים שנספו באסון.
יואב בחר לעשות זאת בטבע, באהבה גדולה לאדמת הארץ הזאת. בגן הזיכרון נטע צמחים ארץ ישראליים, שמשתנים מעונה לעונה. בחורף מוריק הבוסתן ופורח, ובקיץ הוא עוטה מדבר עם שיחי צבר עמוסי פרי ועצי שיטה מצלים.
בלבו של האתר מתנשא למרחוק עמוד חשמל כחול שהפך ליצירת אמנות. הוא נצבע
בצבעי שמיים תכלכלים שמעליהם מרחפות 73 יונים. בתחתית העמוד נכתבה שורה משירו של נתן יונתן: “ארץ שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת.“
את הגן במקום חוצים שבילים צרים, שעוברים בין עצים ומצבות אבן הנושאות ציטוטים מן התנ“ך ומן השירה העברית. שני מעגלי אבן נבנו בצילם של עצי השיטה. מעגל אחד מוקדש לצמחיית ארץ ישראל ואילו השני הוא אנדרטת הזיכרון לתום ותומר, שלמדו ביחד במוסד החינוכי “צפית,“ שירתו בפלחה“ן נח“ל ועלו יחד על המסוק שלא הגיע ליעדו. האתר פתוח למבקרים מדי יום, ללא תשלום. בכניסה ניצבת קופה קטנה לתרומות.
- איך מגיעים: עוברים את הכניסה לקיבוץ נגבה וממשיכים כ־2 ק“מ בעקבות השלט “גבעת תום ותומר.“ סיורים מודרכים בתיאום טלפוני: 5773324־.050
