האינדיאנים באים למוזיאון

ברוב המערבונים וספרי האינדיאנים שרבים מאיתנו היו שקועים בהם בילדותנו, הוצגו “אדומי העור“ כפראים צמאי דם שכל תשוקתם לקרקף את הלבנים שהגיעו לגאול את אדמת אמריקה משיממונה. כיום מכירים כבר בעוול הנורא שגרמו הלבנים שכבשו את היבשת, תוך השמדתם וגירושם של הילידים המקומיים והרס התרבות הקדומה המפוארה בצפון אמריקה ובדרומה. אחד המקומות שעושה כבוד למורשת המפוארת של האינדיאנים הוא מוזיאון התרבות האינדיאנית בקצה הדרומי של מנהטן.

המוזיאון שוכן בבית המכס שנבנה בסגנון ניאו-קלאסי בשנת ‭,1907‬ בעיצובו של האדריכל קאס גילברט. הבניין נחשב לאבן דרך ארכיטקטונית בהיסטוריה של ארה"ב והוא נקרא על שמו של שר האוצר האמריקאי הראשון, אלכסנדר המילטון, שנהרג בדו-קרב. זהו בניין מרשים בגובה שבע קומות, שבחזיתו ארבעה פסלים גדולים של דמויות נשיות המייצגות ארבע יבשות: אסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה. במוזיאון מתקיימות תערוכות מתחלפות וגם הופעות ריקודים ומוזיקה בהקשר עם מסורות שבטי האינדיאנים.

שלוש תערוכות

כאשר נפתח, ב-‭,1994‬ התבסס מוזיאון המילטון בעיקר על אוסף גדול של חפצי אמנות אינדיאניים שתרם האספן גוסטב ג׳ורג׳ הייס, אך מאז נוספו מוצגים רבים. כיום מוצגות במקום שלוש תערוכות, כאשר אחת מהן מוקדשת למוטיבים אינדיאניים לאורך הדורות. 

בתערוכה הזאת ניתן לראות איך החלו האמנים האינדיאנים לאמץ חומרים ומוטיבים חדשים, כתוספת למוטיבים המסורתיים המופיעים בכלים, בסלים, במסכות ובתופים שהם יצרו בעבר. בין היתר מוצגים בגדים מקושטים של נשות המאיה שהשתמרו כלבוש טקסי בחגיגות השבטיות אצל צאצאי התרבות הזאת, המתגוררים כיום במקסיקו, בגווטמאלה ובבליז.

התערוכה השנייה מוקדשת ליצירות הקרמיקה הנפלאות של האינדיאנים ויש בה 300 עבודות שנוצרו לאורך תקופה של כ-‭5,000‬ שנה. אפשר להתרשם מעבודות אמנות מכל רחבי התרבויות בצפון, במרכז ובדרום אמריקה: של הנאסקה והאינקה בפרו, של האצטקים ובני המאיה במרכז אמריקה, וגם של אמני קרמיקה בני זמננו.

עבודות החרס והקרמיקה הקדומות ביותר יוצרו בהרי האנדים, בתרבות המפותחת

 שהייתה קיימת בקולומביה ובאקוודור של היום. הידע של עיבוד כלי קרמיקה התפשט משם לעבר כל התרבויות העשירות שצמחו באנדים, שהאחרונה בהם הייתה תרבות האינקה שהתקיימה עד הכיבוש הספרדי. אכן, מעניין מאוד להבחין כיצד אמני הקרמיקה המקומיים שילבו מוטיבים קתוליים בעבודותיהם המסורתיות בתקופה שלאחר הכיבוש.

שלל המוצגים בתערוכה מלמד גם על אמנות הקרמיקה של האינדיאנים שהתגוררו בדרום מערב ארה"ב של היום. בכלים אלה ניכר השינוי ההדרגתי שעבר על השבטים האינדיאנים מחיים המבוססים על לקט פירות וציד ועד שהגיעו להתיישבויות קבע כאשר עסקו כבר בחקלאות. כל המסורת הקדומה הזו פסקה כאשר הגיעו האירופאים. לקח זמן רב עד שאמנים ילידים למדו לשחזר את אמנות הקרמיקה של אבותיהם.

התערוכה השלישית במוזיאון (עד סוף ספטמבר) מוקדשת לשני אמנים. אחד מהם הוא אינדיאני בן שבט נבאחו, וויל ווילסון. עבודות המולטי-מדיה שלו כוללות תצלומי ענק בטכניקות מורכבות המבטאים את היחסים המסורתיים של בני שבט נבאחו למקום ולעתיד. האמן האינדיאני השני, וירג׳יל אורטיז, הוא פסל, צייר, קרמיקאי ויוצר תכשיטים. עבודותיו משלבות מוטיבים אינדיאנים עתיקים עם קריצה לאמנות בת זמננו.

לא רק תערוכות מוצגות במוזיאון המילטון ב“לואר מנהטן‭,“‬ מדי פעם נערכים במקום מופעים. בשבת, 21 באוקטובר, יתקיים כאן ערב ריקוד וזמר עם להקת "ציפורי הרעם" האינדיאנית. בשבת שלאחריה, 28 באוקטובר, יחגגו במוזיאון את "יום המתים" - חג אינדיאני מקסיקני המעלה את זכר המתים.

• שעות פתיחה: כל השבוע 17:00-10:00, חמישי עד 20:00.
• טלפון: 212-514-3700.