תופעה: מנהלים בכירים ביום, ברמנים בלילה
במהלך היום הם מנהלים חברות גדולות ומרוויחים משכורת מכובדת. במהלך הלילה הם עובדים כברמנים בפאב תל-אביבי ולא מרוויחים אגורה. תכירו את האנשים המוזרים ביותר בסצנה: לא נוגעים באלכוהול, יוצאים למסיבות עם החבר'ה ממחלקת קופת הגמל וממש לא צריכים את הטיפ שלכם
לא משנה כמה לוחצים עליו, הקבלן אוזל יצחקי לא זז חצי ליטר בירה מההתעקשות שלו כי לא מדובר במשבר טרום החמישים. הראיות לכאורה נגדו: בגיל ,48 בשעה שמרבית חבריו לשנתון כבר נרדמו מול הטלוויזיה, יצחקי לובש חולצה שחורה, בוחן את עצמו במראה רגע לפני שהוא טורק מאחוריו את הדלת - ויוצא לבר. לא כדי לשתות איזה דרינק שישכיח ממנו את מהנדסי הבניין שמצפים לו לישיבה זועפת למחרת בבוקר, אלא כדי להיע־ נות לגחמות של כל מי שניגש אליו ומבקש יפה משהו לשתות.
כן, יצחקי הוא הברמן. ולא, כאמור הוא לא חושב שהוא במשבר. ”מה זה להיות ברמן”? הוא מגחך, ”זה כלום. כבר צבעתי את השיער לבלונד, הלכתי עם חולצות מגניבות, יצאתי למסיבות. אני כל הזמן באקסטרים. לפני שבועיים עשיתי צניחה חופשית, יש לי אופנוע שטח, שברתי את הרגליים בסקי שלג, אני עושה גם ראפטינג. אני אוהב דאווינים.”
- ומה הדאווין של ברמן?
- ”שאתה במרכז האקשן.”
את האקשן הזה מוצא יצחקי - טייס קרב לשעבר - בבר התל־אביבי ויסקי א-גוגו. שם, מדי יום רביעי הוא מצטרף לשבעה חבר׳ה נוספים שרובם משקיפים מלמעלה על העשור הרביעי של חייהם. כולם אוחזים בשעות האור בג׳ובים יוקרתיים למדי, כאלה שמאפשרים להם לשתות ביציאות שלהם אלכוהול תוצרת חוץ, אבל בלילה קשה להבחין בכך. לא רק בגלל השפעת האלכוהול במערכת הדם, כי אם בגלל שככה - עם שרוולים מופשלים ומטלית שהם מעבירים על הבר - לא לימדו אותנו שנראים אנשים רציניים. ככה נראים ברמנים שחייבים להרוויח כמה שקלים כדי לממן את הדירה השכורה.
הבחורות שומרות מרחק
אז מה באמת מביא שמונה שועלים פיננסיים להעביר את לילות רביעי שלהם במזיגה, ואפילו לא לקחת חצי שקל מהטיפים שהצטברו בכוס מלקוחות מרוצים? במוסף הכלכלי לא התפרסמה מודעה בנוסח: ”דרושים ברמנים, ניסיון הכרחי: מנכ”ל חברה במשך 5 שנים ומעלה.” אבל בעסקים כמו בעסקים - חבר מביא חבר דירקטוריון. ”יש לי חבר במיאמי שמכיר את אבי ולדמן, שעובד כמנכ”ל קודאק בישראל, מספר חמי פורת, מי שאחראי לליין הבוגר של יום רביעי בויסקי א-גוגו.
”החבר סיפר לי שולדמן ועוד חבר שלו עברו קורס ברמנים ושעכשיו הם רוצים לברמן איזה פעם בשבוע. חשבתי על זה והחלטנו ליזום ערב שבו החבר׳ה האלה יהיו מאחורי הבר ושהם יוכלו להזמין לכאן חברים ואנשי עסקים. בערב הזה יש ביזנס ופלז׳ר, זה המינגלינג הכי טוב שיכול להיות מבחינה עסקית. בכוונה הסאונד יותר חלש, כדי שהם יוכלו גם לדבר.”
הברמנים, יש לציין, חולקים עליו בכל הנוגע לדעתו על העסקים המופלגים שהם עושים במקום. ”אם מישהו עושה פה עסק טוב,” אומר עמית לוין, עורך-דין מרמת השרון, ”זה רק הבעלים של הבר.”
אם כבר, הם מודים, העבודה בבר עשויה לפגוע במידת הערנות שלהם מול המצגת שהם צריכים להעביר למחרת. “כבר היו מקרים שהייתי עד חמש לפנות בוקר בבר ובשמונה כבר הייתה לי ישיבת דירקטוריון,“ מתוודה יוסי אשכנזי (42), יו“ר פורום דור ההמשך בהתאחדות התעשיינים. “אז שוטפים פנים, מצחצחים שיניים כדי שלא יריחו את האלכוהול, ויאללה הולכים לעבודה. מזל שיש את יום שישי כדי לקרוס בו.“ אכן, לא טעיתם. מדובר באנשים שעשויים לקרוס אחרי בילוי מאוחר אחד בשבוע, אבל זה לא מפחית להם מהמוטיבציה. גם העובדה שהם בעצמם משתדלים להימנע מאלכוהול לא נראית להם תמוהה לאור התחביב שבחרו.
“אני ממש לא נוגעת באלכוהול,“ מעדכנת דיאן עיון (45), מנכ“לית חברה לדקורציה. “אני מאוד מתמצאת, אבל לא שתיינית. הגעתי לכאן כי שלחתי את בת-דודה שלי, שהשתחררה מהצבא, לקורס ברמנים. התנאי שלה היה שאני אצטרף איתה לקורס והנה אני פה. נכון שהחיים שלי עמוסים - אני גם מנהלת עסק, אני גם גולשת, אני גם אמא לשלוש בנות ובין היתר אני גם מברמנת, אבל מגיל מסוים אתה מגלה שאתה יכול לעשות המון דברים במקביל. שתבין שאני הייתי בליינית לגמרי כשעוד לא נולדת. אנחנו התחלנו את הסצינה של האייטיז.“
- ובשנות האלפיים עדיין מתחילים איתך בחורים על הבר?
- “חופשי. אחד, צעיר ממני, כבר הזמין אותי לשתייה. זה דווקא קטע נחמד מאוד. בהתחלה חששתי איך יקבלו אותי מאחורי הבר, כי כל הברמניות כאן צעירות וחתיכות, אבל זה דווקא הסתדר מצוין.“
שרון יגר, מנכ“ל חיתום מבית "אקסלנס נשואה" ונשוי פלוס שניים, קיבל את קורס הברמנים כמתנת יום הולדת מאשתו. “רוב האנשים בקורס היו חבר׳ה אחרי צבא שרצו לעבוד בברים,“ הוא משחזר. “בסוף הם דווקא התחילו בקייטרינג ובמסעדות, ואני הסתדרתי בבר.“
- אתה בליין בחיים הפרטיים שלך?
- “אני יוצא רק למסיבות של העבודה, אבל בדרך-כלל אנחנו משתוללים שם.“
- יועצים פיננסיים בקרחנה. מאוד אמין.
- “באמת! יש אצלנו בעבודה את האנשים שנותנים את הפלפל, בעיקר החבר׳ה מקופות הגמל. האנשים בעבודה, אגב, ממש מפרגנים. העובדים שלי קפצו לכאן ואמרו לי שיותר מתאים לי ככה, מאחורי הבר. רק חבר אחד ניגש אליי ושאל בשקט מה עובר עליי ולמה אני עובד בחינם. כאילו שאני צריך את הטיפים.“
- אז אתה לא פה בשביל הכסף, אבל האגו בטח זוקף ראש עם כל הבחורות שמתחילות איתך.
- “איזה מתחילות? לא מתחילות איתי בכלל.“
- למה, אתה חתיך לגילך.
- “כנראה שהן לא חושבות ככה.“
הירוק היום כתום מאוד
אבל הפאדיחה בלהיות אחד הברמנים הבודדים בעיר שאף אחת לא מתחילה איתו, מתגמדת לנוכח הבושות שהחבר'ה עושים עם המשקאות: “קודם כל, אני אף פעם לא מוצא את הפותחן ותמיד צריך ללוות ממישהו,“ מונה אשכנזי את מגרעותיו. “חוץ מזה, פעם איזה מישהי ביקשה ממני קוקטייל ושמעתי אותה לא טוב אז הכנתי לה משהו אחר. אחר-כך שאלתי אותה אם היה לה טעים, אז היא ענתה שכן, אם כי היה מוזר לה שהקוקטייל כתום כשהיא תמיד מקבלת אותו ירוק. אמרתי לה שהצבע השתנה כי הכנתי את הקוקטייל ממשקאות תוצרת חוץ.“
“אני פעם מזגתי מבקבוק הוודקה לכוס,“ מוסיף אבי ולדמן מקודאק סיפור אימה משלו, “הוספתי סאוור ושנייה לפני שהבחור לקח את המשקה, פתאום קלטתי שבקבוק הוודקה בכלל היה ריק.“
- יצא לכם כבר לשרת סלבריטיז?
- ולדמן: “אני ראיתי את דן תורג'מן.“
- יגר: “יגאל עדיקא ביקש ממני רד-בול.“
עיון מתקוממת כשהיא שומעת רד-בול: “כל הצעירים רוצים רק רד-בול, אבל זה כל-כך בסיסי. הקהל המבוגר, לעומת זאת, יותר מתוחכם במשקאות. אני חושבת שוויסקי מיוחד זה משקה טוב לאדם מבוגר.“
- לוין: “כל מי שלא מבין באלכוהול מזמין וודקה. אני אישית מעדיף קוניאק או טקילה טובה.“
- יש איזה קווי דמיון בין ניהול חברה לבין ערבוב וודקה?
- ולדמן: “גם בעבודה בבר יש אלמנטים של ניהול ולחץ, ממש כמו בעבודה שלי ביומיום. אפילו חשבתי לעשות כאן סדנה למנהלים.“
- אגב, איך מגיבים הילדים שלך לתחביב החדש?
- “מפרגנים. הבן הגדול שלי בן 16 וחצי, והוא כבר הספיק להשתכר לידי“.
