אוכל לכלבים - הדור הבא: ריזוטו, קסטה ופטה כבד

סליחה? שאלתי את עצמי בראש. "פידו"? מי זה פידו? ולמה הוא לרגלי? הכלב האחרון שהיה במשפחתי - בלי להביא בחשבון את ארוע ההלנה האחרון של הכלב "לילה" אצלנו - היה מלקק את שאריות הדני מתוך גביעי הפלסטיק: הקייסהאונד היה תוחב את האף לתוך הגביע, ומעסיק את עצמו במשך שעות אחר כך בליקוק ופרוק. זה היה כלב עם כבוד, והבנאדם לא היה מחכה לרגלי אף אחד, אלא מקשיב לזמן שבו הכפיות היו נאלמות, ומגיע בכשכוש זנב. כנראה שלפידו האמריקאי אין ממש כבוד עצמי, אם כך.

בכל אופן, הפסקה הבאה פתרה את התעלומה ודיווחה על חידוש מהפכני בתחום ההסעדה לחיות מחמד: Ice Cream Sandwich Treats for Dogs. קסטות גלידה לכלבים. ארבעה דולר לחפיסה (מאגד, בעברית התקנית של חברות השלגונים), של 24 חטיפים בגודל נגיסה. נגיסים, בקיצור.

למי מכם שמוטרדים, מדובר בהחלט במוצר מתחשב: הוא אפילו מיועד למי שרגישים ללקטוז, למשל. זה לא ממש פרווה, אלא מבוסס על חלב, אבל, כותבים בפדיגרי - 99% חופשי מלקטוז. ישנה גם תוספת חלבונים, אבל ללא תוספת סוכר. אמריקה, פידו, אמריקה.

גלידה לכלבים יש כבר בשוק האמריקאי, Frosty paws, אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה מוצר מהסוג הזה; מוצר עם הרכבה ומורכבות, ולא סתם עוד "יציקה". אתם אפילו יכולים לבחור את גודל הנגיס שהכלב מקבל: הנגיסים מופרדים זה מזה בחירור, כך שאפשר לשבור ולהפריד אחד, שניים או יותר.

כשהתחלתי לבדוק, הסתבר לי שמדובר במגמה שלמה, שכוללת לא רק מוצרים, אלא גם מתכונים והצעות בישול והגשה לכלבים. הכל מאוד פוליטיקלי קורקט, מאוד מתחשב ו"אסתטי".

רייצ'ל ריי, המקבילה האמריקאית לנייג'לה לוסון, מציעה באתר האינטרנט שלה מתכונים שהם Pet Friendly. בין השאר תוכלו למצוא שם ריזוטו עוף, פטה עוף על טוסטונים ועוד כמה וכמה מתכונים. הרעיון הכללי שמדובר במתכוני אוכל לבני אדם, אבל כאלה שלא יהיו עשירים מדי, שלא יכילו עצמות עוף מחודדות ועוד כל מיני. ברוח חג ההודיה שהמתקרב ובא, אני יכול להציע לכם לקחת משם מתכון לשעורה ודלעת, עם תרנגול הודו, כמובן. חפשו במדור שמוקדש לחיות מחמד, מיד תחת מדור "ילדים". הגיוני.

אחרי הגלידה והמתכונים ה"מתחשבים", באים הגדג'טים השונים, שמשמשים להגשת מיני המזונות לכלבים: הגדולה ביותר, ללא שום ספק, היא סדרת ה- Kong. אלה כמה צעצועי גומי עמידים במיוחד, שיש להם חור או חורים. ממלאים אותם באוכל או בצ'ופרים לכלב, זה משתעשע בצעצוע וגם אוכל וזולל לאיטו. מי שיביא את זה לארץ, אם עוד אין, יהיה מליונר...

ישנו אפילו אתר שבו ממליצה בעלת האתר על רשימה שלמה של מילויים שונים ומשונים למלא בהם את הקונג שלכם (או של פידו), וזאת כוללת חמאת בוטנים, אורז בצורות שונות, גבינת ולווטה, כבד, כרובית ועוד ועוד. הרשימה ארוכה.

לסיום, אם אתם מוטרדים שמא לכלב החביב עליכם לא יהיה במה לאכול את ההודו במילוי הבטטה שלו, אני יכול רק להציע לכם את קערת החלומות הבאה, בעיצוב אישי של ג'יאני ורסצ'ה.

995 דולר אוסטרליים - 750 דולר "שלנו" - תצטרכו לשלם כדי שהכלב שלכם יוכל לאכול מקערת פורצלן מעוטרת בסגנון רוקוקו, בזהב 22 קראט. האמת? שווה כל גרוש.

המסקנה שלי מכל העניין? בבקשה, בפעם הבאה שאתם חושבים מה לבשל לארוחת שישי, או כשאתם עומדים מול המדף בסופר, אנא: חישבו רגע גם על פידו. האם מה שאתם מתכוונים לבשל מתאים גם לו? האם, לשם שינוי, לא מגיע גם לו, לחבר הנאמן שלכם, להנות פעם אחת מארוחה מלאה, שמורכבת ממנות שלמות ולא רק משאריות ופרורים?

ואם אתם כבר מבשלים במיוחד, אנא, התחשבו גם באלרגיות שלו וברגישיות שלו. אולי ברצון שלו לעשות דיאטה נטולת פחמימות או חלבונים, למשל.

כמה מילים על חוק הבארים

בימים האחרונים נזעקו כל אתרי האינטרנט והבלוגים בעניין חוק הברים של רוחמה א. לפי התגובות, אין ספק שהבארים מנצחים הכל: את הנשיא (רוחמה אברהם: לבטל את מוסד הנשיאות), את ערביי סילוואן (רוחמה אברהם: בתים של שבח"ים), את העזתים (אם אין סוכר, שיאכלו ריבה), את פרשת אגרקסקו ועוד. החוק הזה הוא "חוק יחסי ציבור", מהסוג שמיועד למשוך מנועי חיפוש וטובקיסטים, אבל מרחיק מצביעים צעירים. לצידו יש חוקי יח"צ אחרים – כמו זה של גלעד ארדן, בעניין העישון במסעדות. המסעדנים נרעשו ויצאו במחאה על שני החוקים האלה (ועל חוק עמיר פרץ להחלת שכר מינימום למלצרים), אבל שכחו להציב חלופות ולהראות כיצד הם מציעים להפסיק את העישון במסעדות, או כיצד הם מציעים לשלם שכר הוגן למלצרים ולעובדי מטבח, שחלקם מסתכנים בסרטן ריאות בעבודה בבארים, למשל.

בעניין חוק הבארים, אחד מעמיתי אמר שכל מה שצריך הן 12,000 חתימות למחאה. זה, הוא אמר, הוא סדר גודל המנדט של רוחמה מבחינת כמות מצביעים. למחאה הזאת כדאי יהיה לצרף תוכנית והצעה ממשית להסדרת ענייני מכירת האלכוהול, לאכיפת איסור העישון ולהסדרת ענייני השכר. זה יהיה שווה, ולו רק כדי שהדברים לא ישארו בידי המחוקקים שלנו לבדם.