כמה עולה תרומת בגדים לילדים?
יותר מ-100,000 שקל, כך גילו אנשי עמותת "כרמי העיר" בבואם לשחרר מהמכס מכולות עמוסות בפריטי לבוש חורפיים שתרמו נדבנים מחו"ל. שלושה חודשים הן מחכות מיותמות בנמל אשדוד, ובינתיים חובה של העמותה תופח. ביורוקרטיה שלא מבחינה בין יבואנים וארגוני רווחה? אטימות לשמה? לרשויות המס הפתרונים
לפני כשלושה חודשים הגיעו לחופי הארץ שלוש מכולות עמוסות בגדים, שאספו עבור העמותה נדבנים יהודיים. "שתיים מהמכולות הגיעו מארצות-הברית והשלישית, שאת מחצית תכולתה תרמה חברת האופנה זארה, מספרד", מספר יו"ר "כרמי העיר" יהודה אזרד. "כל הבגדים, כ-12,000 פרטי לבוש בכל-אחת מהן, הם בגדי חורף חדשים ורובם מיועדים לילדים". אנשי העמותה מיהרו לנמל אשדוד כדי לשחרר את המכולות, אלא ששם ציפתה להם הפתעה: למרות שמדובר בארגון מוכר, ולמרות שהבגדים יינתנו חינם אין כסף לכל דורש, הם נדרשו לשלם 26,724 שקל לכל מכולה, ובסך-הכל למעלה מ-80,000 שקל.
"מדובר בסכום אסטרונומי, וברור שאין לנו אפשרות לשלם אותו", מזדעזע אזרד, ומספר שבדיקה קצרה הוכיחה שאין מדובר בהתנכלות לעמותה מסוימת אלא בחוק החל על כל לקוח, גוף עסקי או ארגון רווחה. "אפילו "יד שרה", שמייבאת לארץ כיסאות גלגלים, חייבת לשלם על כל קונטיינר מס גבוה, ממש כאילו היתה חברה מסחרית שמוכרת אותם", מתמרמר אזרד. "גם אנחנו, שמקבלים בגדים לצורכי צדקה, צריכים לשלם סכום שווה לזה שמשלמים יבואני האופנה". בינתיים, נעצר קונטיינר עמוס בגדים נוסף שאמור היה להישלח לישראל. "הרי ממילא לא נוכל לשחרר אותו מהמכס", אומר אזרד בייאוש.
צחוק הגורל הישראלי
עמותת "כרמי העיר" הוקמה בראשית שנת 2004 בידי קבוצת חברים ירושלמית שהחליטו לתרום לקהילה. כיום היא מפעילה בית אוכל יפהפה ברחוב אגריפס בעיר, סמוך לשוק מחנה יהודה, המספק מדי יום כ-600 מנות חמות למי שידו אינה משגת לקנות אוכל. כ-1,000 סנדוויצ'ים נוספים, שמכינים מתנדבי העמותה במטבח המקום, ניתנים לילדים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך במיוחד הלומדים בבתי-ספר ברחבי הבירה.
לצד אספקת המזון העמותה מפעילה גם מרכז חלוקת בגדים. ממש כפי שבית האוכל נראה כמו מסעדה מן השורה ולא כבית תמחוי הפוגע בכבודם של הסועדים, כך גם חנות הבגדים המושקעת אותה פוקדות משפחות המקבלות פריטי לבוש והנעלה חדשים לחלוטין. יוזמת ההלבשה החלה לפני כשנה, אז החליטו שני יהודים אמריקנים לאסוף עודפי לבוש מהקהילה בניו-יורק ולשלוח אותם במזוודות
לישראל. אליהם הצטרפו חנויות וחברות מקומיות התורמות בגדים חדשים שהורדו מהמדפים לאחר עדכון הקולקציות. "חשוב לנו לכבד את המקבל", מסביר אזרד. "מגיעים אלינו ילדים שמעולם לא לבשו בגד חדש ואנחנו רוצים לתת להם את החוויה הנעימה הזו".
את החוויה הנעימה קיוו אנשי העמותה להרחיב עם עשרות אלפי פריטי הלבוש שנשלחו ארצה, אך התבדו. לא הועיל ניסיונה של חברת הכנסת אורית נוקד להעביר תיקון לחוק לפיו יהיו ארגוני רווחה פטורים מתשלום מסי מכס, גם לא תחנוניהם של הפעילים בפני פקידי רשות המסים. עם הזמן, אלה אף הגדילו את הסכום שאנשי "כרמי העיר" נדרשים לשלם. "על ההשהיות והאחסון אנו מחויבים היום ב-17,000 שקלים למכולה, וגם הסכום הזה נקבע אחרי הנחה", מספר עזרד. "בכל יום מתקשרות משפחות ומתחננות לבגדים חמים שאנחנו לא יכולים לספק, והלב נקרע. אם הם לא ישוחררו בקרוב ממילא יעבור החורף ולא יהיה להם דורש".
אלא שצחוק הגורל הישראלי עלול להביא את הבגדים, בעסקה סיבובית, בחזרה אל העמותה. "בעבר קיבלנו מהמכס 600 זוגות נעליים לחלוקה, שהיו שייכות לסוחר שככל הנראה לא יכול היה לשחררן", מספר אזרד. "אני מניח שהסחורה לא עומדת לנצח בנמל, ובשלב מסוים היא נמסרת לצדקה. מדוע שלא יעשו זאת עכשיו במקום לחכות כמה חודשים? לנו אין כל אפשרות לשלם את הסכום, המכס לא מקבל את שמגיע לו והנזקקים לא נהנים מבגדים חדשים וחמים שתרמו אנשים טובים. מהמצב הזה כולנו מפסידים".
