גשר רחב מאוד: תכירו, מרכזי הגישור הקהילתיים

"חתיכת מטומטמת", זעקה אישה לא צעירה לעבר אישה אחרת. "ואת שקרנית מדופלמת", השנייה לא נשארה חייבת. "מאיפה הגעת, תגידי לי, מאיפה הגעת?", המשיכה הראשונה בקולי קולות. "את תשלמי לי כמו בובל'ה, עד האגורה האחרונה", הבטיחה היריבה תוך שהיא משתמשת בתנועות ידיים שאינן משתמעות לשתי פנים. "גבירותיי היקרות - די!", התערב קול גברי, רגוע אך חד-משמעי. "ככה לא נגיע לשום מקום".

גערה אחת, שתי כוסות מים, שולחן ארוך המשמש להפרדת כוחות ו-90 דקות של דיבורים, הצליחו לעשות את הבלתי ייאמן: מקץ שעה וחצי שתי הנשים, שהיו מוכנות למלוק זו את צווארה של זו, לחצו ידיים בשביעות רצון ויצאו לדרכן, כל-אחת מהן משוכנעת שהיא-היא המרוויחה הגדולה.

ברוכים הבאים לעולם הגישור הקהילתי, הכולל כ-25 מרכזים הפרושים ברחבי הארץ, מבאר-שבע ועד רמת הגולן, ומספקים את שירותיהם חינם אין כסף לתושבים. בשנת 1998 ייסד משרד המשפטים את המרכז הארצי לגישור שבמסגרתו פועל, על-פי מודל אמריקני מצליח, תחום יישוב הסכסוכים והגישור בקהילה. המרכזים מוקמים בידי עיריות ורשויות מקומיות, אנשי מקצוע מתחומי הרווחה או אנשים פרטיים, ומלווים על-ידי מרכז הגישור הארצי. בנוסף למרכזים שכבר פועלים, 35 נוספים מצויים עתה בתהליך הקמה.

"מדובר בתחום חברתי שמטרתו הקמת מרכזי גישור ציבוריים בישובים שונים ברחבי הארץ", מסבירה לי לי-און המובילה את תחום יישוב הסכסוכים במשרד המשפטים. "מטרת המרכזים היא להביא לפיתרון כל אותם סכסוכים כואבים להם מערכת המשפט לא נותנת מענה: כאשר שכנים רבים על חבלי כביסה, צרכים של כלב או חנייה - לא בוצעה עבירה של ממש אבל הסכסוך קיים, הולך ומחריף, ופוגע באיכות חייהם של השכנים ובסביבתם. גם אם הצדדים תובעים זה את זה בבית המשפט לתביעות קטנות, פעמים רבות מדובר בבעיות שבעזרת שיחה, אותה מנהל מגשר מוסמך, ניתן לפתור לשביעות רצון שני הצדדים, וכך להקל על המערכת העמוסה ממילא".

"פורמט שיכול להביא לרווח בלבד"

"המגשר - את הסבל מקצר", מכריזה כרזה התלויה במשרדה של עליזה קרייזל, מנהלת המרכז הקהילתי לגישור ויישוב סכסוכים בזיכרון-יעקב. קרייזל, לשעבר אשת חינוך, נדבקה בחיידק הגישור ולפני כשש שנים, לאחר שסיימה את הכשרתה כמגשרת, הקימה בהתנדבות את המרכז. כיום הוא פועל כיישות עצמאית בחסות המועצה המקומית ועמותת "מוזאיקה", והמנהלת הגאה מציגה רשימה בת 30 מגשרים, בהם עורכי-דין, פסיכולוגים, אנשי הייטק, אנשי חינוך ואחרים, העובדים בו בהתנדבות מלאה. "מאות סכסוכים כבר נדונו כאן בשנים האחרונות", היא מתארת. "90 אחוז מהם גם הגיעו לכדי פיתרון".

- מהו, להערכתך, סוד ההצלחה של מרכז הגישור?

"זה מתחיל בעצם הפנייה שכולה נועם, ותפקידה פתיחת הדלתות. אני מסבירה לאדם הכועס שמדובר בתהליך בו יוכל לשמוע ולהשמיע את דבריו מתוך כבוד והקשבה, ושאם התהליך אינו מתנהל לרוחו הוא תמיד יכול לבקש סליחה, לקום וללכת. כיוון שהגישור נעשה מתוך הסכמת כל הצדדים וכיוון שאין ביכולתנו, בניגוד לבתי המשפט, לכפות הסדר, נדיר מאוד שאנחנו מזמינים אנשים להתגשרות והם מסרבים להגיע. מדובר בפורמט שיכול להביא לרווח בלבד ואם לא יצליח - ממילא גם לא יזיק".

המדיינים, אומרת קרייזל, מגיעים אל המרכז מכמה מקורות. "השוטר הקהילתי שמקבל פניות חוזרות ונישנות על סכסוכים מקומיים ממליץ לפנות להתגשרות, ופעמים רבות יפנה דווקא המרכז ויציע לבעלי הריב להגיע אלינו", היא מעידה. "במקרה זה מדובר בדרך-כלל בסכסוכי שכנים, יחסי שוכר-משכיר, בעיות בין לקוח

ובעל עסק וכדומה. כבר הגיעו אלינו שכנים שבמשך שנה וחצי עשו את המוות אחד לשני, וכאן נפגשו בפעם הראשונה. התקרה כמעט עפה מהצעקות אך בתום תהליך הגישור אחד מהם הזמין את השני לקפה, וזה הציע לו טרמפ הביתה", היא מחייכת.

"מחלקת הרווחה היא גורם נוסף המפנה אלינו בעיות משפחתיות למיניהן וכבר נערכו במרכז הסכמי פרידה, כך שחווית בית המשפט המפוקפקת נמנעה מכל הצדדים. המקור השלישי הוא בית המשפט לתביעות קטנות, שמפנה אלינו תיקי תביעות בסכום של עד 17,000 שקל".

אורכו הממוצע של מפגש הגישור, קרייזל מוסיפה, הוא שעתיים. "בדרך-כלל מדובר במפגש אחד. לעתים צריך להפריד בין הצדדים ולשוחח עם כל-אחד בנפרד, ולפעמים אין צורך להפריד ביניהם והתהליך מתרחש כששניהם באותו החדר. המטרה הבסיסית אינה לשפוט או להאשים, אלא לחשוב בצוותא מהו הפיתרון שיסיים את הסכסוך לשביעות רצון שני הצדדים".

גישור במקום הסלמת הסכסוך 

למרות פעילות בת מחצית עשור, ולמרות העובדה שמדובר בשירות הניתן ללא תשלום או תמורת סכום סמלי וחוסך את תלאות הגשת תביעה בבית המשפט, הציבור טרם נחשף לפעילותם של מרכזי הגישור הקהילתיים. "הגישור אמנם מעוגן בחוק, אך הוא עדיין לא מוטמע הן בקרב הקהל הרחב והן בקרב שופטים בבתי המשפט", אומרת בצער לי-און. "העברת תיקים לתהליך גישור אינה עניין של מדיניות כוללת ומערכתית, אלא תלויה בנטייתו של כל שופט: יש שופטים שמכירים את הנושא ומעריכים אותו, ולכן גם מעבירים תיקים למרכזי גישור, ויש שמתעלמים מהאפשרות. לנו חשוב שהקהל הרחב ידע על קיומם של המרכזים, ויבקש להגיע לתהליך של גישור במקום להסלים את הסכסוך".

ליעילות ההליך מתווספת העובדה כי מרבית המגשרים עושים את עבודתם בהתנדבות, מתוך תחושת שליחות. "רוב המגשרים שלנו הם בעלי מקצוע שלמדו גישור מתוך צורך אישי, הרחבת אופקים או חשיבה על שימוש עתידי", מרחיבה קרייזל. "כולם מגיעים לגישור מתוך רצון להעניק לקהילה ולסייע לאנשיה. אני קוראת לזה 'מגשר מן הקהילה, למען הקהילה'. חשוב לזכור שלא מדובר במשרה מלאה אלא בגישור אחד בכל כמה שבועות, ולעתים חודשים. קורס הגישור שהם עוברים בעצם מקנה להם מקצוע נוסף, והם יוכלו להשתמש בו בכל עת שירצו.

"כל מגשר עובר קורס בן תשעה שבועות, שמחירו אלפי שקלים, ובסיומו מקבל תעודה מטעם משרד המשפטים", ממשיכה קרייזל. "מובן מאליו שלא כל מסיים גם יכול באמת לעשות את העבודה. אנחנו מאפשרים למתחילים המעוניינים בכך להצטרף למגשרים ותיקים, וכך לצבור ניסיון, ובנוסף הם מוזמנים להשתלמויות וסדנאות. במקביל, תפקיד מנהל המרכז הוא לצוות מגשר מתאים לכל דיון: אם הריב הוא על כספים אתאים מגשר שמכיר את הנושא, ואם התחום הוא משפחה - אתאים מטפל אחר".

- מהי המוטיבציה של מועצה מקומית או עירייה להפעיל מרכז כזה?

"אם בהנהלת העיר יושבים אנשים המחויבים לאיכות חיי תושביהם, הם ירצו להשקיע בכל גורם שיסייע לתחום הזה. במקום שהשוטר הקהילתי או תחנת המשטרה יטפלו בסכסוכים למיניהם, ניתן לפתור אותם בדרכי שלום. עלויות הקמת והפעלת המרכז אינן גבוהות יחסית, אך הרווח לקהילה עצום".

- ומה קורה כשהמגשרים פוגשים את 'לקוחותיהם' במכולת?

"מעולם לא נתקלנו בבעיה של היכרות קרובה מדי. אנחנו גם מבטיחים חיסיון מלא, ומה שנאמר בחדר בזמן הגישור לעולם לא ייצא ממנו". 

• מספרי טלפון של מרכזי גישור קהילתי בישראל (רשימה חלקית): מגדל העמק, 04-6440021; רמת-השרון, 03-7600135; המועצה האזורית בני שמעון, 050-7283381; קרית-ים, 04-8768817; להבים, 08-6510824; אשדוד, 050-7557169; מבשרת ציון,050-5446367; זיכרון-יעקב, 04-6297143; ירושלים, 02-6732122; רמלה, 08-9771612; רחובות, 08-9392710; באר-שבע, 08-6436874; בני-ברק, 03-6198444; חולון, 03-6517993; קרית-אונו, 03-5310979; מעלה אדומים, 02-5905090; כרמיאל/כפר יאנוח, 07-78340048; אזור העמקים, 04-6485818; נס ציונה, 08-9406026; חיפה, 04-8665684; דרום השרון, 03-9000580