דודג' אוונג'ר - חשבון פתוח

למרבית המכוניות האירופיות יש שמות סתמיים למדי. S קלאס (מרצדס), 307 (פיז'ו), פונטו (פיאט). גם היפניים לא יצירתיים הרבה יותר. 3 (מאזדה), קורולה (טויוטה), ג'אז (הונדה). עכשיו, קחו הצצה בשמות שמצמידים בדודג' האמריקנית למכוניות שהם מייצרים: צ'ארג'ר (מסתערת), צ'אלנג'ר (טוענת לכתר), ועכשיו אוונג'ר - נוקמת, לא פחות.

ובמי האמריקנים רוצים לנקום הפעם, אחרי שכבר פלשו לאפגניסטן ותלו את סדאם? באירופים וביפנים כמובן, אלה שדרסו את תעשיית הרכב שלהם. זו שאינה יודעת איך לצאת מהסחרור הבלתי נגמר כלפי מטה. אחת הדרכים לעשות זאת, כפי שסימנה קרייזלר לאחר שהצטרפה לדיימלר האירופית, היא להפוך את דודג' למותג עולמי. אם תרצו, לצאת מהבועה ולהבין שהשוק האמריקני לבדו כבר אינו מספק. בוקר טוב.

בכל אופן, קרייזלר עשתה כמובן את הדבר הנכון. ראשונה בתור הייתה הקליבר המשפחתית, שניה הופכת האוונג'ר, אשר מנסה לפרוץ אל קטגוריה אחת גבוהה יותר - משפחתיות גדולות באירופה, סגמנט D המוכר. פורד מונדיאו ופולקסווגן פאסאט - מאחוריכן!

"תסתכלו עלי"

אם האירופים והיפנים לא ישתכנעו מהאיום שבשם, העיצוב של האוונג'ר יעשה את העבודה. סבכה קדמית עצומת ממדים ומעוטרת במה שנראה כמו צלב, בתי גלגלים תפוחים עד אימה, כנף אחורית מיותרת. אמריקה חביבי, כאן עוד לא שמעו על עידון או "אנדרסטייטמנט". ולתוצאה הסופית אכן קשה לקרוא "יפה", אבל בטח אי אפשר להתעלם ממנה. חובבי הז'אנר - היכונו לפיק ברכיים קל.

זו לא מלכת דראג

לצערי, נפלה דודג' במלכודת מוכרת ליצרניות זרות, שמנסות לייצר מכונית בעלת התנהגות "אירופית": מערך המתלים באוונג'ר מוכיח זאת עם קפיצים מעט נוקשים, ושיכוך לקוי בבולמים. כך, למרות שהיא אינה רכה באופן מוגזם, היא עדיין נוטה לתנודות גוף מיותרות, ברגע בו פני הכביש הופכים גליים או סדוקים. מצד שני, במהירות נמוכה היא עשויה להתגלות כפשוט לא נוחה. לזכותה של האוונג'ר יש לציין שהתנהגותה טובה ביחס ליריבות אמריקניות, כמו ביואיק לה-קרוס למשל.

המלט לסיום

לקנות או לא לקנות, זו השאלה. כמותג ה"זול" של קונצרן קרייזלר, לא מפתיע לגלות שהאוונג'ר מתומחרת היטב: כ-170 אלף שקל בגרסת אבזור בסיסית (SE), כ-190 אלף בגרסה מהודרת (SXT) - מחירים מדויקים ייקבעו בסמוך למועד הגעתה של האוונג'ר לישראל, ספטמבר הקרוב. בשתי גרסאות האבזור תקבלו את מנוע ה-2.4 ליטר, ציוד בטיחות מקיף (שש כריות אוויר, ABS, ESP) ודי והותר מכשירי חשמל ואלקטרוניקה.

האם זה מספיק? האוונג'ר היא מכונית לא רעה, ומהאמריקניות הטובות בשוק. ומי שאוהב את זה, ודאי יאהב אותה על עיצובה הכוחני. מצד שני, מסתבר שגם במכשירי תנועה, יבואנית דודג', לא בונים על יותר מדי חובבי-ז'אנר. הצפי עומד על כ-100 מכוניות בשנה.

מה שאומר שמרבית הישראלים ימשיכו לקנות בכספם מכוניות אירופיות ויפניות - כמו פולקסווגן פאסאט, הונדה אקורד, מאזדה 6 - שעושות את כל מה שהאוונג'ר עושה, רק כנראה טוב יותר.

הכתב היה אורח חברת דודג'