דודג' קליבר - הברקה אמריקנית

זה קרה לפני שנתיים, בז'נבה. דיטר זטצ'ה, היו"ר המוחצן של קרייזלר, ניפץ מסך זכוכית עם גיטרת פנדר סטרטוקסטר כמו כוכב רוק אמריקני. בתום המפץ התגלתה הקליבר החדשה, שבישרה על מותג אמריקני נוסף שמסתער על אירופה. האירוע היה מרשים, ומאד יוצא דופן. אחר כך, כאשר רק המנקים נשארו, התגנבתי בשקט פנימה, רק כדי להתאכזב מאיכות הפנים, לאסוף חומר ביקורתי ולבקש כי יחול בו שיפור עד ההשקה. השומרים הזועמים שהתנפלו עלי, לא התחשבו בכוונות הטובות.

דודג' אינטרנשיונל

רגע, אם לקרייזלר לא הלך באירופה, למה הם מעוניינים שגם דודג' תתרסק על חומת האנטי-אמריקני של היבשת הקלאסית? ובכן, מסיבה פשוטה אחת. דיימלר החליטה כי היא הופכת את דודג' למותג גלובלי, כזה שיעזור לחדור לקטגוריה המשפחתית-עממית. לא מכונית יוקרה ארוכה, לא רכב שרירים מפלצתי, פשוט מכונית משפחתית. אבל, תוך ידיעה שיתקשו להתמודד מול האירופים באופן מסורתי, ניסו בדודג' ליצור משהו פחות מוגדר, שאינו שייך ישירות לקטגוריה. מילת הקסם היא - שוב - קרוס-אובר.

כדי שהמוצר יהיה אטרקטיבי אך לא יקר, נעזרת הקליבר ביצרניות שבתחילת הפרויקט, היו עדיין חברות בקונצרן דיימלר-קרייזלר. מיצובישי תרמה את פלטפורמת הלאנסר החדשה (זו שמשמשת גם את האאוטלנדר, ואת ג'יפ קומפאס ופטריוט), יחד עם תיבת הילוכים רציפה. יונדאי לעומת זאת פיתחה מנוע 2.0 ליטר עולמי, שישרת גם את מיצובישי וג'יפ.

דודג' קליבר (צילומים: אלי שאולי)

והתוצאה קודם כל, ויותר מכל, מושכת. הקליבר היא מסובבת ראשים היסטרית. יש בה משהו מאוד אמריקני ומגודל, שאף אחד לא ממש יודע לקטלג, ומשהו מאד כוחני ומרשים, למשל החרטום עם שבכת-דודג'. היא נראית קצת סטיישן, אבל הקורה האחורית מציעה קופה-ספורט. מרווח הגחון מרשים, אבל היא משפחתית. בקיצור, היא לא דומה לשום דבר שאתם מכירים. גם חלל הפנים מקורי, אם כי כאן בולט במיוחד המקור האמריקאי. זה בולט במחוונים העגולים שמוארים בתכלת מרגיע, ובבחירת הגוונים, יחד עם פרטים מעלי-חיוך כמו פנס נשלף, תא כפפות מקורר ומנשאי ספלים מוארים.

אלא שדקות אחרי הכניסה מתברר שבקרייזלר לא הקשיבו לנו עד הסוף. איכות הפלסטיק אינה מה שהורגלנו אליו באירופה. התחושה חלולה, המגע נוקשה והכי מצער, יש ממנו בשפע. אפילו דיפון הדלתות עשוי פלסטיק. גם הנדסת האנוש לא מבריקה. דודג' נטשה חלק מהרגלים אמריקניים מעצבנים, אבל הותירה תפעול לא תמיד נוח.

תא הנוסעים נאה ועמוס גימיקים - אבל לא איכותי

ממושב הנהג הקליבר שוב מפתיעה, עם תחושה שונה מהרגיל. הישיבה גבוהה ומזכירה רכבי פנאי, מבלי להיות מגושמת, אם כי תנוחת הנהיגה "אמריקנית" ולאו דווקא נוחה, עם הגה קרוב (שאינו ניתן לכיוון מרחק) ודוושות רחוקות. מעניין כי למרות המראה המגודל, הקליבר צנועת-מידות יחסית. כמו בסיס גלגלים של 263.5 ס"מ בלבד. בהתחשב במידה זו, המרחב מאחור טוב, ולנוסעים שם יש אפילו אפשרות כיוון זווית מסעד. תא המטען גדול (525 ליטר) ונוח, גם אם מעט צר בחלקים מסוימים.

הנעה קוריאנית

את מנוע ה-2.0 ליטר הקוריאני פגשנו זה מכבר בקאיה, אלא שכאן הוא מייצר 11 כ"ס יותר, ו-156 כ"ס בסך הכל. התשלום - המומנט המרבי (19.4 קג"מ) מושג בסל"ד גבוה להחריד - 5,100 סל"ד. למרות שהקליבר שוקלת כטון וחצי, התחושה והיכולת טובות. גם הנתונים נאים - 186 קמ"ש מרביים ו-11.3 שניות ל-100 קמ"ש. בניגוד לקוריאניות העושות בו שימוש, כאן משודך המנוע לתיבה רציפה יפנית. והעסק עובד לא רע.

בהאצות מטפס המנוע בזריזות לסל"ד גבוה ורועש יחסית, ונותר שם כאשר המהירות עולה, עם שינוי יחסי ההעברה. רוצים אחרת, יש גם אפשרות לתפעול ידני של שישה הילוכים מתוכנתים מראש, עניין יעיל כשיש צורך בבלימת מנוע. חבל רק שתפעול הבורר לצדדים, אינו רהוט. חבל גם ששלושת יחסי העברה הראשונים קרובים מדי, עם ראשון שמושך עד 80 קמ"ש, שני ל-90 ושלישי ל-110. מוזר.

בכל מקרה, חידת הכוח הזו, הגם שאינה מעודנת, טובה משמעותית ממה שהכרנו בניאון (אותה ירשה הקליבר), ועושה את העבודה. צריכת הדלק נעה בין 9.5 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה ל-7.5 ק"מ לליטר תחת עומס.

יצליח בגלל הייחוד?

מוצא אמריקני ומבנה גבוה מנמיכים את הציפיות להתנהגות נאותה, אך הקליבר כמעט מפתיעה. "מפתיעה" כי היא אינה רכרוכית ומתנדנדת, ואפילו ההגה אינו קל מדי. "כמעט" כי ככל שעולה הקצב והעומס מתגבר, הקליבר הופכת פחות רהוטה ומתרחקת מהרמה הגבוהה של המיטב האירופאי-יפן, כולל רעשי מתלים מיותרים מאחור. מגבלות האחיזה, בעיקר לפנים, הופכות בולטות והניהוג מסורבל. בקרת היציבות, שנעדרה ממכונית המבחן אך הינה תקנית, בהחלט נחוצה.

בכל זאת יש בה משהו

הקליבר מרגישה כמו מכונית לא גמורה, וזה הצד הבעייתי. היא מזכירה מכונית תצוגה שטרם הושלמה, וזה בולט באיכות, ברעשים, ובניהוג. מכוניות מרכז שדה, כמו פורד פוקוס, רנו מגאן או מאזדה 3, מרגישות איכותיות ורהוטות ממנה בהרבה. חוץ מזה, הן גם מצוידות וזולות מהקליבר, אשר עם תג מחיר של 156,000-149,000 שקל, ממוקמת בינן לבין משפחתיות גדולות.

ובכל זאת יש בה משהו. אולי כי האמריקנים ברחו משגרתיות ויצרו רכב ייחודי, שעשוי לקסום לקוחות המעוניינים בשימושיות הגדולה של קרוס-אובר, עם רכב שונה מהמאסה האפורה. זה גם יהיה נכון לומר כי לקליבר אין באמת מתחרים, מה שאומר כי לראשונה זה שנים, יש לקרייזלר מכונית שיכולה וצריכה להצליח בארץ.