כך תבנו מצגת נכונה לסטארט אפ

בקטעים האחרונים של גאי קוואסאקי בחרנו להתמקד בשני היבטים שהציגו את מערכת היחסים בין יזמים למשקיעים באופן ציני והתמקדו בהמלצות מה לא לעשות. רבים מכם שאלו מה כן צריך לעשות כאשר מציגים יוזמה חדשה למשקיעים. לפניכם קטע חדש של גיא שמסביר, בקצרה, מהי הטכניקה ואיזה שקפים לכלול בסוג כזה של מצגת.

נוסף על כך, מי שרוצה להתנסות בכתיבה של מצגות מהסוג הזה ולקבל פידבקים מוזמן להיכנס לתחרות "המצגת הטובה בעולם" - התחרות היא באנגלית וגאי הוא אחד השופטים שם. כרגיל, אם יש לכם שאלות, רעיונות, ועצות טובות אל תהססו לכתוב אותם בתגובות. (ערן לגון)

מצגות עושות לי בעיות באוזניים 

אני סובל באוזניים מתופעה שנקראת מחלת ה"מניי'ר" - אל תדאגו, הקריאה אינה מדבקת. הסימפטומים הם אובדן שמיעה, צלצולים באוזניים וורטיגו. ישנן הרבה תאוריות רפואיות לגבי הגורמים לתופעה: יותר מדי מלח, קפאין, אלכוהול, יותר מדי מתח, אלרגיות וכו'. לכן, אני עובד על צמצום ושליטה בגורמים הנ"ל.

אבל לי יש תיאוריה אחרת. בתור איש קרנות הון סיכון, אני נדרש להקשיב למאות יזמים המציגים לי את החברות שלהם. רוב המצגות ממש גרועות: 60 שקפים של חברת סטארט-אפ שמתבססת על "יתרון הראשוניות", "פטנטים בתהליכי רישום", "כל מה שאנחנו צריכים זה לשכנע אחוז אחד מהאנשים בסין לקנות את המוצר שלנו" ועוד. המצגות הללו הן כל כך גרועות, עד שאני מאבד את השמיעה שלי, ומתחיל לסבול מצלצול קבוע באוזן, והעולם מתחיל להסתחרר לי.

לא יותר מעשרה שקפים

לכן, לפני שתפרוץ מגיפת המניי'ר, אני מנסה לקדם את חוק ה-10/20/30 למצגות. זה מאוד פשוט: כל מצגת צריכה להכיל עשרה שקפים, לקחת 20 דקות, ושהפונטים בה יהיו בגודל 30 נקודות. למרות שאני בעיסקי ההון סיכון, החוק הזה תקף למעשה לכל מצגת שנועדה להגיע להסכם - למשל: גיוס הון, מכירה, הקמת שותפות וכו'.

עשרה שקפים זהו המספר האופטימלי למצגת כיוון שאדם נורמלי לא מסוגל לתפוש יותר מעשרה רעיונות/קונספטים בפגישה - ואנשי הון סיכון הם מאד נורמלים. (ההבדל היחידי בינכם לבין איש קרנות הון סיכון הוא שהוא מקבל שכר כדי להמר עם כסף של אחרים). אם אתם צריכים יותר מעשרה שקפים כדי להציג את העסק שלכם כנראה שאין לכם עסק. עשרת הנושאים שמעניינים אנשי קרנות הון סיכון הם:

1. הבעיה
2. הפתרון שלכם
3. המודל העיסקי
4. הקסם/הטכנולוגיה שמאחורי הפתרון
5. שיווק ומכירות
6. התחרות
7. הצוות
8. תחזיות ויעדים
9. מצב נוכחי ולוח זמנים
10. סיכום והצעות לפעולה

הגבילו את המצגת ל-20 דקות

אתם צריכים להציג את עשרת השקפים שלכם ב-20 דקות. ברור, קיבלתם "חלון" לפגישה של שעה, אבל אתם משתמשים במחשב נייד שמריץ Windows אז ייקח לכם ארבעים דקות לחבר אותו למקרן. אפילו אם החיבור יעבור חלק, יהיו אנשים שיאחרו לפגישה ויאלצו לצאת מוקדם.

בעולם מושלם, המצגת שלכם תיגמר לאחר 20 דקות וישארו לכם 40 דקות לדיון.

פונטים גדולים

רוב המצגות שאני רואה הן עם טקסט בגודל 10 נקודות. המציג דוחס כמה שיותר טקסט לכל שקף, ואז הוא פשוט עומד ומקריא אותו. אבל ברגע שהאנשים בקהל מבינים שאתם מקריאים את הטקסט, הם פשוט ממשיכים לקרוא קדימה, מאחר ולוקח להם פחות זמן לקרוא מאשר לכם להקריא. התוצאה היא שאתם והקהל לא בסינכרון.

הסיבה שבה אנשים משתמשים בפונט קטן היא כפולה: הראשונה היא שהם אינם שולטים היטב בחומר; השניה היא כי הם חושבים שככל שכמות החומר הכתוב גדולה יותר, כך החומר משכנע יותר. זוהי ליצנות מוחלטת. חשוב כי תכריחו את עצמכם להשתמש בפונט שאינו קטן מ-30 נקודות. אני מבטיח לכם כי זה יהפוך את המצגות שלכם לטובות יותר כי זה יגרום לכם למצוא את הדגשים החשובים ביותר, ולדעת היטב כיצד להסביר כל אחד מהם.

אם 30 נקודות נראים לכם הגזמה, נסו את השיטה הבאה: בררו מהו גילו של האדם המבוגר ביותר בקהל שלכם, חלקו אותו בשניים, וזהו גודל הפונט המינימלי בו עליכם להשתמש.

אז אנא, בידקו ואמצו את חוק ה-10/20/30. אם לא, אז בפעם הבאה שמישהו בקהל שלכם יתלונן על אובדן שמיעה זמני, צילצולים באוזן, וסחרחורת - תדעו מה הגורם לבעיה. ודבר אחרון: כדי לדעת יותר על ה"זן" של מצגות נהדרות, תבדקו את האתר של ידידי גרי: ה"זן של מצגות".

פורסם במקור באנגלית בבלוג של גאי קוואסאקי, "איך לשנות את העולם". תרגום: ערן לגון.מרושתים - לבלוג המלא