חפשו את האותיות הקטנות
"במקום להיות בריאים באמת, יצרני דגני הבוקר מנסים למכור לנו בריאות בכל מיני שיטות פסיכולוגיות ואנו קונים את זה". פיליס גלזר ממליצה לקרוא בעיון את התוויות
לפני שכחתי-כמה-שנים אבל לא מעט, פגשתי את האיש שהחליט לאמץ את הרעיון של דגני בוקר שנולד באמריקה ולהחדיר אותו לשוק הישראלי. מיכאל בורקס כבר מזמן לא מכהן כמנהל השיווק של תלמה (שהיום כבר הפך להיות נספח של הענק הבינלאומי יוניליבר), אבל אפשר להגיד שבזכותו אוכלים היום קורנפלקס בארץ. דגני הבוקר הראשונים הומצאו על ידי האדוונטיסטים, חברי כת נוצרית, שהקימו בית מרפא במדינת מישיגן שבארה"ב בסביבות 1860, שם הם ייצרו והפיצו את תורת חשיבותה של אכילת דגנים שונים. ב-1906 המציא אדוונטיסט בשם קלוג את הקורנפלקס כאלטרנטיבה לפרוסת לחם, והצית את המהפכה.
אבל היום המצב הוא שבמקום להיות בריאים באמת, יצרני דגני הבוקר מנסים למכור לנו בריאות בכל מיני שיטות פסיכולוגיות ואנו קונים את הפרופגנדה הזאת. כך למשל, הם מבליטים רכיב אחד או שנים כדי לבלבל את האויב. שמתם לב שהרבה דגני בוקר חדשים עברו לשימוש בחיטה מלאה? זה טוב ויפה, אבל כדאי לדעת שלפי התקן העילג שיש לנו היום, ההגדרה של "קמח חיטה מלאה" אינה דורשת מהמוצר להכיל את כל הרכיבים המקוריים של גרעין החיטה כמו הנבט (לב החיטה) או רוב הסובין. מקל על היצרן - מקשה על הצרכן. וזאת רק דוגמה אחת.
בחרתי שני מוצרים לדוגמה שמדגישים את עניין הבריאות, אבל במקום לקחת כמובן מאליו את שנאמר על גבי האריזה, קראתי בדקדקנות את רשימת המרכיבים.
הנה למשל ה"קראנצ'ים" החדש של תלמה, עם רק 90 קלוריות למנה (30 גרם). אגב, מצחיקה אותי כל כך ההגדרה הזאת על כל דגני הבוקר ש-30 גרם זה מנה. אתם שוקלים? כי אני לא. על פני השטח, האריזה נראית טוב כי בנוסף לסרט המדידה הסגול על האריזה כתוב "עשיר בסיבים תזונתיים". בין אם שמתם לב או לא, הסיבים האלו מאוד אופנתיים בשנים אחרונות, ויצרני המזון עובדים שעות נוספות כדי לשכנע אותנו כמה הם חסרים לנו, כמה אנו זקוקים להם, ולמה כדאי לנו לקנות מוצרים מתועשים "מעושרים" בסיבים כדי לחפות על העובדה שבתהליך העיבוד הסיבים התזונתיים ברכיבים האלה הלכו מזמן לאיבוד. נכון שסיבים תזונתיים מאוד חשובים לתפקוד הקיבה ולמניעת מחלות, אבל ממש עדיף לקבל אותם ישר מהטבע - מפירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות - ולא ישר מהמפעל.
באותו המוצר יש גם שלושה סוגים של ממתיקים מלאכותיים: איזומלט ולמטיטול, הנגזרים מסוכר ולכן נשמעים פחות מפחידים אך עלולים לגרום לגזים, שלשול ואי נוחות בקיבה באנשים רגישים, וסוכרלוז (ידוע גם כ-Splenda), שעבר מינימום מחקרי בטיחות לפני אישורו ויש הטוענים כי הוא גורם לתופעות לוואי מוזרות ומגוונות באנשים רגישים. עוד תוספת מלאכותית הוא מעכב החמצון BHT. גם כאן יש הטוענים שמדובר בחומר מסרטן, אבל יש גם מחקרים שטוענים ההיפך. לא יודעת מה איתכם, אבל אני אישית מעדיפה לא להסתכן.
הפתיתים החדשים של "Fitness" עשויים חיטה מלאה עם שקדים ודבש. הם באמת טעימים ומעושרים ביותר סידן, ברזל וחומצה פולית מהרבה דגנים אחרים, אבל קריאה יותר מדוקדקת של האריזה, שעליה כתוב בבולטות "דגנים מלאים יותר בריאים", מראה שיש פה לא אחת, לא שתיים ולא שלוש צורות של סוכר. אם ניקח בחשבון שסוכרת היא בעיה הולכת וגדלה באוכלוסייה הישראלית ועודפי סוכר גוזלים את הרזרבות של ויטמיני B בגוף, לא נראה לי ש-fitness היא ההגדרה הנכונה למוצר הזה...
שאלות קוראים
השוק מפוצץ בקינואה. האם יש הבדל בין הסוגים? (דנה, גבעתיים)
תשובה: את צודקת, השוק באמת מפוצץ בקינואה. כבר לא צריך ללכת במיוחד לחנויות טבע - גם חברות מובילות משווקות אותה היום. לגבי שאלת האיכות: הבוליביאנים שמגדלים את הקינואה מחלקים אותה לשתי קבוצות איכות: הפחות משובח הוא קטן ולא אחיד בגודל ונקרא על ידם " soup quality", כלומר מתאים למרק. הסוג הכי משובח הוא "Side dish quality", שכשמו כן הוא - איכותי כתוספת, גדול ואחיד. הקינואה הכי טובה שנתקלתי בה בארץ היא הקינואה האורגנית של חברת "ג'מוקה" הנמכרת ברשת "אורגניק אינדיה" ובמספר חנויות אחרות.
