עשו זאת בעצמכם
"בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מנסים לחזור להתנהל ברמה המקומית, וזה בדיוק מה שקורה בכרמים. המתיישבים החדשים שמצטרפים לקיבוץ פשוט מבקשים להחזיר לידיהם את השליטה על חייהם". אודי נתן מגלה שאין לנו על מי לסמוך - אלא על עצמנו
בחודשיים האחרונים התקיים בכרמים תהליך של קליטת תושבים חדשים. נוכח מה שקורה פה, התוכניות להגדיל את הקיבוץ בצורה אחראית כלפי הסביבה והקהילה יוצאת הדופן שהולכת ומתגבשת, הגיעו המון מצטרפים פוטנציאליים. לאלה שבא לא הובטח דבר: לא אדמה, לא תוכניות ברורות לעתיד, לא מענקים או הטבות מסוג כלשהו. הם באו כדי להיות חיל חלוץ - שותפים בהגדלת הקיבוץ ובהפיכתו למשהו חדש. משהו שונה.
וכך, זרם האנשים לא פוסק מלהגיע. למרות הראשוניות ולמרות הבעיות הרבות שמתגלות לאורך הדרך, דומה שיש כאן משהו שמושך ישראלים רבים מאוד, אפילו אם זה אומר שעליהם להקריב, במידה מסוימת, את הנוחות האישית שלהם. בעיני, אותו 'משהו' הוא לא תפיסת העולם הסביבתית שמהווה כאן נדבך חשוב, וגם לא יצירת הקהילה, אלא דווקא היכולת להשפיע בצורה אמיתית על המקום בו הם עומדים לחיות.
האזרח הקטן משלם בגדול
בשנים האחרונות אנחנו נתקלים שוב ושוב בחוסר היכולת של מערכות גדולות, ודאי אלה שעליהן אחראית המדינה, לטפל במגוון רחב של בעיות. זה מתבטא בנושאים רבים, הדאגה לנושאים חברתיים למשל, ולצרכים היומיומיים של האזרח המשפיעים השפעה מהותית על איכות חייו. אני מניח שזה לא חדש לכם. האזרח
הקטן הופך להיות עוד יותר קטן עם השנים - ביחס ישיר לגידול האוכלוסייה, לסיאוב המתפשט במערכות שאמורות לדאוג לצרכיו ולחוסר היכולת שלהן לספק לו פיתרונות אמיתיים.
הרשויות והגופים הגדולים אמורים, על-פי חוק, לספק לאזרח את השירותים להם הוא זקוק. אבל במקביל גם הופכות אותו לתלוי בהם עד-כדי-כך שהוא כבר שכח, או שלא היה לו מושג מלכתחילה, איך להשיג את הדברים הללו בדרך אחרת. "למה שאעשה לבד, הם צריכים לעשות את זה בשבילי, אני משלם על זה", היא הגישה הרווחה. ויש בה מידה רבה של צדק.
אין לנו על מי לסמוך...
אבל בשנים האחרונות ישנה מגמה של ממש לחזור ולהתנהל יותר ויותר ברמה המקומית. לא לסמוך על אותן מערכות גדולות, לנסות לעשות את הדברים לבד. העירייה לא משקיעה בטיפוח השכונה? קבוצת תושבים מתארגנת ומקימה גינה קהילתית, וסביבה גם יוזמת מגוון פעילויות לילדים ומבוגרים. אנשים מפעילים שוקי החלפות, גני משחקים, מפעלי הזנה, לוקחים על עצמם את גיוס התרומות והמשאבים לשכנים וחברים נזקקים ועוד. אנשים פרטיים לוקחים את היוזמה לידיהם משום שהבינו כבר מזמן שאין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו.
זה גם מה שקורה כאן בכרמים. המתיישבים החדשים שמגיעים רוצים, באופן מסוים, להחזיר לידיהם את השליטה על חייהם. להחליט באופן ישיר איך ייראה המקום בו הם חיים, אילו ערכים יעמדו בבסיסו, איך הוא יתנהל ומה יהיה המבנה המשפטי שלו, מה הוא ייתן לתושבים החיים בו, מה הם יצטרכו לתת לו ומה תהיה השפעתו על הסביבה - האנושית והטבעית כאחד.
הסופרמרקט הסביבתי של כרמים
בשמונת החודשים שעברו מאז שהגענו לכאן, ראינו במו עינינו כיצד מתחולל השינוי בקהילה מתוך מאמציה של הקהילה עצמה. אנשים לוקחים אחריות על המקום בו הם חיים, השינוי נראה בתחומים רבים ובעיקר במידת הפעילות עצמה. יש מעין אינרציה, פעילות גוררת פעילות אחרת שגוררת פעילות נוספת וכך הלאה. האנשים הפכו לאקטיביים יותר.
כך למשל, מקים עמית, השכן שלנו, מערך איסוף פסולת אורגנית שתועבר לבור קומפוסט מרכזי. יוסי, האחראי על המטבח בחדר האוכל, יזם נוהל חדש לפיו יצומצם השימוש בשקיות ניילון. פעמיים בשבוע נמכרים בחדר האוכל ירקות, גבינה ומוצרים בסיסיים אחרים. עד כה, היו תלויות ליד המוצרים שקיות ניילון לשימוש התושבים. מעתה לא יינתנו יותר שקיות ניילון, ואנשים התבקשו להביא שקיות משומשות או רב-פעמיות. לא זו בלבד, אלא שהמטבח מחלק לתושבים שקיות רב-פעמיות - ומי שבכל זאת מתאווה לשקית ייאלץ לשלם עבורה.
חדר האוכל בקיבוץ כרמים הוא ככל הנראה הסופרמרקט הראשון בארץ שמפעיל מדיניות סביבתית נרחבת כל-כך (טוב, לא בדיוק סופרמרקט, ואולי גם לא הראשון. אבל זה דרמטי, תודו). המדינה מתמהמהת בחקיקת חוק שקיות הניילון המפורסם? אנשים לוקחים את החוק לידיים, ומבצעים אותו בשטח עוד לפני שיצא לדרך. זה בדיוק לקחת אחריות על החיים שלך, בבית שלך ובשכונה שלך.
הקואופרטיב האורגני של מיתר
ואם כבר סופרמקרט, תכירו את הקואופרטיב האורגני הפועל מזה חודש ביישוב הסמוך מיתר, אלטרנטיבה שהיא פרי יוזמה מקומית של כמה אנשים מהאזור. בקואופרטיב יש מגוון רחב של מוצרי מזון, חומרי ניקוי ידידותיים לסביבה ושקיות בד רב-פעמיות לקניות, וגם ירקות ופירות שמגדלים באזור, כולם נמכרים במחירים סבירים עד נמוכים. נעים הרבה יותר לעשות ככה קניות, ועוד יותר נעים נוכח האפשרות להחליף מוצרים שונים בין הקונים.
התושבים החדשים שנקלטו בכרמים יכנסו לקרוואנים בהם הם יתגוררו בתקופה הראשונה בעוד חודש-חודשיים. חלק מהם מביא עימו, מהבית, יוזמות חדשות - כמו זו של חברי קו-אופ מיתר. במובן הזה, יותר אנשים היא יותר עשייה, ההופכת את המושג Act Locally למשמעותי עוד יותר. תעשו. כי מה שיהיה פה, הוא מה שאנחנו נעשה.
- אודי נתן, 34, עבר עם משפחתו לקיבוץ כרמים שבנגב, כדי לקחת חלק בהקמת כפר אקולוגי. בימי רביעי אחת לשבועיים הוא מתאר את התהליך, ואת החיים מנקודת מבטו של זוג צעיר שהגיע לדרום מן המרכז השבע
- ליצירת קשר ופרטים נוספים כיתבו לאימייל udidan@gmail.com
