תמי סירקיס מבשלת עם ילדים
טיפים מהפורום החי עם תמי סירקיס - איך נכנסים עם ילדים למטבח ויוצאים עם ארוחות טעימות ומהנות
הבוקר עלה בערוץ האוכל של ynet מתכון של מאפינס מלוחים עם גבינה וירקות שמאד מתאים להכנה עם ילדים
ואשר למתכון לחמניות - להכנת כ- 20 לחמניות -
חצי שקית שמרית
כוס אחת של מים חמימים
1 כפית סוכר
חצי קילו קמח
רבע כוס שמן זית
קורט מלח
אופן ההכנה -
במיקסר עם קרס לישה או במעבד מזון חזק או בידיים, מערבבים יחד את כל החומרים לקבלת בצק שמרים אחיד.
יש ללוש לפחות עשר דקות כדי שהמרקם של הבצק יתאים ללחמניות.
מתפיחים את הבצק במשך כ- 40 דקות (בחום הזה זה יכול אפילו לקחת פחות זמן) עד שהבצק מכפיל את נפחו.
יש ללוש את הבצק שוב, ליצור ממנו לחמניות בגודל אחיד ולסדר על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה.
מחממים את התנור לחום בינוני-גבוה 170-190, בינתיים הלחמניות תופחות שוב.
אופים בתנור חם כחצי שעה עד שהלחמניות שחומות ואווריריות.
גיוונים -
אפשר לקשט את הלחמניות בשומשום, קצח, מלח וכו' לפני האפייה.
אפשר להחליף חצי מהקמח הלבן בקמח מלא, אך אז נידרש ללישה והתפחה ארוכות יותר.
ש. שלום תמי!אנחנו אוהבים מאד לבשל יחד, ובעיקר לאפות. יש לך רעיון מה לעשות, נשארתי עם שני הגוזלים (6.6 ,2.10), שהחליטו על חופשה מהקייטנה... בנוסף על כך אשמח באם תוכלי להמליץ איך אפשר להשיג צבעוניות יפה בקישוטי עוגות, בלי צבעי מאכל מסרטנים? האם ידוע לך על קיומם של צבעים טבעיים לשימוש האדם הפשוט? תודה וקיץ כייפי וקל (לולי)
באופן עקרוני אני מעדיפה לקשט עם פירות שיש להם צבעוניות נהדרת; או בממתקים של יצרן מהימן שמציין על האריזות שהוא עושה שימוש בצבעי מאכל מן הטבע. ואם את חייבת צבעי מאכל, צבעי מאכל טבעיים יש להשיג בחנויות המתמחות במוצרים לבשלן החובב והמקצועי - "לגעת באוכל", "מר קייק", "ספייסס" ו"סו-שף" בחיפה.
עוגת שוקולד נחמדה מאת תמי סירקיס אקרמן
200 גרם שוקולד
150 גרם חמאה
1.5 כוסות סוכר
3 ביצים
כפית תמצית וניל
1.5 כוסות קמח תופח
1.5 כוסות חלב
הכנה -
מחממים מראש תנור ל -180 מעלות
משמנים תבנית אפייה עגולה 24X26 או מלבנית 30X20
בסיר גדול ממיסים את החמאה והשוקולד מעל להבה נמוכה, מסירים מהאש וטורפים פנימה את הסוכר, תמצית הוניל והביצים אחת אחת. מוסיפים לסירוגין את הקמח והחלב לקבלת בלילה חלקה.
יוצקים לתבנית האפייה ואופים 30-40 דקות רק עד שקיסם שננעץ במרכז יוצא לח/יבש (לא לאפות יותר מדי).
לאחר צינון מעבירים לצלחת הגשה ומקשטים ב -
אבקת סוכר
אבקת קקאו
ממרח שוקולד
ריבת חלב
ריבת פירות (תותים או מה שילדים אוהבים)
קצפת
פירות טריים
סוכריות צבעוניות וכו'
ש. שלום, רציתי לשאול מה ניתן באמת לעשות ביחד עם שלוש בנות 6,4,3? גם מהנה ופחות מבלגן (קרן האור)
המטבח הוא חדר נהדר לפעילות משפחתית משותפת ולא רק לבישול. אני יכולה להציע להפעיל שלושה ילדים בגילאים שציינת במיון וסידור כל כלי הפלסטיק שבארונות שלנו.
נבקש מהילדים להוציא את כל הכלים האלה מהארון, למיין את היפים והטובים ואת אלה שכדאי כבר לזרוק; נוודא שלכל כלי יש את המכסה שלו ונבקש מהילדים להציע צורת ארגון וסידור בארון כך שהם יוכלו בעתיד לעזור לנו למצוא כלים כשנצטרך.
את הכלים שהחלטנו לזרוק כדאי לשים בשקית עבור הקייטנה או לצרכי מלאכות יד אחרות. ואם החלטנו לזרוק, בואו נזרוק יחד למתקני המיחזור של בקבוקי הפלסטיק.
אפשר לבנות עם הילדים תפריטים של ארוחות שאותן הם מעדיפים לאכול בחופשה. זו הזדמנות נהדרת לדבר איתם על אבות המזון; תזונה נכונה ועל הקשר בין אכילה מאוזנת ומבוקרת לבין בריאות הגוף ומצב הרוח שלנו.
אפשר להיעזר בספרי בישול או מגזינים כדי לקבל רעיונות.
ילדים יצירתיים יוכלו להכין תפריטים מצוירים; מודבקים וכתובים בכתב ידם בסגנון של מסעדה.
ש. שלום תמי, רציתי לשאול... האם ניתן "להכניס" ילדה בת שנתיים למטבח ולהכין איתה דברים מסוימים?......אני כל הזמן מחפשת לה דברים לגיוון השהות בבית, האם המטבח יכול לבוא בחשבון? אם כן, אשמח לרעיונות...
תודה רבה ! (מרי)
בוודאי שהורה זהיר ושקול יכול להכניס ילד בן שנתיים למטבח, אבל יש לזכור שהמשחק וזמן האיכות הוא המטרה וה"בישול" הוא האמצעי ולא ההפך. מתכונים שמתאימים להכנה עם ילדים כל כך קטנים הם מתכונים כמו להכין ביחד כריך גבינה (ולסדר את הירקות כמו פרצוף מחייך), לסדר פירות יפה על צלחת, ללוש בצק לעוגיות, להחליט מה יהיה בסלט ולהגיד לאמא מה לעשות...
ש. יש לי את הספר "טעמים ראשונים" ואכן דפדפתי בו לא מעט בשנה הראשונה (הבן שלי בן שנתיים),
אבל........ כמעט 90% מהקציצות שם הן מטוגנות וכדי להימנע מטיגון אני הופכת את הקציצות למאפינס..... זה הפתרון
הנ"ל במסגרת מציאת גיוונים לארוחת ערב........ (איריתוש)
וידוי אישי שלי, אני שונאת לטגן ולכן אצלי כמעט ולא אוכלים קציצות ושניצלים ושאר "מטעמים" מטוגנים. את המתכונים לבשר טחון אני בדר"כ מכינה בפורמט של "רוטב בולונז" כזה או אחר ויחד עם מנה של פסטה וסלט ירוק ליד, אני שקטה שהילדות שלי אכלו ארוחה מזינה, לא שמנה.
ש. אני מחפשת מתכון לפשטידה פשוטה מ-"דברים שיש בבית" (אוסית1)
ת את מוזמנת לצפות בסרטון שעלה רק היום ב-ynet ויש בו בדיוק את מה שאת צריכה
גיוונים - אפשר להשתמש בכל שקית של לקט ירקות 800 גרם שיש בבית ושהילדים אוהבים: תירס, אפונה וגזר, ברוקולי, וכיוב'.
אפשר גם להמיר את הירקות הקפואים בכמות שווה של ירקות טריים: קישואים, פטריות, גזר, כרישה, שוב כמובן לפי מה שהילדים אוהבים ולפי מה שיש בבית. במקרה הזה טוב יהיה לטגן את הירקות במעט שמן לפני הוספתם לבלילה.
אפשר אם רוצים, להמיר את מחצית הקמח הלבן בקמח מלא.
גם בגבינות אפשר לגוון ולשים קוטג', גבינה למריחה או גבינות אחרות שיש בבית.
ש. מחפשת מתכון לעוגיות קלות ולמתכונים קלים לסרבנית אוכל בת 8 (גלי63 תאפה?)
אם הסרבנית עולה יפה במשקל, בריאה ושמחה, אולי עדיף לא לדחוף ולא לדחוס. ההפך, אולי הילדה יודעת לזהות כשהיא שבעה ויש לה אישיות מספיק חזקה לא לאכול מתוך הרגל, שעמום או לחץ חברתי.
את מוזמנת לראות את מתכון עוגת השוקולד בתשובה על צבעי מאכל, ומתכון נחמד לעוגיות
עוגיות סוכר הכי פשוטות מאת תמי סירקיס אקרמן
חצי כוס סוכר
200 גרם חמאה
1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח תופח
1-2 כפות מים קרים
הכנה -
מרפדים תבנית אפייה שטוחה בנייר אפייה או רדיד אלומיניום.
במעבד מזון; או במיקסר עם קרס לישה; או בקערה גדולה עם ידיים נקיות מעבדים יחד את כל חומרי הבצק לבצק פריך אחיד.
מקררים כחצי שעה.
מחממים מראש את התנור ל-180
מרדדים את הבצק על משטח מקומח לעלה בעובי חצי סנטימטר
בעזרת חותכני עוגיות מפלסטיק בכל מיני צורות או כוס פלסטיק עגולה קורצים עוגיות מן הבצק ומניחים בזהירות על התבנית.
אופים 15-20 דקות עד שהעוגיות מזהיבות.
לא לשכוח להצטלם עם מעשה ידינו
ש. למה המרנג מקבל בועות אוויר, מתרומם ונשבר בסוף? (שושנת החולות)
נתחיל בזה שמרנג (קצף ביצים אפוי) הוא אחד הדברים היותר מסובכים להכנה ביתית. יש כל כך הרבה דברים שמשפיעים על המרנג כמו: איכות הביצים, מיומנויות ההפרדה שלנו, עוצמת המיקסר שלנו, ניקיון הקערה והמטרפה (קערה מפלסטיק משומשת - גם כשהיא נקייה היא שמנונית), משך ההקצפה, מיומנויות הזילוף שלנו, איכות התנור, תשומת לב שלנו לזמנים וטמפ' - כל הגורמים האלה ביחד וכל אחד לחוד יכולים להשפיע לרעה על מרנג.
לגופו של עניין, אני ממליצה לעבוד עם מתכון ממקור טוב ומהימן ולהתנסות עד שמגיעים לתוצאות הרצויות; למעוניינים בהדגמה, לקראת טו' באב, יתפרסם במדור שלי כאן ב- ynet מתכון לפבלובה, שמבוסס על מרנג.
ש. מבקשת במתכונים מתוקים שמכילים ירקות לסרבן הירקות שלי (לא עוגתגזר, כי יש לי כבר מתכון שחרשנו ואני מעונינת לגוון). (גמדון גינה)
השילוב בין מתכונים מתוקים וירקות הוא לא שילוב פשוט. אם בכל זאת את רוצה לגוון, תוכלי להחליף את מחצית הגזר בעוגה שלך בקישואים מגוררים; בטטות וירק עונתי בשם פרסניפ (יש שקוראים לו פסטרנק - נראה כמו גזר לבן או שורש של פטרוזיליה אבל יש לו טעם ומרקם עדינים מאד).
עצתי הפרקטית היא - מדי פעם לחשוף את הילד לירקות טריים חתוכים, כמו שאוכלת שאר המשפחה. זה שהילד לא אהב ירקות לפני חצי שנה או אפילו חודשיים לא אומר שהוא לא יאהב אותם היום, צריך להמשיך לנסות ולתת
ש. לבן שלי יש העדפה לאוכל פחממתי ומתוק. נדיר, אני יודעת ובכל זאת - מה עוד אפשר להכין לו חוץ מפנקייק ועוף חמוץ-מתוק (שאותו הוא לא אוהב)? (טייסטי לאב)
אני מבינה שאת מבקשת מתכונים שהם מתוקים, אבל אני הייתי בודקת למה הוא לא מוכן לאכול טעמים אחרים (חמוץ, מלוח)? האם זה עניין של העדפה או רגישות יתר בלשון ובחך?
אם זה עניין של העדפה אני ממליצה ללכת "נגד הזרם" ומדי פעם לתת לו אוכל אחר כדי שילמד ויתנסה. אם יש רגישות, כדאי לגשת לרופא ולראות מה הבעיה, אולי זה מעיד על משהו.
העולם מלא מתכונים מתוקים של עוגות, מאפים, קינוחים ואפילו מנות עיקריות שהטעם הדומיננטי בהם הוא מתוק.
השאלה החשובה הנוספת היא בן כמה הילד?
הודעת סיום וכמה תובנות
תודה לכולם על השאלות, נהניתי בפורום איתכם.
שאלות רבות שנשאלו היו קשורות בטעם האישי של הילד, ומה הוא אוהב לאכול. כמובן שגילו של הילד חשוב, אבל דעתי האישית היא שאולי כדאי לתת לילד להתנסות בדברים חדשים, יכול להיות שלא יאהב את זה אבל הוא ידע שיש לו עוד אפשרויות. לא כדאי להשסתמך על פעם אחת של פרצוף חמוץ הטעם שלנו מתפתח עם השנים, ואפילו אנחנו, "המבוגרים", מגלים כל יום טעמים חדשים שאנחנו אוהבים ולא אוהבים (סושי, עמבה, כוסברה ועוד הרבה דברים). חשוב שלילד, גם אם הוא לא אוהב את סוג האוכל, תהיה האפשרות לראות אותו, כלומר, אם הילד לא אוהב למשל עגבניה, לא להוריד אותה מהתפריט, אלא להמשיך כרגיל, להכניס אותה לארוחות ולהראות לו ששאר בני הבית נהנים מזה. הסקרנות הטבעית של הילדים תוביל אותם להתנסות בכל מה שאבא, אמא האחים והאחיות יאכלו.מצד שני, אם יש קבוצת מוצרי מזון (מוצרי חלב, בשר, דגנים) שהילד באופן טבעי נגעל מהם ומפתח תגובות קשות לאחר שהוא אוכל אותם, הנושא דורש טיפול ובדיקה, יתכן שהמערכות הטבעיות של הילד מאותתות לנו על אלרגיה או בעיית מעיים אחרת.
טוב יעשה הורה אם ירד מקדושת ה"לגמור מהצלחת": הצלחת היא לא מידה סטנדרטית עולמית של כמות תקנית שילד צריך לאכול... אנחנו העמסנו לו את הצלחת וסביר להניח שהעמסנו יותר מדי. בואו נכבד את מנגנוני השובע והרעב של הילדים שלנו ונלמד אותם לשמוע ולהקשיב לגוף שלהם. כך נעזור להם להיות מבוגרים שבאופן טבעי יודעים מתי להפסיק לאכול, גם אם נשאר אוכל על הצלחת (או על הבופה... או במקרר...).
טוב יעשה הורה אם יפסיק עם רגשות האשמה המלווים ארוחות בסגנון "כל היום בישלתי בשבילך", "הכנתי את זה רק בשבילך" וכו'. אוכל צריך להיות חוויה של כיף ושל סיפוק צרכים עצמיים ולא כניעה ללחצים הפיזיים והנפשיים של הסובבים אותנו.
גם 'לא' זו תשובה, וזו תשובה מצוינת.
