ביקורת מסעדה: ואף-על-פי-כן ארט-בורגר

אמיר קמינר ביקר בסניף החדש של מוזס והוא מאושש את פסיקתו הקודמת בדבר ההמבורגר הטוב בארץ. כתיתת אמן

אמיר קמינר פורסם: 03.09.07, 12:00

אחד המדורים היותר מעוררי מחלוקת של "ארוחה עסקית" היה זה שפסק כי הארט-בורגר, כתיתת הדגל של "מוזס", הוא ההמבורגר הטוב בארץ. המדור, שנכתב לפני שנתיים, עורר ויכוחים, חרפות והצעות חלופיות של טוקבקיסטים. מאז זרמו לא מעט המבורגרים בתוך הלוע שלי, ועדיין אני נשאר נאמן לפסיקתי.

לפני כחודש נחנך סניף חדש של מוזס, במתחם ההיי-טק-תקשורת-פרסום הלוהט ברמת החייל. זהו הסניף השלישי של הרשת. התבקש שאבוא לבדוק אם אנשי הסניף הדנדש לא מביישים את המוניטין המשפחתיים. למחקר המעמיק ציוותתי אלי את ה‭,'‬ בתה השנונה והדעתנית של מדענית בכירה, וגם נמנית עם מועדון המעריצים של מוזס.

החלל של סניף רמת החייל סטייליסטי ועדכני כקודמיו, אבל בניגוד להם, הוא חלל אחד גדול ומאורך. המסעדה המתה באנשי היי-טק נמרצים. הערתי לשותפתי שזה המקום לתפוס חתן היי-טקיסט ולהרגיש כאילו אתה בסדרה "מסודרים‭,"‬ אבל היא הייתה עסוקה מדי בחלומות על המחזר המהנדס הטרי שלה.

מוזס מאפשרת שני מסלולי עסקית: תמורת 45 שקל תקבלו מנה ראשונה (סלט המכונה סלט מוזס קלאסי - והגיע הזמן לנער את השעמום הזה ולהמיר אותו בקלאסיקה אחרת‭,(‬ מנות סנדוויץ' או המבורגר עם תוספות, וכן שתייה. העסקית של 59 שקל מציעה מנות עיקריות יותר מושקעות.

כמעט דילגנו על העסקית הזולה, ורק התעכבנו כמובן על הארט-בורגר אחרי ביס או שניים כבר יכולתי להכריז: הארט-בורגר של מוזס הוא עדיין הכי טוב בארץ. השילוב של סוגי הבשר השונים (כולל כבש) והמפגש בין הלחמנייה המתוקה ורוטב הפלפלים החריף הם אכן יצירת אמנות מסעירת חך.

במסלול ה-59 שקל טעמנו שלוש ראשונות. הנאגטס עוף היו פריכים ופיקנטיים (בזכות רוטב קרמל תפוזי דם‭,(‬ ולדברי ה' עשו את העבודה. הם נדיבים בטעם יותר מאלה של מקדונלד'ס‭,"‬ העירה. הקלמרי, לעומת זאת, היו פחות מדי פריכים ויותר מדי צמיגיים. גם התיבול איכזב, ורוטב הטרטר הבולגרי לא סייע לעורר אותם. למראה סלט הבריאות הטרחני, שהכיל מלפפונים והמון כרוב, שלפה ה‭:'‬ "מה כל־כך בריא בכרוב? אפשר היה פשוט לקרוא לו 'סלט כרוב‭,'‬ או אם לדייק - 'סלט עם שני קילו כרוב' .

בעיקריות העניינים השתפרו. השניצל היה אחד המוצדקים שאכלתי לאחרונה. בניגוד לכל מיני מוסדות (בלי שמות) שמתגאים בשניצל המיתולוגי שלהם ואני אף פעם לא מבין למה, זה של מוזס היה הורס - אימתני, קריספי ומשובב. אפילו בווינה לא בא לפי כדבר הזה. "זהו אחד השניצלים היחידים שכדאי לאכול מחוץ לבית‭,"‬ סיכמה ה‭.'‬

היא גם החליטה לתפוס טרמפ על הקאדילק אנטרקוט, שדורש תוספת של 15 שקל. היא בהחלט חזרה מרוצה: "הוא נפלא. נימוח, עשוי כהלכה ומספק לגמרי‭."‬ הסכמתי איתה, ורק חשבתי שהמטירו עליו פלפל בנדיבות יתר.

סלט שנחאי היה הפתעה מרגשת, ואנחנו הולכים לצרף אותו למועדפים שלנו. מאחורי השם המפתה מסתתרים נתחי עוף שרובצים על ערימת כרוב, עם רטבים אקזוטיים - מנה הולמת לימי חמסין.

התוספות היו טובות: האורז, עם גזר וצימוקים, כאילו יצא היישר מערבות קזחסטן, הצ'יפס היה תקני, ורק הפירה לא חרג מהשגרה ואף הומלח באכזריות.

בעודנו נגררים עם השאריות הארוזות בדרך החוצה, נתקלנו באהובתי הזמרת מירי מסיקה כשהיא מתחבטת במשעולי התפריט. מיהרתי לסייע לה. מסיקה היא בחורה כלבבי: לא רק דיווה נהדרת, אלא גם בחורה שאוהבת לאכול ולא נכנעת לדיקטטורת הרזון. ואם היא יושבת במוזס, אולי זה המקום הנכון להיות בו עכשיו.