שתף קטע נבחר

געגועיי לסוכה

פיליס גלזר תמיד רצתה שיבנו לה סוכה אמיתית. עד שזה יקרה, היא מציעה שלושה מתכונים חגיגיים לסעודה בסוכה או בבית: כרוב ממולא חמוץ-מתוק, קדרת עדשים, עגבניות ורוזמרין ונזיד מהיר של עדשים אדומות

תמיד רציתי שאבא יבנה לי סוכה. לי, כי שלוש אחיותי הגדולות עזבו את הבית כדי לגור עם הבעל או ללימודים כשהייתי רק בת 8. הייתה לנו חצר גדולה, ודאי מספיק גדולה כדי להכיל סוכה, אבל אבא עבד כל השבוע עד שעה מאוחרת, אפילו בשבת, וביום ראשון היה נרדם בכורסה שלו בחדר הטלוויזיה מול הים, כשהוא מאזין לשירים ביידיש.

 

מאוד רציתי שתהיה לנו סוכה, בדיעבד אני מבינה שפחות בגלל הקטע הדתי ויותר בגלל ההזדמנות לסדר לעצמי מין זולה קטנה ופרטית בחצר ובגלל הפרדוקס; מצד אחד שלחו אותי מגיל הגן עד כיתה ח' לבית ספר יהודי קונסרבטיבי במרחק הליכה מהבית ואחר כך לתיכון ישיבה אורתודוקסית בברוקלין, ומצד שני לא בנו לי סוכה כהלכה. שנה אחת החלטתי לקחת את העניינים לידיים. כיסיתי את שולחן העץ בחצר בסדין וקישטתי אותו בענפים וציורים. ישבתי שם, כלבתי ואני ואולי חברה או שתיים, הדלקנו ניירות (מזל שלא הכל עלה באש) ועשינו פיקניק. בערבים הסתוויים כבר ברחתי הביתה. מאוד נהניתי, אך לעולם לא עשיתי את זה שוב.

 

למרבה המזל, בבית הכנסת השכונתי שלנו, או שאולי ליד בית הספר, תמיד הייתה סוכה נפלאה, שזכורה לי לטובה בעיקר בגלל שרשרות הירקות הצבעוניים שהיו תלויים מהתקרה. ניסיתי באחת השנים להעתיק אותן מהזיכרון אך לא הצלחתי לתפוס את הקסם.

 

הסוכה שלי בארץ

השנים עברו, עליתי לארץ. הפכתי לאימא. עברנו לדירת קרקע באמצע תל אביב. אומנם אי אפשר היה לראות את הים מהמרפסת, כמו בבית שגדלתי בו, אך ניחם אותי לדעת שהוא קרוב. היו שנים שהפכתי את המרפסת לסוכה; סחבתי סכך מנקודות האיסוף של העירייה ודחפתי אותו לתא המטען הפתוח של הסיטרואן הישנה שלי ובנותיי הקטנות ישבו במושב האחורי והחזיקו את העלים הגדולים בידיהן הקטנות. העברתי את השטיחים למרפסת, תלינו תמרים צהובים וציורים רבים והזמנו חברים. בלילות ישבנו עם החבר'ה עד השעות הקטנות.

 

לפני כמה שנים סגרתי את המרפסת וקניתי סוכת נחלים לחצר. היו שנים שהצלחתי לשכנע את בעלי לשעבר להרכיב אותה (ולזכותו יאמר שהוא הרכיב אותה לתפארת ובצורה הרבה יותר מוצלחת מהדרך בה פירק ואיחסן אותה). היום הסוכה האידיאלית שלי היא סוכה בנוסח בדואי, עם ענפי דקל, שטיחים, הרבה כריות ופלטת עץ שמונחת לאורך הסוכה כשולחן. כנראה שלעולם לא מאוחר מדי לבנות זולה.

 

ובלי מתכונים אי אפשר:

 

כרוב ממולא חמוץ-מתוק ("פרקס" או הולישקס") 

נאמר בתלמוד במסכת ברכות, "כרוב להזנה וסלק לריפוי". בסוכות נהוג לאכול מזונות ממולאים במילוי קצוץ ("גהקטה-מוכה" ביידיש, סמל ל"מכות" עם הלולב, ובמזרח אירופה הבחירה הכי טבעית לחג היתה מבוססת על הירקות הזמינים ביותר בעונה זו – כרוב וסלק).

 

המתכון הבא מקורו בסבתא שלי מאודסה. הוא עבר לאמי ואחר כך אליי. הוא מופיע בספרי "The Essential Book of Jewish Festival Cooking" שיצא לאור בארה"ב.

 

המרכיבים (כ-24 מנות):

1 כרוב גדול מאד או 2 בינוניים

לרוטב:

1/2 1 כוסות בצל פרוס דק

1/4 כוס שמן

כ-840 גרם עגבניות משומרות

3 כוסות מים רותחים

1 כפית פפריקה

2 כפיות מלח

1/2 כפית פלפל שחור

מיץ מלימון אחד

1 תפוח עץ חמוץ (כמו גרני סמיט) מקולף, מגולען וקצוץ

1/4 כוס דבש

1/2 כוס צימוקים

למילוי:

1 קילו בשר רזה טחון

1/2 1 כפיות מלח

1/2 כפית פלפל שחור

1 כוס אורז לא מבושל (אפשר ורצוי אורז מלא עגול)

2 ביצים

 

אופן ההכנה:

  1. מכינים את הכרוב: נפטרים מהליבה של הכרוב. מסירים את עלי הכרוב באחת משתי השיטות הבאות:
  2. שיטה א': מניחים  את הכרוב בסיר גדול של מים רותחים, מומלחים קלות, מכסים, מנמיכים את האש ומבשלים עד שהעלים החיצונים רכים (כ-10 דקות). 
  3. שיטה ב': עוטפים את הכרוב במגבת מטבח ומקפיאים את כרוב למשך 24 שעות. מוציאים מהמקפיא ומפשירים לגמרי.
  4. תוקעים סכין או מזלג גדולים לתוך החור שבו הייתה הליבה ובזהירות מסירים את העלים החיצוניים אחד-אחד ושמים בקערה עמוקה. חוזרים על הפעולה עד שמתקבלים 24 עלים (העלים הפנימיים ביותר קטנים מדי ולא מתאימים למילוי אבל אפשר לקצוץ אותם וכל עלה שנקרע ולשים אותם בתחתית הסיר. אם אין 24 עלים - לא נורא, תמיד אפשר להכין כדורי בשר קטנים ממה שנותר אחרי המילוי  ולבשל ביחד עם הכרוב הממולא).
  5. בעזרת סכין חדה מסירים את העורק הקשה שנמצא בגב העלים כדי להקל על הגלגול.
  6. מכינים את הרוטב: מחממים את השמן בסיר גדול ומקפיצים את הבצלים על אש בינונית עד שהם מזהיבים. מוסיפים את הכרוב הקצוץ (שנשאר מהעלים) מעל הבצל. מוסיפים את יתרת החומרים לרוטב, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים על אש קטנה בזמן שמכינים את המילוי.
  7. מכינים את המילוי: שורים את האורז במים רותחים למשך 15 דקות. מסננים.
  8. מערבבים את האורז עם הבשר וכל יתר חומרי המילוי מלבד הצימוקים.
  9. מגלגלים: מניחים עלה עם הגב כלפי מטה על משטח עבודה או על כף היד, שמים כף גדושה מילוי, מקפלים את החלק התחתון מעל המילוי, מקפלים פנימה את הצדדים ומגלגלים (כמו שמגלגלים סיגרים). חוזרים על הפעולה עם יתר העלים והמילוי ומסדרים את העלים הממולאים בשכבות בסיר, כשהצד עם התפר פונה למטה - מפזרים את הצימוקים בין השכבות. אם נשאר מילוי, מגלגלים כדורי בשר ומפזרים מעל ומסביב לכרוב הממולא.
  10. יוצקים את הרוטב. הרוטב צריך לכסות את הכל. אם אין מספיק, מוסיפים צנצנת של רוטב עגבניות עם כמות זהה של מים.
  11. מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש בינונית-קטנה במשך שעה. טועמים ומתקנים תיבול ומבשלים עוד שעה על אש קטנה. מעבירים למגש הגשה ויוצקים את הרוטב למעלה. בהצלחה ובתאבון, אומרת אימא שלי!

 

וגם שתי הצעות צמחוניות שלי:

 

קדרת עדשים, עגבניות ורוזמרין

מתכון קל, מהיר וטעים ביותר, מתאים כתוספת או כמנה עיקרית צמחונית בליווי לחם כפרי וסלט.

 

המרכיבים (כ-4 מנות):

1/4 כוס חמאה או שמן זית (או חצי חצי)

1/3 כוס בצל קצוץ (בצל קטן)

1/2 כוס סלרי אמריקאי קצוץ (כ- 1-2 גבעולים)

1/2 2 כוסות עגבניות טריות או משומרות מקולפות וקצוצות

2 כוסות מים

1/2 כוס עדשים מנוקים ושטופים

1/2 כוס גריסים

1/2 כפית מלח

קורט רוזמרין ופלפל שחור

1/3 כוס גזר מגורר על פומפיה

 

אופן ההכנה:

  1. בסיר גדול וכבד, ממיסים את החמאה ומבשלים את הבצל עד שהוא מתרכך.
  2. מוסיפים סלרי ומבשלים 5 דקות נוספות.
  3. מוסיפים את יתרת החומרים מלבד הגזר, מביאים לרתיחה, מכסים ומבשלים על אש קטנה כ- 25 דקות, בבחישה מדי פעם.
  4. מוסיפים את הגזר ומבשלים עוד כ-5 דקות או עד שהגריסים והעדשים מוכנים.

 

נזיד מהיר של עדשים אדומות

כל כך טעים שאין פלא שעשו היה מוכן למכור תמורתו את הבכורה.

 

המרכיבים (6-4 מנות):

1 כוס עדשים אדומות

1 כוסות מים

1 גזר בינוני חתוך גס

1 בצל בינוני, חתוך גס

2 כוסות דלעת או דלורית, חתוכה לקוביות

1/2 - 1 כפית כמון

1/2 - 1 כפית מלח

2 שיני שום כתושות

1/2 - 1 כפית כורכום

פטרוזיליה או כוסברה קצוצה לקישוט

 

אופן ההכנה:

  1. בוררים היטב את העדשים ושוטפים. מערבבים עם המים ומביאים לידי רתיחה. אם נוצר קצף, מורידים בכף.
  2. מנמיכים את האש מוסיפים את הירקות והתבלינים. מבשלים במשך 45–60 דקות או עד שהתערובת מסמיכה.  

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אפשר גם צמחוני. נזיד עדשים
אפשר גם צמחוני. נזיד עדשים
צילום: אסף רונן
מומלצים