מה תרצו ליד האוכל? די-ג'יי או רקדנית?
יותר ויותר מסעדות משדרגות את חווית הבילוי ומציעות אקסטרות: מעמדת די-ג'יי מצויידת, דרך רקדניות פלמנקו שמפזזות ואפילו הופעה של שוטי הנבואה - כל אלה ינעימו (או לא) את זמנכם. אמיר קמינר מנתח את הטרנד
מדי שני בלילה מנשנשים הסועדים בטורקית התל-אביבית טיקה לצלילי פסקול קצת אחר מזה המקשט את המקום בדרך כלל. רעש הכלים, המלצרים ושיחות הסועדים נבלע במוזיקת עולם שמתנגנת מעמדת הדי-ג'יי. על השולחנות מונח תפריט לילה עסקי מיוחד, הכולל מנות מוקטנות במחיר מוזל, ומתכתב עם הקולות שמנפיקה הדי-ג'יי, מיקה. "המיקום שלי בבר הופך את האווירה במסעדה לאינטימית יותר,“ טוענת התקליטנית. "אני חלק מההתרחשות ומחוברת מאוד לקהל. ישנה זרימה והפריה הדדית.“
אלא שלא כולם אוהבים לנגוס וללעוס בעוד דופקים להם בראש. "זה מתאים לקהל שרוצה להרגיש את הלילה ואת המוזיקה, אך עדיין לשבת בנוחיות ולאכול בכיף,“ אומר דודי זץ, מנהל הסניף של רשת המסעדות מאיסטנבול. "בערב שיש בו די-ג'יי יורדת מעט הדרישה לארוחת שלוש מנות. הלקוחות שותים יותר אלכוהול ונהנים ממנות שמתאימות ללוות את הלגימה. יש הרבה יותר הזמנות למקומות על הבר ואנשים גם נוטים להישאר יותר זמן. אנחנו בהחלט מכסים את ההשקעה שבהבאת הדי-ג'יי".
טיקה היא לא המסעדה היחידה שמפיקה ערבים כאלה. החיבור בין שפים לבין תקליטנים או מוזיקאים, כבר היה לאחד הטרנדים הבולטים בשוק המסעדות בארץ, לצד נתח הקצבים, ניוקי הערמונים והבישול המולקולרי. פעם עם האוכל בא גם התיאבון, ונפלאות יצירותיו של השף עברו מפה לאוזן ומילאו את המסעדה. אלא שהיום אין זה מספיק. בימים של תחרות גוברת על כרסם של הלקוחות ועל כיסיהם, מצאו בעלי המסעדות במוזיקה דרך נוספת למשוך קהל.
השף והקלאבר ישראל אהרוני, אחד החלוצים בתחום, מפגין ביצועים מרשימים בעמדת התקלוט לא פחות מאשר במטבח, ואף הנפיק באחרונה אלבום אוסף מושקע של מוזיקת לאונג.' אהרוני צירף לאלבום מתכונים של מאכלים וקוקטיילים שהולמים מסיבות.
עכשיו, אהרוני כבר לא בדד וברחבי הארץ ניתן לאתר עוד ועוד שילובים מרתקים בין זלילה לבין רעש, בין קולות של מצמוץ שפתיים לבין הלמות הרמקולים: בביסטרו המחודש בטי פורד בנחלת בנימין בתל-אביב מתנגנת לה המוזיקה החל מיום רביעי וכלה בסוף השבוע. בביסטרו אף הותקנה בעלות של מאות אלפי שקלים מערכת סאונד מיוחדת לשיפור הביצועים וההנאה. כל תקליטן בוחר את הסגנון המוזיקלי המועדף עליו, כך שהמגוון הוא רחב.
בבטי פורד משמיעים כמעט את כל הסגנונות, גם ישראלי וגם ג'אז, גם פאנק וגם גרוב. לדברי הבעלים, אוהד בן-צבי, בעצמו די-ג'יי, "המוזיקה מרימה את המקום ומשפרת את האנרגיות. בערב שבו יש תקליטן, המכירות שלנו בהחלט עולות. העלייה מורגשת במיוחד בכל הקשור למכירת אלכוהול במסעדה.“
ברשת הבשרים בלאק בר אנד בורגר, שאותה מנהיג השף צחי בוקששתר, ניתן לכרסם המבורגרים בקצב מדי לילה. "הגענו למסקנה שהמוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהקונספט שאותו רצינו לגבש,“ מעיד איציק אדרי, מבעלי הרשת. "אנחנו מאמינים שאוכל טוב במחיר הגון באווירת לילה תוססת הוא הדבר הנכון. בימים אלה אנחנו מחזיקים ארבעה סניפים - ברחובות, ברמת החי“ל, בבאר שבע ובסינמה סיטי, ובהם אנחנו מארחים תקליטנים בלילות סופי-השבוע על מנת להשלים את החוויה הבליינית.“
התקליטן ערן מרום, בוגר מועדונים תל-אביביים כמו ברקפסט קלאב והאומן ,17 מעובדי הרשת, מהנהן: "במסעדה אני צריך לייצר אווירה, אך לא להפריע לארוחה. המטרה היא ליצור אווירה שהיא נעימה מצד אחד, אבל מצד שני שלא תאפיל על החוויה הקולינרית. אני מנסה לקלוע לכל טווחי הגילאים - בתחילת הערב, בסביבות עשר, הקהל מעט יותר בוגר, ואני משמיע פרי-סטייל שמתאים לכל סוגי האורחים. לאט־לאט, אני עובר למוזיקה שונה, יותר עדכנית ואלקטרונית. לתקלט במסעדה זו חוויה שונה ומאתגרת במיוחד. זה יותר קשה מאשר לתקלט במסיבה“.
(צילום: גלעד קוולרצ'יק)
האם תוספת התקליטן לתפריט באה לידי ביטוי גם בחשבון שמוגש ללקוח? אדרי טוען כי במסעדתו העובדה שמוזמן די-ג'יי אינה משפיעה על העלויות של הסועד. גם בעלי מקומות אחרים אומרים כי הם משתדלים שלא לגרום לסועד להשתתף בהוצאות הפסקול.
ברשת אגאדיר לא מסתפקים בתקליטנים או בערבי שנות ה-,80 והיא מארחת הרכבים מפורסמים כמו שוטי הנבואה ולהקות מזרחיות. אנחנו מתאימים מנות ספיישל להופעות,“ מדווח איתן טרבלוס, בעליה של הרשת. "למשל, בערבים מזרחיים אני אוהב להזמין את השף דוחול ספאדי ממסעדת דיאנה בנצרת. גם המשקאות מותאמים לאירוע ומכירות האלכוהול ממריאות יחד עם המוזיקה: בהופעות של שוטי הנבואה אני מציע דיל של וודקה, בהופעות מזרחיות - ערק לבנוני, ובערבים של מוזיקה שחורה זה בעיקר רום. בערבים האלה אנחנו גם מוסיפים דקורציה מתאימה“.
באלי-אולי ברחוב הארבעה, המעוז הקולינרי התל-אביבי, מציעים הופעות חיות מזרחיות. כחלק מהקונספט של תפריט 'ארוחות חברים' המאפיין את המסעדה,“ מגלה השף אנטוניו מנסה, "החלטנו להתחיל בליין של הופעות מזרחיות כדי לחזק את חוויית הבילוי של הלקוחות. הערב כולל מנות ספיישל, הופעה חיה ורקדנית, והכל כדי ליצור חוויה של 'אין מחר,' בהתאם למציאות הנוכחית במדינת ישראל.“
המנהלת האמנותית של הליין הזה היא מיטל סאסי, שמעבירה סדנאות ריקודי בטן וגם מתפקדת כתקליטנית. היא משגרת פיוז'ן אוריינטלי ומוזיקה ערבית עדכנית בעוד הסועדים מתענגים על קובה טלה עם גרגרי רימון ונענע, טרטר אנטריקוט עם בצל סגול, תבשיל טלה עם רימונים וירקות שורש, או בעוד הם מתנפלים על תבשיל דגים עם עשבי תיבול ופלפלים קלויים.
השף מנסה לא מסתפק בענטוזים, וכיאה למסעדה ספרדית הוא יציע בקרוב גם את טבלאו פלמנקו: הופעות של מגוון רקדני פלמנקו מקצועיים. החל בחודש ינואר הקרוב, אירוע הפלמנקו יתקיים שלוש פעמים בשבוע (בימים ראשון, שלישי ושבת.( האירוע ילווה במבחר טאפאסים (62-33 שקל), כמו תבשיל זנב שור עם פול ירוק ועלי נענע, או לחם קלוי עם עגבניות טריות ואנשובי.
ואם בחצי האי האיברי עסקינן, כדאי להיחשף לפיאסטה ספרדית, שנערכת אחת לחודש במסעדת תהל בנחלת בנימין בתל־אביב: ארוחת טאפאסים מלווה ביין ספרדי וסנגריות ללא הגבלה. את החגיגה מלווים הגיטריסט הבל ורכוליס ורקדנית הפלמנקו ליאת רז. כשהתחלנו עם מופעי הג'אז והפלמנקו לא הבנו עד כמה הקהל אוהב את האווירה הזו,“ אומרת תהל אורן, בעלת המסעדה. כשגילינו שהקהל מזמין מקומות מראש לאירועים הללו הפכנו אותם למסורת. מה גם שההופעות הן קודם כל כלי שיווקי שעובד מצוין עבור המסעדה.“
חלק מסניפי רשת הבשרים פאפאגאיו (הרצליה, ירושלים ותל־אביב) מציעים מסיבה ברזילאית, שבה מתארחים הרכבים ואמנים עם שמות אקזוטיים כמו פרננדו סיישס, בה פיררי וג'יבה. אלה מסייעים לעכל את אורגיית הבשרים. הסועדים יכולים ליהנות לא רק מרקדניות מעורטלות עו־ טות נוצות: הם מוזמנים להתרשם גם מתרגילי אמנות הלחימה במופעי קפוארה.
בערבים אלה מוגשים משקאות אלכוהוליים דרום אמריקאיים כמו קפירינייה, מרגריטה רימונים או קוקטייל שמורכב מפירות ורום. "השילוב של מוזיקה וריקודים במסעדה ברזילאית כמו פאפא גאיו הוא הכרחי,“ גורסת אירית פרנקוביץ,' אחראית קשרי החוץ של הרשת. "כל מי שהיה בברזיל יודע שמוזיקה, ריקודים ובשר הם חלק בלתי נפרד מהתרבות המ־ קומית. לכן אנחנו מציעים חוויה תרבותית ברזילאית ישירה בנוסף לחוויה הקולינרית".
ואילו באי הבר התל-אביבי אברקסס הופתעו לאחרונה לראות את השף רפי כהן (מסעדת רפאל,( חננה ירושלמית כהגדרתו, שלא סובל מועדונים אפופי עשן ורעש, שורץ במקום. מסתבר שכהן החליט להרחיב את עסקיו ולהיות שותף בבר הפופולרי. "נהגתי ללכת לאברקסס כדי לשבת על הבר ולשמוע מוזיקה,“ מסביר כהן. "והופתעתי שאין שם אוכל. דיברתי עם אדי ארליך בעלי המקום, ואמרנו ביחד: 'איזה כיף אם היה משהו לנשנש כאן.' ואז ניסינו לחשוב דרך העין של הבליין, מה היינו רוצים לנשנש בזמן הבילוי. וכך נוצר שיתוף הפעולה בינינו.“
השניים שיפצו את האתר, והקימו "מטבח קטן וחמוד,“ לדברי כהן. התפריט בנוי על פי נושאים שמתאימים לבליינים ולדינמיקה של בר. התפריט התאים את עצמו למוזיקה, למקום ולאווירה, ולא להפך,“ מעיד כהן. וכן אפשר ליהנות שם מצ'יפסים (שעשויים מכל מיני חומרי גלם: תפוחי אדמה, דגים, קלאמרי,( מאגף המאפייה (פיצות, בורקס, סמבוסק,( השיפודים (טונה אדומה, שרימפס,( הכריכים (סטייק סנדביץ,' כריך קממבר, מרגז בורגר - נקניקיה תוצרת בית המוגשת בתוך לחמנייה קטנה) ומסלטים (איטריות, יווני.(
"האוכל לא פורמלי,“ מדווח כהן, הצלחות לא שבירות, הסנדביץ' עטוף ככה שאתה יכול להסתובב איתו. בעיניי לא נכון להגיש בתוך בר אוכל של מסעדות כמו סטייק או קדירת פירות ים, זה לא מכבד את האוכל ולא את המקום. אגב, אין חיה כזאת בר-מסעדה, זאת המסקנה שהגעתי אליה מניסיוני. או שיש בר, או שיש מסעדה, או בר של מסעדה. אין לי בעיה עם הטרנד הנדון כאן, כל עוד הדי-ג'יי לא משתלט על האוכל ולא על האווירה".
