חַבְרֵת את עצמך: תקן חברתי חדש לעסקים

בין אם האמתלה היא מירוק המצפון העסקי, תשוקה כנה ליצור חברה טובה יותר או רצון כן לא פחות בלטרת יחסי ציבור - חברות ישראליות רבות פועלות למען הקהילה. אלא שלמרות ניסיונות העבר של גופים שונים לגבש את כלל הפעילות החברתית-עסקית לכדי אסופת כללים אחידה, תקן של ממש טרם התהווה בישראל. מכון התקנים הישראלי שואף לשנות את המצב הזה באמצעות תקן חברתי (ת"י 10000) חדש. הלה מיועד לחברות המבקשות להוכיח כי הן עובדות מתוך אחריות חברתית וסביבתית, ועוסק בין היתר ביחסי מעבידים-עובדים, בזכויות ותנאי עבודה, בשקיפות ואתיקה וכן בדאגה לסביבה.

"התקן נובע מהצורך ליצור חברה בת-קיימא המשלבת בין הגנה על הסביבה לשמירה על אתיקה בעסקים, יצירת סביבת עבודה תומכת והגונה, שקיפות, בטיחות וייצוג הולם של נשים ובני מיעוטים", מסבירה זיוה פתיר, לשעבר מנכ"לית לשעבר מכון התקנים הישראלי ויוזמת התקן החדש. לדבריה, התקן מפורט מתייחס לכלל הפעילות של חברות ועסקים. "לא מדובר רק בייצור נאות אלא גם בשיווק ובפרסום נאותים, בדרך בה חברה מעסיקה את עובדיה, באופן בו היא שומרת על הסביבה ותורמת לקהילה בה הוא פועלת", היא מרחיבה.

פתיר, המשמשת כיום כסגנית נשיא ארגון התקינה הבינלאומי (ISO), מנסה במקביל להפיץ את התקן המקומי בעשרות מדינות ברחבי העולם. "המטרה של הפיכת התקן לבינלאומי היא שחברה לא תוכל להתגאות בתרומה לקהילה בארצה, ומצד שני לנצל עובדים בארצות העולם השלישי", היא מדגישה. "מפעל נעליים אמריקני שתורם לקהילה בארצות-הברית אבל מעסיק ילדים בשכר רעב באינדונזיה, לא יוכל

לקבל את התקן. זה שינוי מהותי, שמחייב ארגונים וחברות להיות אחראיים על כל שרשרת האספקה והייצור שלהם".

יצרנית הפלסטיקה כרמל אולפינים היא אחת החברות הישראליות הראשונות המבקשות להתהדר בתקן החדש. מקץ כעשרה חודשי הערכות בסיועה של חברת ייעוץ, בקרוב החברה תיבדק בידי מכון התקנים. "אנחנו לא מעמידים לבחינה את המוצרים שלנו אלא את ההנהלה", מכריז אסף נתיב, מנהל האיכות של החברה. "זו לא רק תרומה לקהילה, לאוכלוסייה נזקקת או לבתי ספר, דבר חשוב מאוד לכשעצמו. האחריות החברתית כוללת את כל ההיבטים של זכויות ותנאי העובדים: האם מותר להם להתאגד בוועד? האם לא מפלים עובדים על רקע דת, מין וצבע, וכל-אחד יכול להתקדם לתפקידי ניהול?".

מהו ניהול חברתי? פתיר מציינת שאין מדובר רק בשמירה על החוק או בהקצאת סכומי כסף לתרומות, אלא "במה שמנהלי החברות עושים מעבר לחוק. החוק לא דורש ממך לקיים מערכת שבה אתה מלמד את העובדים שלך אתיקה, או להנהיג קוד אתי בארגון. מדובר בעשייה בפועל, למשל העסקת מגוון רחב ככל האפשר של עובדים". השאלה מדוע חברות 'יתנדבו' להציב לעצמן רף כה גבוה מניבה תשובה החלטית: "זו החלטה שמעידה על חשיבה לטווח ארוך שבעתיד תביא גם לרווח נאה. התקן מבטיח את הישרדות החברה לאורך זמן - וזה משתלם. בסוף התהליך היא תהיה טובה יותר, וזה תמיד יותר זול ויותר נכון".