גשמי ברכה: הכנרת עלתה ב-7 ס"מ תוך יומיים

מבלי לקלקל את ההתרגשות סביב השלג - שירד אפילו בנגב ובגליל - יש סיבה למסיבה גם בגלל הגשם: כמות המשקעים שירדה ברחבי הארץ בימים האחרונים העירה מתרדמתם לא מעט נחלים, שזורמים כעת בשצף קצף, וממלאים את הכנרת ומאגרי המים רגע לפני הגעתם לקו האדום.

מבט חטוף בנתוני הכנרת מספר את הסיפור כולו: בשלושת החודשים האחרונים עלה מפלס הכנרת ב-12 סנטימטרים בלבד; שבעה מתוכם - ביומיים האחרונים. נכון להיום (ה') עומד המפלס על 212.43-, 3 מטר ו-63 ס"מ מתחת לקו האדום העליון.

"אכן בימים האחרונים אנו רואים עליית מפלסים וזרימת נחלים - והגשם הזה הוא מבורך - אבל חשוב להבהיר כי החוסר בכנרת הוא עדיין רב", מדגיש אורי שור, דובר רשות המים, "זוהי שנה שחונה מאוד ואנחנו על סף בצורת" .

נחל צבעון (צילום: איל מילר, רשות הטבע והגנים)

זרימה לעבר מאגר בני ישראל, בדרום רמת הגולן (צילום: שולי אנקונינה)        

נחלי הצפון זורמים בעוצמה

בצפון הקר, מי שיעיז לצאת החוצה, יוכל לראות זרימה ברוב הנחלים. "אני מעריך שעוצמת זרימת המים בנחל עמוד הוכפלה פי עשר מעוצמת הזרימה הסטנדרטית שלו", סיפר אליעזר (לייזר) ברגמן, מנהל שמורת הטבע נחל עמוד של רשות הטבע והגנים. 

נחל עמוד נהנה ממספר מעיינות, ביניהם מעיין עין פועם, שהחל לנבוע בימים האחרונים בתפוקה של מאות מטרים מעוקבים בשעה. "פירוש שמו של המעיין הזה בערבית הוא 'מעיין השד' - משום שלפעמים הוא פועם ולפעמים הוא חרב לחלוטין", אמר ברגמן. "הפעם יש בו זרימה נהדרת".

נחל עמוד (צילום: איל מילר, רשות הטבע והגנים)

לדברי ברגמן, גם נחל מירון, נחל שכווי, נחל ביריה ונחל עכברה - כולם מציגים בגאווה זרימת מים מכובדת. "אמנם לא מדובר בשיא הזרימה, אבל בהחלט מדובר בשיפור משמעותי של השטף,  שבחלק המקומות כלל לא התקיים בגלל היעדר המשקעים שאפיינו את החורף עד עכשיו".

נחלי הגליל המערבי חזרו לכושר

הלל גלזמן, אחראי על מדור ניטור נחלים ברשות, מעיד כי האופטימיות שוררת גם בנחלי הגליל המערבי - בהם נחל כזיב, נחל חילזון ונחל נעמן. "עד כה הם היו יבשים לחלוטין ונטולי זרימה, ועכשיו יש בהם זרימה שטפונית", אמר. זרימה זו, בניגוד לנביעה של מקורות תת-קרקעיים, היא זרימה המתבצעת אך ורק על פני השטח - אולם יתרונותיה בכך שהיא מנקה ומשקמת את החי והצומח הנקרים בדרכה.

עין פועם (צילום: איל מילר, רשות הטבע והגנים)

נחל עכברה (צילום: איל מילר, רשות הטבע והגנים)

לרוע המזל, בכל הנוגע למקורות התת קרקעיים, המצב עדיין אינו מבשר טובות. "בגלל ניצול יתר של מקורות המים התת קרקעיים והשאיבה המוגברת, ייקח עוד זמן עד שמקורות אלה ישתקמו", הסביר גלזמן. עם זאת, הוא מעריך שבכל אזור הצפון מדובר בפעם הראשונה השנה שבה יש זרימה שטפונית והתעוררות מסיבית של הנחלים. 

"ב-48 השעות האחרונות ירדה כמות רצינית של משקעים. בגליל המערבי ירדו בין 80 ל-120 מ"מ, בגליל המזרחי בין 50 ל-80 מ"מ ובצפון רמת הגולן כמעט מאה מילימטרים", אומר גלזמן. אבל הוא מדגיש כי הציפיה כעת היא לעוד שלג בחרמון. "כשהוא יתחיל להפשיר בעוד כמה ימים, זה יגביר את הזרימה לאפיקים השונים מדובר בכמות משמעותית".   

המים זורמים: מירושלים לים המלח

ולא רק בצפון: עמיר אלוני, מנהל מרחב שומרון ברשות, גם הוא מרוצה למדי. "האוויר נקי, הצמחיה נקייה, כל הסלעים משילים מעליהם את האבק והשטח מתרענן", הוא אומר. האופטימיות בקולו נמשכת גם כשהוא מספר על מצבם של הנחלים בגזרתו. "נכון לימים האחרונים יש כבר מספר נחלים שהחלו לזרום, וזרימתם יפה וחזקה", הוא מעיד.  

הזרימה בנחל אוג (צילום: ששון חורש)

הבולט שביניהם הוא ככל הנראה נחל אוג, הצפוני שבנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח. נחל זה, הממוקם בין ואדי קלט בצפון לנחל קדרון בדרום, מנקז את מדרונות הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס שבירושלים מגובה של כ-800 מטרים מעל פני הים - אל ים המלח, שגובהו כ-400 מטרים מתחת לפני הים. "עכשיו יש בו זרימה רצינית, וזה מחזה נדיר שרואים אותו פעמיים-שלוש בשנה, לפרקי זמן קצרים", הוא מדגיש.

שוצף. נחל פרת (ואדי קלט) (צילום: עמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)  

כוכב נוסף בגזרה זו הוא נחל פְּ‏רָ‏ת (המוכר גם בשמו הערבי ואדי קֶ‏לְט). אורכו של נחל זה, היורד מאזור נווה יעקב בירושלים ונשפך לבקעת הירדן באזור יריחו, הוא כ-30 קילומטרים ולאורכו נובעים שלושה מעיינות גדולים. "כל הנחל זורם כרגע מאזור ירושלים לאזור ים המלח", מספר אלוני. נחל זה נחשב עשיר בצמחיה ובעלי חיים, בהם צבאים, שפני סלעים, דגי חפף וצפרדעים.