מי הזיז את הוויזה שלי?
התרמילאים הישראלים בלחץ: חרושת שמועות מספרת על כוונות של ממשלות הודו וישראל להפחית את מספר המטיילים בהודו. האם מדובר במדיניות מכוונת או שמא בהקפדה תמימה על תקנות - ואיך קשור לזה אלי ישי? הרבה שאלות, מעט תשובות
"לא פלא שהוויזה ההודית קוצרה לחצי שנה בלבד עם תקופת צינון של חצי שנה בין ויזה לוויזה. כנראה שלמישהו (אלי ישי) בממשלה (הישראלית) נשבר, והוא החליט לעשות יד אחת עם ההודים כדי למגר את תופעת הקולוניות וקני הקוקיה למיניהם" (טוקבקיסט בשם "ציפור קוקיה" 11.12.07)
מה הקשר בין ביקורו של שר התמ"ת אלי ישי בהודו בתחילת דצמבר לשינויים שנערכו במדיניות מתן הוויזות להודו בשגרירות המדינה בישראל? אם תשאלו את רוב המטיילים שהיו לאחרונה בהודו או את המתכננים לבקר במדינה – הקשר ברור. שהרי שר התמ"ת ממפלגת ש"ס חבר לממשלת הודו ואלה החליטו על פגיעה במטיילים הצעירים המבקשים לטייל בהודו. אחרי הכל, כפי שתהה אחד המרואיינים לכתבה זו, שביקש להישאר בעילום שם: "מה היה לשר דתי לחפש בגואה?"
את הסיפור הזה מספרים בארץ ובהודו מפה לאוזן בשבועות האחרונים, והוא התגלגל לפורומים ומשם לעיתונות, שם דווח על מדיניות הודית ברורה שמיועדת להביא לקיצוץ חד במספר המטיילים הישראלים במדינה – מדיניות שבה מעורבת באופן ישיר ממשלת ישראל.
מה עשה ישי בגואה
בלשכת ישי לא מבינים מה רוצים מכבוד השר. רועי לחמנוביץ', יועץ התקשורת של השר, מספר סיפור אחר לגמרי: "השר שמע על המצוקה של השגת הוויזות גם מאנשי תעשייה ואנשי עסקים וגם מצעירים שרוצים לטייל. בעת ביקורו בהודו הוא ניסה ללחוץ כדי להביא להקלה בנושא. הוא ניסה לעשות זאת גם דרך קונדוליזה רייס, בעת ביקורה בארץ. גם אם השר לא מסכים עם הנסיעות של הצעירים להודו - הוא לא פועל כדי למנוע אותן. למרבה הצער, אין אינדיקציות לכך שפעילותו נשאה איזשהו פרי".
המחלץ חיליק מגנוס, שליווה את השר בביקורו בהודו, מאשר את גרסת הלשכה: "השר ישי לא היה מעורב, הוא אינו מעורב כעת ואין לו שום נגיעה לעניין הקשחת המדיניות. זאת אגדה שמפיצים המטיילים עצמם ואין לה שום אחיזה במציאות. להיפך, השר עושה מעל ומעבר לסייע למטיילים הצעירים".

מפיצים אגדות? ישראלים בהודו (למצולמים אין קשר לכתבה)
מה קרה לוויזות?
לפי השמועות, בחודשים האחרונים חלו שינויים מרחיקי לכת במדיניות שגרירות הודו בישראל למתן ויזות תיירים ועסקים לישראלים. בין השינויים: קיצור תקופת הוויזה משנה לחצי שנה, הופעתה של תקופת צינון בת חצי שנה בין ביקור להודו לבין זכות לבקשת ויזה לביקור נוסף והקפדה יתרה ונוקשה על אופן מילוי הטפסים והגשת המסמכים הרצויים. שמועות נוספות גורסות כי תקופת הצינון עתידה לעלות לשלוש שנים שלמות.
משגרירות הודו בישראל נמסר כי אין שום שינוי במדיניות הוויזות. מתן הוויזה לחצי שנה ותקופת צינון של חצי שנה לקבלת ויזה נוספת ידועה ומוכרת מזה זמן רב. בשגרירות הכחישו את השמועות לפיהן עתידה תקופת הצינון לעלות לשלוש שנים.
השגרירות נמנעה מלהשיב על על שאלות נוספות שהצגנו בנושא.
במשרד החוץ אישרו כי "לאחרונה הגיעו מספר פניות בודדות לשגרירות בהודו ולחטיבה הקונסולרית במשרד החוץ הנושא הוויזות", אולם הדגישו כי "בדיאלוג קונסולרי שהתקיים לפני כחודש בניו דלהי העלנו את הסוגיה והנציגים ההודים השיבו כי לא חל כל שינוי במדיניות הוויזות לישראלים".
הודים אוהבים ישראלים?
כשפנינה מרקו, עיתונאית ומטיילת ותיקה ששבה מהודו לפני כשנה, מתבקשת לתאר את מערכת היחסים בין המטיילים הישראלים לתושבי הודו, היא מתארת מציאות מורכבת: "מצד אחד הם מאוד אוהבים אותנו - אנחנו מביאים להם פרנסה והם גם מתחברים אלינו ברמה המנטלית והחברתית. מצד שני, קשה לומר שלא נמאסנו עליהם – אנחנו מתמקחים, בטוחים שאנחנו לא פראיירים, ולכן קשה להם איתנו. אנחנו לא אירופאים שנכנסים לחנות ומשלמים מה שמבקשים. ככל שבאים יותר ישראלים המצב מתחדד, והתוצאה היא שיש להם מעין רגשות מעורבים כלפינו".
אז האם השלטונות הישראליים לא רואים בעין יפה את המוני הצעירים השוהים במשך חודשים ארוכים בהודו או שמא לשלטונות ההודיים פשוט נמאס מהמטייל הישראלי?
ישראלי המכיר היטב את המצב בהודו טוען כי הטענה לפיה השלטונות הישראלים הם שפעלו נגד המטיילים מגוחכת. לטענתו, התמונה הפוכה לחלוטין ודווקא השלטונות ההודים הם המעוניינים בקיצוץ מספר הישראלים השוהים במדינה. וזאת מדוע? שוב הישראלי המכוער מרים ראש. המטיילים הישראלים עשו לעצמם שם לא טוב, ובעקבות פרסומים שליליים בעיתונות הישראלית מבקשים ההודים להקטין את הנוכחות שלהם בשטח.
אולם מטייל ישראלי ותיק, המכיר את הודו היטב, דוחה את הטענות לפיהן השלטונות ההודיים מעוניינים להפחית את מספר הישראלים המטיילים במדינה. הוא מספר על אזורים שלמים בהם גסטהאוסים ומסעדות עומדים ריקים ובעליהם תוהים לאן נעלמו הישראלים ומבכים על אובדן ההכנסה. "לא ייתכן", הוא מספר, "שההודים יפגעו במטיילים הישראלים, שהם מקור ההכנסה להודים רבים. הרי גם התרמילאי הכי זרוק משאיר כמה אלפי דולרים במדינה".

רצויים או מצויים? (צילום: אביגיל עוזי)
לא מצביעים ברגליים
בסוכנויות הנסיעות מכירים את השינויים שחלו באופן קבלת הוויזות להודו, אולם טוענים בתוקף כי אין לכך השפעה על כמות הישראלים המטיילים למדינה.
בחודש יוני האחרון העבירה שגרירות הודו את הטיפול בהגשת הבקשות לוויזה לשלוש סוכנויות נסיעות: אופיר תורס, ש.ע.ל ו-S.M. VISA. בשלוש הסוכנויות מאשרים כי יש הקפדה יתרה על מילוי טפסי הוויזה – הבאה לידי ביטוי למשל בדרישה לספק מסמכים מקוריים בלבד, ולא להסתפק כבעבר בצילומים – וכי יש חשדנות כלפי מטיילים המגיעים עם דרכון שהוצא בשנה האחרונה, והם מתבקשים להביא את הדרכון הקודם על מנת לוודא כי לא היו בהודו בחצי השנה האחרונה והם מנסים לעקוף את המדיניות של תקופת הצינון.
יהודה זפרני מכחיש את הפרסומים בעיתונות לפיהם חלה ירידה במספר המטיילים הישראלים הנוסעים להודו. "להיפך", הוא מספר. "אנחנו רואים עלייה של יותר מעשרה אחוזים בין 2006 ל-2007".
כן, הוא מודה, "יש החמרה בבדיקות של הישראלים במהלך השנתיים האחרונות, כפי שהיו במדינות אחרות – אבל שם זה לא קיבל הד כזה. בסך הכל נראה שההודים רוצים להקפיד על מדיניות שלפני כן היתה לא ברורה". בכל מקרה, הוא מספר, ההקפדה לא הביאה לירידה במספר הוויזות, שכן הוא לא מכיר ולו מקרה אחד של ביטול או סירוב יוצא דופן למתן ויזה. אגב, הוא אומר, "רק ברגע שיופעל לחץ מדיני של משרד החוץ, משרד התיירות וראש הממשלה על ההודים - רק אז יהיה שינוי. כנראה שכרגע המצב טוב לכולם".
אז מי צודק?
רק נוגעים בנושא של הודו - ועד מהרה מתברר עד כמה הנושא רגיש. רוב האנשים הקשורים לנושא ישירות נמנעים מלחשוף את דעתם בעניין או מבקשים לדבר בעילום שם, ויש אף מי שדיבר על "רשימה שחורה". גם בצד ההודי וגם בצד הישראלי מדברים על הרצון שלא לפגוע ביחסים הטובים בין שתי המדינות. וכדאי להזכיר בהקשר זה כי רק לאחרונה פורסם שישראל תיהפך בתוך כמה שנים לספקית הנשק הגדולה ביותר של הודו.
וכך נותרים ישראלים רבים המבקשים לבקר בהודו – בין אם הם אנשי עסקים או תרמילאים אחרי צבא – עם הרבה שמועות ומעט מידע, ובעיקר - עם תחושה לא נוחה שמישהו לא רוצה אותם שם.