ביקורת מסעדה: פירה - פרסייה חדשה בשכונה
אל תסעו במיוחד לאור-יהודה, בירת האוכל העדתי, כדי לסעוד בפירה, הפרסייה החדשה בשכונה. אבל לו אתם בצהריים בסביבה — זה בדיוק אחד המקומות שנחמד לקחת בהם הפוגה רגועה מכל מה שמייצגת, לטוב ולרע, המסעדנות הישראלית החדשה
אולי מפני שהיא קטנה, קשת-יום, צנועה ואפרורית, לא זכתה עד היום אור-יהודה להכרה הראויה כבירת האוכל העדתי. בשליפה מהירה, עוד לפני ירידה מחודשת לשטח, צצים בקלות שלושה אתרים מובילים בז'אנר: נדרה (עיראקית,( סמרקנד (אוזבקית) ואפי (טריפוליטאית.( על המפה המכובדת הזו, המכילה נ"צ טעימות נוספות, אפשר לנעוץ עכשיו סיכה קטנה חדשה. העדה: פרסית. השם: פירה .(Fira)
פירה, מסעדת יום, שוכנת במרכז מסחרי זעיר (אפילו לא המרכז המסחרי העיקרי) באור-יהודה, יש לה אופי שוק-פישפשי וההגדרה ביתית תפורה בדיוק למידותיה הפעוטות. האורחים יושבים במין מבואה דירתית, אשכרה אוכלים בהוֹל, כשהרהיטים, הכלים והטעמים לקוחים כולם מההקשר המשפחתי. פשטות היא לא מילה גסה. במקום הזה, היא מילת המפתח.
פירה היא למעשה אישה אחת: הבעלים, השפית, המלצרית, המסעדה והקייטרינג. את כל הפונקציות פירה ממלאת בשקט ובנימוס מרחפים כמעט, בהתעניינות אמהית על גבול החרדה, ובעיקר בהכרת תודה אמהית, תודה שאכלת.
התפריט מצומצם, כמו בבית אמא (לא בבית אמא שלי, ייאמר לזכותה.( כאן יש מרק, מנות בשר, תוספות אורז וזה הכל. קנקן לימונדה די דלוחה, צלוחית ירקות כבושים בתבונה, כוס תה לקינוח ולפעמים משהו מתוק, מתלווים לארוחה על חשבון פירה. והחשבון מסתכם ב-40 שקל לאדם. אם מתעקשים להישאר עדתיים עד הדחקות, אפשר לומר שגם עבור פרסים זה ממש לא כסף.
הדברים הכי טעימים שפירה מבשלת הם גונדי סרקה שירה, קציצות קטנות ומטוגנות ברוטב חמוץ-מתוק עשיר ונהדר, ושלוש גרסאות מדויקות של אורז פרסי, המגיעות זו בצד זו כתוספת למנות הבשר: אורז לבן (נטו,( ירקרק (עם עשבי תיבול,( והמוצלח ביותר, כתום מתקתק (עם גזר.(
התנסינו גם בשני תבשילי צלי בקר: חורשט בדמג'אן וגורמה סבזי (הפרסית שלי השתפרה פלאים בימים האחרונים.( הראשון בחצילים, עגבניות ולימון פרסי, והשני בכוסברה, סלרי, פטרוזיליה, שעועית אדומה ולימון פרסי. בשתי המנות הרטבים טובים ומשתלבים בכיף באורז, ואילו הבשר בינוני. בהחלט יכולתי בלעדיו.
לא הרשינו לעצמנו לפסוח על הגונדי, הוא הקניידלע האיראני הרשמי. הכופתה, המורכבת מעוף, חומוס קלוי והל, שטה כמנהגה במרק עוף צח ושמנוני. המרק היה לטעמי, הגונדי עצמו בסדר ולא יותר.
והיה גם מרק המכונה שלושת הכתומים (גזר, דלעת ובטטה, בחיזוק תפוח־אדמה.( מה נאמר עליו?אֶה. נחמד, אבל תפל. מספיק שיש לי כמה ידידים כאלה.
במסגרת האירוח הביתי מוגנבים לשולחן מדי פעם צ'ופרים. בביקור אחד הוגשה לפתע קערית ובה תפוחי-אדמה שרופים ופריכים מתחתית סיר האורז, אחד מאוצרות הקרקעית של המטבח הפרסי, ובביקור אחר הייתה זו חלווה טובה, שפיסטוקים נשתלו בה וצימוקים נזרעו סביבה.
לא הייתי נוסע במיוחד לאור-יהודה כדי לסעוד אצל פירה. אבל לו אני (או אתם) בצהריים בסביבה - זה בדיוק אחד המקומות שנחמד לקחת בהם הפוגה רגועה מכל מה שמייצגת, לטוב ולרע, המסעדנות הישראלית החדשה.
- "פירה", רחוב החלוצים ,10 פינת ההגנה, אור-יהודה. טל' 03-5336661. כשר
