ביקורת: חזרה לימי הטורקים ב"איסטנבול"

לא מעט מאכלים אהובים בעולם יגרמו לי לקחת מטוס רק כדי להתמסר אליהם שוב - מרטטוי במסעדה יוקרתית בקאן ועד מאכלי פירות ים ודג טורבו בוונציה, מסושי בקליפורניה ועד טאפאס בארץ הבסקים. גם הזיכרון של מעדני קבב עם יוגורט מצליח להעלות אותי על צ'רטר לאיסטנבול. אמנם בשכונה שלי במרכז תל-אביב פועלות שתי מסעדות טורקיות, פשה ואיסטנבול, אבל מה לעשות שהן כשרות, וכך לא תמצא שם את אחת ההתמכרויות הגדולות שלי: עלי נאזיק (בשר טלה על סלט יוגורט‭.(‬ אני מוצא בשתיהן מספיק מטעמים אחרים, אבל לך תתמודד עם הקריז.

חברי ירוני, בוגר הישיבה שהתפקר דווקא טוען שהכשרות במסעדה טורקית לא צריכה להפריע. מאחר שהוא חזר מהאירוויזיון בבלגרד עם חיבה למאכלי הבלקן והסביבה, הצעתי לו לנסות את איסטנבול.

צירפנו את חברנו חן אלוני, המאפר ההוליוודי שהגיע לביקור מולדת. האורח היה פעם בחור גרגרן ודשן, אבל מאז שנכנע למשטר הדיאטה הנוקשה הנהוג בהוליווד הוא ממש הצטמק. זה לא מונע ממנו להמשיך להיות בן בית במסעדות בוורלי הילס ולהבין במזון משובח.

תמחור העסקית של איסטנבול מאוד נוח: הטווח נע בין 39 שקל ל‭48-‬ שקל, כולל סלט, מנת בשר ולחם טורקי. לא פלא שהמקום המה בנתיני מתחם קרליבך המתעורר כדאי לציין שכשאיסטנבול נפתחה, לפני שנים אחדות, היא לא ממש תפסה, גם מפני שהייתה עוד מזרחית-שווארמייה נטולת ייחוד, אבל מאז שאורי ועדי, הבעלים השרמנטיים, ליהקו למטבח טבחים מטורקיה ושיבצו בתפריט מאכלים יותר מסורתיים, מצב העסקים השתנה לחלוטין.

בסלטים הייתי חומק מהחומוס והטחינה הלא נורא מלהיבים, ומתמקד במנות המזוהות עם המטבח הטורקי: באבא גנוש (סלט חצילים קלוי בטחינה) שיגרום לכם לטבול בו את הלחם התפוח והטעים עוד ועוד, סלט פסליג'אן (חצילים, גמבה ובצל בחומץ בלסמי ורכז רימונים) וסלט טומטס (עגבניות ברכז רימונים) - כולם ראויים.

בעיקריות הופתעתי מהשיפור שחל ב"איסטנבול דונר קבב" - ובעברית מדוברת: שווארמה. בארץ אני נמנע כמעט לחלוטין משווארמה, כי התיבול עושה לי צרבת. אני מעדיף את הדבר האמיתי: לבלוס שווארמה אלוהית בעמידה במדרחוב איסתיקלל באיסטנבול. במקרה שלפנינו השווארמה הייתה עשויה מבשר עגל וטלה, התיבול שלה היה מדויק, וההערה היחידה שלי היא שהיא הייתה קצת יבשה.  

תובלה במדוייק. שווארמה (צילום: שלום בר-טל)

הכנופייה שלנו נהנתה למדי גם משיפודי הפרגית ומהקבבים המקומיים - הם לא היו יוצאי דופן אבל בהחלט טובים ולא עוררו תלונות. האורח מאמריקה התעלם ממשבר הדולר והלך על המנה הכי יקרה בתפריט: צלעות כבש שעולות יותר ממאה שקל. הן היו ג'וסיות וחושניות. חן הביקורתי טעם גם משאר מנות הבשרים, וטען שחלקן תפלות מדי ולא פיקנטיות.

בסך הכול, איסטנבול נותנת תמורה מלאה, למרות שהיא לא תמיד מיישרת קו עם המקור. שווה לחרוג מהעסקית ולנסות מנות ביניים של מאכלים טורקיים מובהקים כמו חציל ממולא, קציצות מיוחדות ופסטרמה. תוסיפו עוד ‭20-15‬ שקל, ותרגישו שאתם בחופשה באנטליה.

"איסטנבול", קרליבך ‭,10‬ תל-אביב, ‭03-5616444‬

מחיר העסקית: ‭48 - 39‬ שקל

מטבח: טורקי כשר

שעות העסקית: א‭-'‬ה‭16:00-12:00 ,'‬

ואם חורגים מהדיל: מאכלים טורקיים מסורתיים, קינוחים ואלכוהול

חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החנייה (בתשלום)

ציון: 7.8