ממצאים מפתיעים: שמנים בריאים יותר מרזים
מחקרים אחרונים מביאים ממצאים מפתיעים: יותר ממחצית ממי שמוגדרים כבעלי עודף משקל הם אנשים בריאים, בעוד שלא מעט אנשים בעלי משקל תקין סובלים מיתר לחץ דם וכולסטרול. כשהשמנים שומרים על כושר הם גם חיים יותר מהרזים שאינם זזים
אתם יכולים להיראות נפלא בבגד ים ועדיין להיות מועדים להתקף לב בכל רגע. מצד שני, אתם יכולים להיות בעלי עודף משקל ועדיין להיות בריאים באופן מעורר קנאה. מחקר אמריקאי חדש מצא שליותר ממחצית מהסובלים מעודף משקל אין בעיות לחץ דם וכולסטרול, בעוד שמספר מפתיע לא פחות של אנשים רזים סובלים מהבעיות האלה, שמקושרות בדרך כלל עם השמנה.
המחקר מחזק את הטענה שאפשר להיות שמן ובריא, או לפחות יותר בריא ממה שחשבו בעבר. "בעקבות תוצאות המחקר אנחנו מדברים על התבוננות בנושאי השמנה וסיכון בריאותי מבעד לעדשה שונה לחלוטין," אמרה ראש צוות
המחקר, מארי-פראן סאוארס, מאוניברסיטת מישיגן. החוקרים האמריקאים ניתחו ממצאי סקרים ממשלתיים שנערכו בשנים 2004–1999 והקיפו 5,440 אנשים בני 20 ומעלה. הסקרים כללו נתונים כמו בדיקות מעבדה, גובה, משקל והרגלי חיים, כולל עישון ופעילות גופנית.
ניתוח הממצאים העלה שאצל 51% מבעלי עודף המשקל (overweight) נמצאו רמות תקינות כמעט לגמרי של לחץ דם, כולסטרול, שומנים בדם וסוכר בדם. כמעט שליש מהבוגרים השמנים (obese) נמצאו גם הם בטווח הבריא: הם לא סבלו כלל – או רק מאחד – מגורמי הסיכון הנ"ל. לעומתם, אצל כרבע מהמבוגרים בטווח המשקל הרצוי נמצאו רמות לא תקינות של לפחות שניים מגורמי הסיכון.
לדברי החוקרים, המחקר לא אמור להעביר מסר שעודף משקל הוא לא משהו שצריך לדאוג בגללו: מחצית מהאנשים בעלי עודף משקל בהחלט צפויים לשיעור גבוה יותר של מחלות לב. אבל עבור אדם בעל עודף משקל מתון, שאינו סובל מבעיות בריאות, הרזיה יכולה להיות חשובה בעיקר מטעמים אסתטיים. על פי ממצאי המחקר, בכל הקטגוריות של המשקל, גורמי הסיכון ללקות בהתקף לב היו גבוהים יותר בקרב אנשים מבוגרים, מעשנים, שאינם מבצעים פעילות גופנית.
מדדים לא יעילים
הבשורה שאנשים בעלי משקל תקין לא חיים יותר מחבריהם השמנים יצאה בעקבות מחקר גדול שערך המרכז האמריקאי הלאומי לבקרת ומניעת מחלות לפני כמה שנים. "ממצאי המחקר שלנו לא צריכים לגרום להפתעה רבה כל כך," אמרה אז ד"ר קתרין פלגל, שעמדה בראש המחקר, "מפני שהם מצטרפים לשורה של מחקרים קודמים שלא מצאו הבדלים במצב הבריאותי בין בעלי משקל תקין ובעלי עודף משקל מתון שפעילים גופנית. למעשה, המחקרים האלה אפילו מצאו הבדלים דקים לטובת הסובלים מעודף משקל מתון, שתוחלת החיים שלהם היתה מעט גבוהה יותר."
בכל מקרה, היום המומחים מסכימים ביניהם שהדגש צריך להיות מושם על הרגלים בריאים ולא על מה שמראה המשקל באמבטיה. הנקודות האחרות שעליהן יש הסכמה בין החוקרים הן:
- השמנה ניכרת היתה ונותרה גורם סיכון משמעותי למחלות לב ולסוכרת.
- אנשים רזים מאוד נמצאים גם הם בקבוצת סיכון, אולי מפני שהרזון נובע מגיל מתקדם, מחלה או עישון.
- הכלי המקובל למדידת מסת הגוף, BMI (היחס בין המשקל לגובה בריבוע,( לא מעריך נכון את הבריאות, בעיקר במקרה של אנשים בעלי עודף משקל מתון.
כך או אחרת, בעקבות ממצאי המחקר האחרון התלהט שוב הוויכוח לגבי רמת הדיוק של השיטה המיטבית לחישוב עודף משקל. במשך זמן רב התבססו החוקרים על מדד מסת הגוף ,(BMI) שאינו מבדיל בין רקמות עתירות שומן ורקמות רזות. המגבלה של השיטה הזאת התגלתה כאשר דווח לפיה שכמחצית משחקני הכדורסל בליגת האן.בי.איי נמצאים בקטגוריית הסובלים מעודף משקל.

תאכלי, תאכלי. שמן לא בהכרח בריא פחות
יש מומחים שגורסים שמדידת היקף המותניים היא דרך מדויקת יותר לקבוע אם מישהו נמצא בקבוצת סיכון למחלות לב – גישה שמקבלת תמיכה מממצאי המחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן. לדברי החוקרים, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וגורמי סיכון נוספים היו שכיחים יותר בקרב בעלי הכרס והמותניים העבים שהשתתפו במחקר. בעלי עודף המשקל והשמנים שהיו בקטגוריית הבריאים נטו להיות בעלי מותניים צרים יותר מאלה שאצלם נמצאו שני גורמי סיכון או יותר למחלות לב.
כושר כיתרון הישרדותי
נקודה נוספת שעליה מסכימים המומחים היא שאנשים שמערכות הלב וכלי הדם שלהם תקינות, בריאים יותר וחיים זמן רב יותר בלי קשר למשקל גופם. מחקר שפורסם השנה בכתב העת של ההתאחדות הרפואית האמריקאית בדק נתונים של 2,603 בני אדם בני 60 ומעלה, ומצא שהסיכון לתמותה בקרב נבדקים שהיו בעלי כושר גופני היה זהה בין אם היו בתת משקל, במשקל נורמלי או בעודף משקל. למעשה, לאנשים שהיו שמנים אבל בכושר היה יתרון הישרדותי על אלה שהיו רזים ולא בכושר.
פעילות גופנית יכולה לשפר את הבריאות גם אם לא רואים את התוצאות על המשקל, טוענים המומחים. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים לנשים בריגהאם עקבו במשך עשר שנים אחרי הפעילות הגופנית ורמת הבריאות הקרדיווסקולרית של 27 אלף נשים בנות 45 ומעלה. התברר שהנשים הפעילות הפחיתו את הסכנה להתקף לב ושבץ ב.40%- החוקרים קבעו שרק כ10%- מהירידה הזאת בסיכון יכולים להיות קשורים בירידה במדד ה.BMI- "המסר לציבור המתעמלים שלא מצליחים להוריד במשקל הוא שהם עדיין נהנים מרוב היתרונות הבריאותיים של הפעילות הגופנית," טענו החוקרים.
אבל גם אם אתם מבצעים פעילות גופנית באופן קבוע, אל תחשבו שמותר לכם להתנפל על ג'אנק פוד. אינספור מחקרים מצאו אחוזים נמוכים יותר של מחלות בקרב אנשים שאכלו מזון בריא, תוך שימת דגש על מגוון פירות וירקות, חיטה מלאה, פרוטאין רזה וכמויות קטנות של שומן בלתי רווי. תזונה כזאת מובילה לשיפור הבריאות גם אם היא לא מביאה איתה ירידה במשקל.
חוקרים בריטים, למשל, הורו לאחרונה לקבוצת נשים שסובלות מעודף משקל לא לעשות דיאטה. במקום זה הם הדגישו את החשיבות של הרגלי אכילה בריאים, השתתפות בפעילות גופנית וקבוצות תמיכה. הנשים איבדו אמנם רק מעט ממשקלן, אבל שיפרו משמעותית את הכושר הגופני שלהן ודיווחו שהן פחות מתוחות ומרגישות טוב יותר בנוגע לגופן.
ולסיום: מחקר אמריקאי גדול שפורסם במארס השנה קבע שדימוי גוף שלילי עלול להשפיע על הבריאות הרבה יותר מאשר המשקל עצמו. החוקרים, מאוניברסיטת קולומביה, בדקו כ170- אלף בני אדם, ומצאו שללא קשר ל'גודל האובייקטיבי' שלהם, אלה מהם שהיו מרוצים ממשקלם דיווחו על בריאות גופנית ונפשית משופרת.
כשסרט המידה גובר על המשקל
שקילה קבועה יכולה להעלות את המוטיבציה שלכם להשיל מעליכם את הקילוגרמים המיותרים, אבל המשקל לא יגיד לכם הרבה על מצבכם הבריאותי. לצורך זה מתברר שהאינדיקטור הטוב ביותר הוא היקף המותניים, שמצביע על שומן באזור הבטן.
שני מחקרים גדולים שפורסמו באפריל עסקו בעודף השומן בבטן – האחד פרי מעקב של תשע שנים אחרי כ250- אלף גברים ונשים בגיל העמידה, והשני הוא ניתוח נתונים שהצטברו במשך 16 שנים של כ44- אלף נשים. בשני המחקרים נמצא שאנשים בעלי היקף מותניים גדול נוטים יותר למות בטרם עת מאשר בעלי המותניים הצרים, בלי קשר לBMI- שלהם. המחקרים מצאו גם קשר בין מוות בגיל צעיר לבין היחס בין היקף המותניים והיקף האגן.
כדי למדוד את היקף המותניים – הצמידו סרט מדידה לבטן חשופה כ3- ס"מ מתחת לצלע הנמוכה ביותר. עמדו ישר, אבל אל תשאבו את הבטן פנימה. נשפו את האוויר החוצה, ובסוף הנשיפה מדדו את היקף המותניים. מידה של יותר מ89- ס"מ אצל נשים ו101.5- ס"מ אצל גברים יכולה להוות סיבה לדאגה.
כדי למדוד את היקף אגן הירכיים – הצמידו את סרט המדידה לחלק הרחב ביותר של האגן. כדי לחשב את המדד, יש לחלק את היקף המותניים בהיקף האגן. יחס של 0.8 או פחות אצל נשים, ו0.9- או פחות אצל גברים, נחשב לבריא. כל תוצאה מעל לכך פירושה שעליכם להגביר את המאמצים לאכילה נכונה ובריאה ולהוסיף עוד פעילות גופנית ללוח הזמנים היומי.