עניין כבד משקל: איך להימנע ממחלת הכבד השומני

הכבד הוא אחד האיברים החשובים ביותר בגוף האדם: מצד אחד הוא מתפקד כמעין מפעל כימי, שאחראי על חילוף החומרים, ויסות רמות הסוכר בדם ונטרול רעלים, ומצד שני הוא משמש מעין בנק דם ומאגר לוויטמינים ולמינרלים. בנוסף, הכבד אחראי על ייצור חלבונים ושומנים חיוניים, על הרס תאים 'מזדקנים' ועל ייצור מלחי המרה שמסייעים בעיכול ובספיגה של שומנים וויטמינים שונים.

מחלת הכבד השומני היא בעיית הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי. כ‭30%-‬ עד ‭40%‬ מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת ממנה, בעיקר גברים. כמו רוב המחלות הכרוניות בעולם המערבי, לאחרונה נצפית המחלה יותר ויותר גם בקרב ילדים.

הטיפול היחיד - נטרול גורמי הסיכון (צילום: פוטוס) 

גורמי הסיכון

שומניות בכבד נגרמת כתוצאה מהצטברות של שומנים, בעיקר בצורה של טריגליצרידים, כמו גם מצריכה גבוהה של אלכוהול. סיבוכים של כבד שומני מהווים היום ‭10%-4%‬ מהסיבות להשתלות כבד. גורם הסיכון מספר אחת

 לכבד שומני הוא השמנה ‭BMI)‬ מעל ‭,(30‬ עם דגש על היקף מותן גבוה (מעל 102 בגברים ו‭88-‬ בנשים‭.(‬ על פי ההערכה, ‭80%-70%‬ מהסובלים מהשמנה סובלים גם מכבד שומני.

גורם סיכון נוסף ומשמעותי הוא רמת סוכר מעל הנורמה (מעל 100 בצום‭,(‬ שמצביעה על ירידה ברגישות של רקמות הגוף לפעילות האינסולין, האחראי על ויסות רמות הסוכר בגוף. המצב הזה מוגדר כ'תנגודת לאינסולין' ומשמש שחקן מפתח בהתפתחות כבד שומני. גם קיומה של סוכרת מגביר את הסיכון לכבד שומני: ‭20%‬ מהסובלים מכבד שומני סובלים גם מסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים‭.(‬

גם אנשים שסובלים מתסמונת מטבולית – שמתאפיינת בין השאר בהשמנה בטנית, רמות סוכר גבוהות בצום, רמות גבוהות של שומנים בדם ויתר לחץ דם – נמצאים בסיכון למחלה. מעל ‭40%‬ מהאנשים שסובלים מתסמונת מטבולית מאובחנים כבעלי כבד שומני. גורם סיכון נוסף למחלה הוא ירידה חדה ומשמעותית במשקל, במיוחד בקרב אנשים שמנים מאוד.

בשלב הראשון של המחלה מתרחשת אינפילטרציה (הסננה) של שומנים לתוך תאי הכבד. בשלב השני מתחילה להתפתח דלקת בתאי הכבד. בשלב השלישי נגרמת פגיעה ממשית בתאים והם מתחילים להתנוון, ובשלב הרביעי תאי הכבד מוחלפים ברקמה צלקתית שלא מתפקדת.

הטיפול – ירידה במשקל

כיום לא קיים טיפול תרופתי לכבד השומני, והטיפול המקובל הוא למעשה נטרול של גורמי הסיכון שהוזכרו. כדי להשיג את זה, יש לסגל שינויים בתזונה ובאורח החיים, ובכלל זה ירידה במשקל ובהיקף המותן, שינוי כמות השומנים והרכבם בתזונה, איזון רמות הסוכר והתמדה בפעילות גופנית.

במקרה של כבד שומני, ירידה חדה מדי במשקל עלולה לגרום להחמרה באיזון המטבולי והכימי בכבד, ובכך להגביר את הסיכון לדלקת בכבד עד לקריסתו.

 קצב הירידה במשקל המומלץ הוא ‭1-0.5‬ ק"ג בשבוע. לאנשים עם כבד שומני לא מומלצת דיאטה דלה מאוד בפחמימות (פחות מ‭20-‬ גרם ביום‭,(‬ הן משום שקיימת מחלוקת לגבי השפעתה של דיאטה כזו על הסיכון למחלות לב ולמחלות כליה, והן משום שנמצא שהיא מביאה לעלייה בערכי הכולסטרול הכללי והכולסטרול הרע ‭(LDL)‬ בפרט. חיסרון בולט נוסף של דיאטות דלות בפחמימות במקרה של כבד שומני הוא שלרוב הן מביאות לירידה חדה ומהירה במשקל, דבר שכאמור לא מומלץ. בנוסף, אצל חולים שסובלים גם מסוכרת (ובשל כך בעלי סיכון מוגבר למחלות כליה‭,(‬ תזונה עשירה בחלבונים – שהיא פועל יוצא של תזונה דלה מאוד בפחמימות – לא מומלצת.

שומנים וסוכרים

במחקרים אחרונים נמצא שצריכה גבוהה של שומן רווי (מהחי) מגבירה את התנגודת לאינסולין, שהוא שחקן המפתח במחלה. לכן מומלץ להפחית את צריכת השומנים הרוויים. עם זאת, צריכה נמוכה מדי, שאופיינית לדיאטות דלות

 שומן קיצוניות, לא נמצאה יעילה, והיא אף עלולה להביא לירידה בערכי הכולסטרול הטוב ‭(HDL)‬ ולעלייה בטריגליצרידים.

במקביל להפחתה בצריכת השומן הרווי כדאי גם להחליף אותו – כמו גם חלק מהפחמימות שבתפריט – בשומן חד בלתי רווי, שמצוי בעיקר בשמן זית, אגוזים ואבוקדו. שינוי מהסוג הזה יביא לירידה ברמות הטריגליצרידים, הכולסטרול הכללי והכולסטרול הרע ‭,(LDL)‬ לצד עלייה בכולסטרול הטוב וירידה בערכי הסוכר בדם ובלחץ הדם.

המלצה נוספת היא להפחית למינימום צריכה של שומן מסוג טראנס (שומן צמחי מוקשה‭,(‬ שמצוי בעיקר במאפים כמו בורקס, ג'חנון, קרואסון, עוגות, עוגיות ומוצרים שמכילים שמנת צמחית. כמו כן יש להקפיד על יחס נכון בין צריכה של שומן מסוג אומגה 3 לצריכה של שומן מסוג אומגה ‭.6‬ על פי ההמלצה, אומגה 6 צריכה להיות ‭6%‬ מסך כל הקלוריות היומיות, ואומגה 3 צריכה להיות ‭.1%‬

מומלץ גם להפחית בצריכה של סוכרים פשוטים כמו סוכר, ריבה, דבש ומשקאות ממותקים, שכן לא זו בלבד שהם מגדילים את רמות הסוכר בדם ואת הסיכון לתנגודת לאינסולין ולהשמנה, הם גם מגדילים את רמות השומנים בדם (בעיקר הטריגליצרידים) וכך מגבירים עוד יותר את הסיכון לכבד שומני.

מחקרים אחרונים מראים ששתייה של משקאות ממותקים משפיעה לא רק על הצריכה הקלורית העודפת המיידית, אלא גם על המוח בטווח הרחוק, משום שהיא גורמת לבחירת מזונות עתירי קלוריות, ומכאן לעלייה במשקל.

לצד הפחתה בצריכת הסוכרים הפשוטים מומלץ לכלול בתפריט היומי מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך שמכילים סיבים תזונתיים, שכן הם יכולים לסייע לאיזון רמות הסוכר, להפחית את התנגודת לאינסולין ואת רמות השומן בדם בקרב הסובלים מתנגודת לאינסולין ולגרום לתחושה של שובע.

במחקר ראשון מסוגו, בראשותם של פרופ' רן אורן והדיאטנית ד"ר שירה זלבר-שגיא מהמכון למחלות דרכי העיכול והכבד באיכילוב, נבדק אם קיים קשר בין הרגלי אכילה בפועל לכבד שומני, ונמצא שצריכת משקאות קלים שמכילים סוכר וצריכה יומיומית גבוהה של בשר מכל סוג קשורות באופן מובהק לעלייה בסיכון

 ללקות בכבד שומני. לעומת זאת, צריכת חלבון מדגים שעשירים באומגה 3 (כמו סלמון, בקלה, מקרל וטונה) עשויה להוות גורם מגן מפני המחלה.

ומה לגבי פירות? פירות אמנם בריאים כי יש בהם הרבה ויטמינים ומינרלים, אבל יש בהם גם הרבה סוכר. לכן לאנשים עם כבד שומני או כאלה שסובלים מרמות סוכר גבוהות כדאי לקבל את רוב הוויטמינים, המינרלים והסיבים התזונתיים דווקא מירקות ולהגביל את צריכת הפירות לשתיים-שלוש מנות ביום.

אחרי ששיניתם את התפריט, אל תשכחו לעשות ספורט, שכן הוכח מעל לכל ספק שפעילות גופנית מסייעת בשמירה על המשקל ועל הבריאות הכללית. ההמלצה היא לעשות פעילות אירובית כמו הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים בתדירות של לפחות 150 דקות בשבוע שיתפרסו על פני שלושה ימים לפחות, כמובן אחרי התייעצות עם הרופא המטפל. 

• הכותבת היא דיאטנית קלינית, חברת עמותת הדיאטנים הקליניים 'עתיד'.