על הדג ועל הקרח
משרד הבריאות מצא קרח בכמות כפולה מהמותר בדג קפוא שנמכר בחנויות, אבל סגר את התיק "מחוסר ראיות מספיקות"
ברי לא התעצל ופנה ללשכת הבריאות המחוזית, האחראית על מוצרי דגים קפואים. בלשכה לקחו את התלונה ברצינות, רכשו שקית של פילה זהבון זהה לזו שרכש הצרכן, ובדקו במעבדה מקצועית את כמות הקרח. התוצאה, כמעט פי 2 מהמוצהר: 36.37% אחוז קרח, או לפי המסמך של המעבדה: "כמות גדולה משמעותית מהמוצהר על-גבי האריזה ומעבר למותר על-פי קובץ תקנות בריאות הציבור מ-."1994
"העברתי את תוצאות הבדיקה ליבואן, וזה הציע לפצות אותי ב20- שקל," מספר ברי. "מטריד אותי שמשרד הבריאות אינו מפעיל סנקציות נגד היבואן ואולי גם נגד יבואנים אחרים, שעוברים על החוק בציניות."
לא ניכרה התרגשות
במשרד הבריאות לא התרגשו מתוצאות הבדיקה, אולי כי יותר או פחות קרח בדג אינם בחזקת סכנה לבריאות הציבור, אלא בעיקר עבודה בעיניים.
בתגובה לפניית "ידיעות אחרונות" נמסר לקונית ממשרד הבריאות, כי "התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות." ומה צריך כדי שיהיו ראיות מספיקות? מתברר כי לפי התקנות לבדיקות דגים, יש צורך בנטילת דגים מ9- קרטונים שונים של אותו משלוח. "נעשה חיפוש מעמיק במספר רב של בתי עסק ולא ניתן היה למצוא את המוצר לדיגום בהתאם לדרישות התקנות," מסרה לנו המהנדסת המחוזית למזון של משרד הבריאות. תשובה מוזרה זו לא הניחה את דעתו של המתלונן וגם לא את דעתנו.
גול סחר בע"מ, שדגימה ממוצריו נלקחה למעבדה, הוא יבואן דגים ותיק וידוע, הפועל בנמל אשדוד. אילו היו אנשי משרד הבריאות טורחים להגיע לנקודות מכירה מעבר למחוזם, או אפילו למחסני היבואן, הם היו מצליחים בוודאי לנטול דגימות "בהתאם לדרישות התקנות" ולבדוק אותן במעבדה המוסמכת.
תגובת גול סחר" :משרד הבריאות בודק כל משלוח דגים בכניסתו לישראל. הבדיקה מתייחסת לאחוז ממוצע במשלוח הדגים, שמכיל כ20- אלף ק"ג, ולא בפילה בודד או בחבילה בודדת. לכן נוטלים דוגמאות שונות מקרטונים שונים כדוגמה מייצגת. משרד הבריאות בדק את התלונה שנשלחה אלינו, והודיע לנו כי תיק זה נסגר על-ידו."
אי-אפשר לבדוק לבד
המקפיא ברשתות השיווק מלא בסוגים רבים של דגים קפואים, רובם ככולם מיבוא. בין הדגים: פילה זהבון (דג קוד,( פילה זהבנון (שם מסחרי מוזר לדג קוד,( דג לשונון (הליבוט,( פילה מרלוזה (בקלה,( פילה ורדון (רוטבאש,( וכן אמנון וסלמון. יבואני דגים רבים מעורבים בתחום, ביניהם נטו (דלידג,( תנובה, פלדמן, שילה סחר קירור ופסקוביץ.
כדי לשמור על הדגים מפני זיהומים וקלקולים בדרכם מהדיג ועד הצלחת, עליהם להיות לא רק במצב קפוא במשך כל שרשרת השיווק, אלא גם להיות מצופים בקרח. כדי למנוע הטעיות נקבעה בבירור כמות הקרח: 20% (בבשר קפוא, אגב, כמות המים המותרת היא 10% בלבד.(
אז איך יידע הצרכן אם כמות הקרח עומדת בתקן? הוא לא יידע, שכן בדיקה ביתית לפני ואחרי ההפשרה אינה קבילה. במעבדה נבדקים הדגים ברגע קריטי מסוים שבו הם עדיין קפואים - אך רחוצים מקרח ויבשים. לכן לא נותר לו אלא לסמוך על משרד הבריאות.
ואגב, גם דגים טריים שרויים בקרח בשרשרת השיווק שלהם, כדי למנוע זיהומים. אלה, לעומת הקפואים, עוברים את הבדיקות של משרד החקלאות ולא של משרד הבריאות. לדברי יוסי יעיש, מזכיר ארגון מגדלי הדגים בישראל, הדגים הטריים עומדים תחת פיקוח וטרינרי צמוד של המשרד.
