מומחים על תחקירי צה"ל: מספקים או תירוצים?

האם התחקירים שביצע צה"ל לאירועי מבצע "עופרת יצוקה" מספקים? והאם טענת הצבא כי השימוש בזרחן מותר ב"מגבלות מסוימות" נכונה? מומחים למשפט בינלאומי ודיני מלחמה חלוקים בדעתם: כמה מהם סבורים כי התחקירים אינם נוגעים בתחומים אפורים של הדין הבינלאומי וכל כוונתם היתה לקבוע "לא רצחנו ולכן אנחנו בסדר". אחרים חושבים שישראל עשתה די כדי למנוע פגיעת אזרחים, ואם יש מישהו שצריך לעמוד לדין על פשעי מלחמה - זה חמאס.

ארגון זכויות אדם: תחקירי צה"ל על עזה לא אמינים

התחקירים, שהוצגו על-ידי סגן הרמטכ"ל דן הראל, קובעים כי לא נמצאו מקרים בהם בוצע ירי מכוון לעבר אזרחים, אך אירעו כמה "תקלות מבצעיות" - שהחמורה

שבהן היא הירי בו נהרגו 21 בני משפחת אל-דאייה. עוד טען התחקיר הצה"לי כי "חלק מהטעויות נבעו מהאופן שבו החמאס פועל, לפיו הוא שם את האזרחים בחזית".

פרופסור אייל גרוס, מומחה לדיני מלחמה באוניברסיטת תל-אביב, אומר כי "התחקיר מציג תמונת מצב שמנסה לקבוע שורה תחתונה של או רצח או זיכוי מוחלט, לא נשארים תחומים אפורים. אף ישראלי לא חשב שצה"ל ירה באופן מכוון כדי לרצוח, השאלה היא אם הייתה כאן הקפדה על חיי אדם ואם צה"ל הקפיד על ההפרדה בין אזרחים ללוחמים. כאשר אתה יורה על מטרה צבאית לגיטימית אבל יש סכנה שיפגעו אזרחים - אסור לך לעשות זאת. אתה מחויב להקפיד על עיקרון המידתיות שלא להרוג אזרחים".   

גרוס מביא כדוגמא את תחקיר המקרה בו נהרגו שלוש בנותיו של הרופא העזתי, עז א-דין אבו אל-עייש, בו טען צה"ל כי ירה בשוגג בדמויות חשודות. "צה"ל טען בתחקיר שבבית היו דמויות חשודות, אבל לפי החוק הבינלאומי אסור לך לירות אלא אם אתה חושב שיש מטרה צבאית שחשוב להשיג אותה. עד היום לא מצאתי תשובה חד-משמעית בנושא זה".

לדברי גרוס, התחקירים שפירסם צה"ל מעלים שאלות שספק אם נבדקו. "האם נמצאו מקרים שהייתה בהם רשלנות? האם ירו באיש חמאס למרות שהיו מודעים שיהרגו אזרחים חפים מפשע? האם לא היתה הגזמה בהגדרת המונח 'לוחם חמאס'? השאלות האלה לא נשאלו כאן. התחקירים האלה מזכירים לי את סיפור כיפה אדומה - לכל שאלה יש תשובה". 

"אסור להשתמש בזרחן באזור אזרחי - חד וחלק"

"המטרה של תחקיר היא למצוא אם הכוח פעל כמו שצריך, תחקיר לא נועד להטיל אחריות", סבור עו"ד מיכאל ספרד, פרקליט תנועת "יש דין". ספרד מותח ביקורת על השימוש בפצצות זרחן במהלך

ימי הלחימה ועל טענת צה"ל כי השימוש בפצצות נעשה בהתאם למגבלות הדין הבינלאומי. "בדין הבינלאומי אסור להשתמש בפצצות זרחן באזור אזרחי. חד וחלק. ומדינת ישראל לחמה באזור האזרחי הצפוף בעולם", הוא אומר. 

גם עו"ד ספרד וגם פרופסור גרוס סבורים כי צה"ל היה צריך לעשות יותר על-מנת להזהיר את האוכלוסייה הפלסטינית האזרחית, ולא להסתפק בטלפונים לבתי התושבים והטלת כרוזים מהאוויר - וזאת מכיוון שלא ניתנה לאזרחים אפשרות אמיתית להימלט מאזורי מהקרבות. "אנשים עברו מאזור מופגז אחד לאזור מופגז אחר. במצבים כאלה, מדינה שנלחמת חייבת להכשיר אזורי מקלט, מה היה יכול לעשות האזרח העזתי? כלום", טוען ספרד.

ומה בדבר הקריאות לוועדת חקירה חיצונית לעופרת יצוקה? ספרד וגרוס סבורים כי מדובר בצעד הכרחי. ספרד: "זה לא רק דבר הגון לעשות אלא גם צעד פטריוטי, משום שאם אנחנו לא נחקור ברצינות אז כמו במקרה של סלאח שחאדה (בכיר חמאס שחוסל ב-2004) - זה יילך לספרד ולבריטניה להליכים משפטיים".

"נשמרו כל דקדוקי הדין הבינלאומי"

לעומתם, עו"ד יצחק בם, מהפורום המשפטי למען ארץ ישראל, התחקירים מבהירים כי צה"ל נקט בכל האמצעים הדרושים למנוע פגיעה בחפים מפשע. "השימוש שעושה חמאס באזרחים ובמתקנים אזרחיים כמגן אנושי - זה כשלעצמו פשע מלחמה של חמאס. צה"ל עשה מאמץ לצמצם הפגיעות באזרחים, כמו התראות טלפוניות, כדי לגרום להם להבין שזה עומד להיות רציני".

"לדעתי, אמות המידה שאותן צריך לאמץ הן אלו שנקבעו ביחס לפעילות נאט"ו ביוגוסלביה. ועדת האו"ם שהוקמה בעקבות אותה מלחמה קבעה כי אירועים כמו טעויות בכיוון הירי, גם אם הן גורמות לאבדות אזרחיות, אינן בגדר פשע מלחמה", סבור בם. "לפיכך, נראה שבמקרה של עופרת יצוקה מדובר בפעולה בה נשמרו כל הדקדוקים של הדין הבינלאומי ההומניטרי ונעשה מאמץ מיוחד לצמצם את הפגיעה באזרחים".

לדעתו של ד"ר רובי סיבל, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, התחקיר של צה"ל היה נכון ונערך בהתאם לנהלים, כפי שמקובל בכל צבא סדיר בעולם לאחר פעילות מלחמתית.

באשר למה שהוגדר כטעויות מבצעיות, סיבל אומר כי לאור הממצאים על צה"ל להחליט אם לנקוט צעדים משפטיים נגד החיילים הנוגעים בדבר, "אם מגיעים

למסקנה שלא היתה פעולה בכוונה, ולא היתה כאן הפרה של דיני מלחמה, אלא שיש לשנות נוהלי פתיחה באש - זה עניין פנימי של צה"ל וזה באמת לא עניין לחקירה פלילית. בוודאי ובוודאי שזה לא עניין של גורמים בחו"ל, שבעיקר מתעניינים אם פגענו בכוונה באזרחים.

"אין סיבה לחתור לריצוי הקהילה הבינלאומית כולה, אלא רק למדינות הידידותיות לישראל. אם היינו מוסיפים גורם משפטי לא-צבאי, ייתכן שזה היה מוסיף משהו לאמינות של החקירה, ולא הייתי שולל המלצה כזאת. ואולם, אין סיבה להוסיף חוקר שאינו מישראל. האם זה מה שישכנע שופט ספרדי שלא לחקור אחר כך את המקרה, אישית אני מסופק בכך".