גם אני חוגגת עצמאות של רווקוּת תל אביבית
היו אלו ארבע שנים של חיפושים ונסיונות, של לאכזב או להתאכזב, לפגוע או להיפגע. ארבע שנים של ציפייה למפגש שישנה את חיי. אני לא מצפה שזוגיות וילדים יהפכו אותי למאושרת. מנסיוני, אני יודעת שהאושר שלי תלוי רק בי
ב-20 במאי 2005 חזרתי לארץ, נושאת איתי את חתולתי המלכותית אודרי וחמש מזוודות עמוסות בגדים, נעליים ומיני פיצ'יפקס בלתי שימושיים בעליל שאגרתי במסעותיי ברחבי העולם. חזרתי עם שק מלא בחוויות של טיולים, מסיבות, סקס וסמים, את חלקן רציתי לנצור ואת חלקן העדפתי לשכוח.
חזרתי עם המון תקוות, ברוח האופטימיות הקוסמית ששוררת עלי (כשאני לא בדיכאון). אם אחייך לעולם, העולם יחייך בחזרה. חזרתי עם חור בלב ועם המון שריטות. חזרתי עם טעם מר של זוגיות נוספת שכשלה ושאריות של דיכאון עמוק. חזרתי גרושה פעמיים.
לאחר קריאת הטורים שלי שאל אותי חבר אם אני באמת מעסיקה את עצמי כל כך הרבה בענייני סקס, אהבה וזוגיות. התשובה היא כן. אחרי הכל, אני בת 35, אוטוטו 36. אין דבר שאני רוצה יותר מאהבה זוגית טובה וילדים שובבים ובריאים. אני רוצה מישהו שייקח איתי חלק במסע המופלא והקשה שנקרא החיים. אני רוצה להקריא סיפורי ילדים לאוזניים קשובות ועיניים סקרניות, להשתולל בפארק מבלי להרגיש מטומטמת, ולהרעיף אהבה על יצורים קטנים נוספים מלבד אודרי, כבודה במקומה מונח.
אז כן, אהבה וזוגיות מעסיקות אותי מאוד. אחרי הכל, היו אלו ארבע שנים של חיפושים ונסיונות. ארבע שנים של כמעט, אבל לא. ארבע שנים של לאכזב או להתאכזב, לפגוע או להיפגע. ארבע שנים של עיניים מחפשות, של ציפייה למשהו שיקרה, למפגש שיבוא וישנה את חיי, מחיים של לבד לחיים של ביחד. אני לא מצפה שזוגיות וילדים יהפכו אותי למאושרת - מנסיוני אני יודעת שהאושר שלי תלוי רק בי.
למה הוא לא מתאהב בי, מה לא בסדר איתי?
אלו היו ארבע שנים של היכרויות, של ניתוחים אנליטיים ושל משחקים מטופשים: זה זה? יש טעם להיפגש שוב? הוא יתקשר? למה הוא לא מתקשר? אני צריכה להתקשר? מה היתה כוונת הסמס? למה הוא לא מתאהב בי, מה לא בסדר איתי? למה אני לא מתאהבת בו, מה דפוק אצלי?
אלו היו ארבע שנים של ניסיון נואש להבין מחדש את כללי המשחק, אחרי שנים ארוכות של זוגיות. ארבע שנים של כישלון מוחלט בהבנת דרכו המיוחדת של הייצור הרווק הזכרי. בני האדם מורכבים מכל כך הרבה גורמים: מוח, לב, נשמה, גוף, וחלק נוסף, שחברי גלעד מתעקש שהוא חלק נפרד השולט בכולם - ליבידו. לחלוטין בלתי אפשרי להבין את הקומפוזיציה האנושית המורכבת הזו אצל גברים כה רבים, שנכנסים ויוצאים מחיי בזה אחר זה.
באשר לסקס, כן, גם סקס מעסיק אותי מאוד. מה לעשות שבאתי לעולם כיצור מיני אשר נהנה במיוחד מפעילות גופנית מעוררת וממריצה, שנעשית לרוב במיטה, אבל לא רק?! אשה נשואה שרוצה להזדיין לפחות פעם ביום נחשבת למתת שמיים. אשה רווקה שרוצה להזדיין לפחות פעם ביום נחשבת שרמוטה מופקרת. ולא שכל כך אכפת לי מדעת הקהל, במשך הזמן גיליתי שזה פשוט בלתי אפשרי.
סקס נטול אינטימיות ורגש יכול להיות משובח במקרים מסוימים, אבל לרוב הוא משאיר עקבות של ריקנות. כל מערכות היחסים המיניות שלי הולידו חברויות ורגשות, מזל שלא ילדים. הדברים תמיד הסתבכו ואי אפשר היה להמשיך.
מהות המציאות היא חוסר
אבל חכו רגע עם הממחטות. עד עכשיו התמקדתי בחצי הכוס הריקה, כלומר ב"חוסר". ז'אן פול סרטר אמר שמהות המציאות היא חוסר, משהו תמיד חסר.
אני לא צריכה ללכת רחוק בשביל להסביר את חצי הכוס המלאה במשקה טעים ומרווה במיוחד. כל מה שנדרש זה תיאור אירועי יום שבת האחרון. בשמונה בערב, אחרי שיחות טלפון ארוכות בהן הסברתי לחבריי כמה טוב ונעים לי בבית, ברגוע, ושאין לי מה לחפש בחוץ, נוגה מזמינה אותי למסיבת גג מגניבה. שנייה אחר כך, סהר מזמין אותי אליו לג'וינט.
כבר עשיתי יוגה ומדיטציה, אכלתי ארוחת בוקר מונבטת עם עידן, כתבתי את הטור השבועי וקראתי שישה פרקים מספר. התנמנמתי בצהריים ונהניתי מהרחש השקט, הנעים, שיש רק בבוקרי שבת לא קיציים, נטולי מזגנים. בסך הכל יום פרודוקטיבי, למה שלא אפנק את עצמי במסיבה? השתוללתי בריקודים עם נוגה באוויר הלילה האביבי המפנק והשתעשעתי בשיחה עם בחור צעיר שהתחיל איתי.
אצל סהר, נכנסתי לאווירה הזו שבה אני פשוט מצחיקה את עצמי, ולפעמים גם אותו. בדרכי חזרה, התהלכתי ברחובות הקסומים, עם חיוך רחב, ממזרי ומטופש על פניי, נהנית מהמחשבה שיש לי אחלה טוסיק. אני לא יודעת למה המחשבה הזו תמיד משמחת אותי, זו פשוט עובדה. בראשי התנגן השיר המופלא של נינה סימון - Feeling Good, שרק מילותיו יכולות לתאר את התרוממות הרוח ששרתה עלי. עצמאות.
אלו היו ארבע שנים של אהבות והתאהבויות, של סקס סוער בלי לוקשים, של בחורים צעירים וצעירים יותר, גם כמה מבוגרים וכמה בחורות. ארבע שנים של ריגושים ראשוניים מפגישות, נשיקות ונגיעות. ארבע שנים של סימוסים שהעלו בי חיוכים סמוקים, פלרטוטי צ'אטים מבדרים ומחרמנים ושיחות טלפון משמחות להן ציפיתי בדריכות. ארבע שנים של הפתעות והתחדשות בכל רגע ורגע.
"חופשי זה לגמרי לבד"
יהודה פוליקר הבריק עם האמת הפשוטה - "חופשי זה לגמרי לבד". אני חופשייה לעשות ככל העולה על רוחי, בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. חודש בהודו, התפטרות מהעבודה, שמלה במחיר שערורייתי, סוף שבוע בטבע, מסיבה, או אפילו הסתגרות והתנתקות טוטאלית מהעולם, "יו ניים איט". אין את מי לצער או להכעיס, אין מחוייבות, אין ייסורי מצפון.
אני יכולה להשתנות מבלי לחשוש מה יחשוב הצד השני, מבלי שמישהו יקבע אותי במסגרת הדמות שהכיר. מי כמוני יודעת כמה קשה להשתנות במסגרת זוגית, והרי אי אפשר להתפתח מבלי להשתנות. יש לי אפשרות לממש את החלומות שלי תוך נטילת סיכונים. יש לי את כל מרחב המחייה לצמוח ולהתקדם בדרכי אל האושר.
יהודית רביץ שרה "לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה". אני לבדי, עצמאית בשטח, כבר ארבע שנים. כמו בכל מצב יש לכך יתרונות וגם חסרונות. כל שנותר הוא לנצל את יתרונות המצב באופטימליות ולחיות עם החסרונות בשלום.
חג עצמאות שמח!
