בהרצליה חסכו חצי מכמות המים - בזכות הצמחים

לפני כשנתיים התעוררו תושבי הרצליה וגילו שהגינה הציבורית המוכרת להם שינתה פניה. את מקומו של צמח הפיטוניה בעל הפרחים האדומים תפסו לפתע צמחי לבנדר סגלגלים וסיור קצר בעיר גילה כי שינוי דומה התחולל גם בעשרות דונמים של גינות ציבוריות ברחבי העיר. בהמשך התברר כי לא מדובר רק בשינוי חיצוני, אלא בשינוי סביבתי משמעותי.

עוד בנושא:

• למה הדשא בלהבים ועומר ירוק יותר?
• חוקרים ישראלים גילו: צמח שמשקה את עצמו

מזה כשנתיים מחליפה מחלקת גנים ונוף בעירייה בהדרגה את כל הצמחיה העונתית והבזבזנית במים - בצמחיה רב שנתית חסכונית ומנתוני העירייה עולה כי המהלך הביא השנה לחיסכון של למעלה מ-50 אחוזים בהשקיה הציבורית בעיר. זאת, לעומת השנה שעברה בה נחסכו כ-20 אחוזים מכמות המים. 

מבדיקת הנתונים ההשוואתיים של אגף הגינון בעירייה לחודשים יולי ויוני, עולה כי בשנת 2009 נחסכו 51.3 אחוזים במי ההשקיה, לעומת שנת 2008. בשיחה עם ynet הסבירה גלית רוניס, מנהלת מחלקת גנים ונוף, כי "הצמחיה החדשה חוסכת לא רק במים אלא גם בעלות. בניגוד לפרחי העונה הרגילים שהתחלופה שלהם נמשכת לכל אורך השנה, הצמחים החסכוניים הם רב שנתיים ולכן נשתלים רק פעם אחת".

לדברי רוניס, במסגרת המהלך נשתלו רק צמחים רב-שנתיים אשר צריכת המים שלהם נמוכה משמעותית מזו של הפרחים העונתיים, וכן עצים נשירים שיוצרים בשטחי המדשאות צל בחודשי הקיץ ובכך מקטינים את כמות המים הנצרכת. לצד זה, מפרטת רוניס כי בכל הגינות הוצבו פחתי מים - שאפשרו הקצבת מים מדויקת לכל צמח.

לפני: כיכר טיראן בהרצליה פיתוח, בגוונים של אדום (צילומים: עיריית הרצליה)

אחרי: אותה כיכר, בצהוב וירוק  

כמה זה עולה לנו?

 בשנה בנוסף, בעירייה מציינים כי המהלך איפשר את הפיכתם של שטחים רבים בעיר לירוקים. שטחים אלו הם ברובם שטחים שהוגדרו בתוכנית בניין העיר (תב"ע) כשטחים ציבוריים - אך עד כה לא נעשה בהם שימוש. במסגרת המהלך, הצליחו בעירייה להפוך בכל שנה כ-40 דונם בלתי מנוצלים - לגינות לרווחת הציבור.

עד כאן הכל נשמע פשוט ומועיל, אך האם מדובר במודל שכל רשות מקומית יכולה לאמץ בקלות? לרוע המזל, התשובה לכך אינה חד משמעית. מבדיקת ynet עולה כי למרות החיסכון העצום במשאב המים, הרי שמהלך מסוג זה מצריך השקעה לא מבוטלת של עשרות אלפי שקלים - החל ממערכת מחשוב יקרה לבקרת ההשקיה, ועד להשקעה בכמויות רבות של צמחים חדשים ושעות גינון רבות.

רוניס מאשרת כי אכן מדובר במערכת יקרה המצריכה תוספת של יחידות מיחשוב חדשות בכל שנה - השקעה העשויה להגיע לאלפי שקלים. "אבל המים הם מצרך יקר ואין להם מחיר", היא מסכמת. ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, מתגאה גם היא במהלך ומציינת כי "גם בשנים הבאות, אשר לצערנו צפויות להיות לא פשוטות בכל הנוגע לבעיית המים במדינה, אנו נמשיך לפעול למען צמצום השימוש במים בגינות ציבוריות, ולהוות בכך דוגמא לערים אחרות".