אמיתי או מזויף: איך בוחנים את איכות הדבש?
בניגוד לשנים קודמות, הסיכוי להיתקל השנה בדבש מזויף קלוש למדי, אבל עדיין קיים. "ממון" יצא לבדיקה דביקה במיוחד
לא פחות מ-1,600 טון דבש ירכוש עם ישראל לקראת ראש השנה, שהם 40% מהתצרוכת הדבש השנתית שלנו. על-פי נתוני משרד החקלאות, במשך שנים נעשתה הקנייה משיקולי מחיר בלבד, ורוב הציבור העדיף את הדבש הרגיל, הנמכר ברשתות השיווק. דבש זה עשוי ממספר מקורות צוף של פרחים שונים, ולכן נקרא דבש פרחי בר.
בשנים האחרונות נרשמת מגמת צריכה של דבשים מיוחדים, הנקראים דבשים זניים. "הדבש הישראלי נחשב איכותי במיוחד, בזכות מגוון הצומח ותנאי הסביבה בארץ", אומר חיים אפרת, מרכז מקצועי ראשי לדבוראים בשירות ההדרכה במשרד החקלאות. "למרות זאת, רק אחוז קטן יחסית באוכלוסייה מבחין ומחפש דבש לפי זנים, העשוי מצוף פרחים של צמח אחד דומינטטי כמו דבש מצוף הדרים, צוף אבוקדו, צוף זעתר וצוף אקליפטוס". אלה נמכרים בחנויות מתמחות ואצל הדבוראים באופן ישיר.
ואיך הצרכן יכול לדעת אם מוכרים לו דבש אמיתי, או כזה שעשוי מסוכר מחומם בתוספת חומרי טעם וריח? הוא לא יכול. לפי התקן (ת"י 373) לדבש אמורה להיות תכולה מסוימת של חדסוכרים (גלוקוז ופרוקטוז), כמות מים ומידת חומציות מסוימת. גם מידת החימום של הדבש צריכה לעמוד בתקן. "רק בדיקת מעבדה יכולה לאשר שהדבש עומד בתקן, לפי מספר פרמטרים כמו מדידת סוכרים", מסביר הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש.
האם על פי המראה ניתן לבחון את טיב הדבש? לא בהכרח. מכיוון שצבעו וטעמו נקבע על פי מקורו, קיימים דבשים בהירים מאוד אך גם כהים מאוד. "רק מבינים בענף יכולים לגבש דעה על סמך מראה, צמיגות וטעם", אומר אבידור. לדבריו, מועצת הדבש נוהגת לבצע בדיקות קבועות (ועיוורות) של דבש, וכתוצאה מכך בשנים האחרונות כמעט שלא נמצא בשוק דבש חריג.
"לשמחתנו, בשוק כמעט ולא קיים היום דבש מזויף. בעבר ידענו זיופים, בעיקר במכירות מזדמנות בשווקים, של ספקים שנעלמו. כיום התופעה היא שולית, שכן הקמעונאים למדו לא להתפתות למציאות", אומר אבידור.
מי מתחפש ומי אמיתי
כדי לבחון את תקניות הדבש, אסף "ממון" מספר מיכלי דבש של יצרנים ידועים ופחות ידועים. הדבש נקנה באזורים שונים בארץ, ובעיקר במכולות ובחנויות מוזלות והועבר באמצעות מועצת הדבש למעבדה בגרמניה כשהוא מסומן במספרים. כמעט כל הדבשים נמצאו תקניים, ביניהם אלה של החברות הגדולות יד מרדכי, עין חרוד מאוחד, עמק חפר, משק לין ודבש שלנו.
הדבש של מכוורות הבוטיק שנמצא תקני: דבש ארצנו של משק חרך אבינעם, כפר מל"ל; כרמל מוצרים טבעיים, זכרון-יעקב; מכוורת ספרסקי, שער אפרים; מכוורת קורן, מעונה; מכוורת רביד, בית עובד; מכוורת רייקין, שדה אליעזר; דבש הגולן, מכוורת גאזלין, יפיע; דבש עיראקי שלום, ראשון לציון; הכוורת מבית שי ספקטור, כפר רות; מכוורת אלין, גבעת יואב; מכוורת אלונה, עמק חפר.
כמו כן, דבש שנרכש בשוק רמלה ללא זיהוי התברר כתקני לחלוטין. דבש אחמד חסין מטירה נמצא גם הוא תקני, אך התווית כתובה בערבית בלבד. על פי החוק, אין למכור מוצר ללא ציון שם היצרן וכתובתו בשפה העברית (לפחות).
ומי לא עמד בתקן? נמצאו שניים בלבד: "דבש מלכות" אינו דבש כלל, למרות שנכתב עליו "בהשגחת הרבנות מושב ישרש. על הדבש תווית המציינת את המשווק ש.ל. מסחר ושיווק. עוד נמצא, כי "הרמב"ם דבש החיים" ממושב שזור, שנקנה במכולת במעלות, אינו עומד בתקן בגלל חימום יתר, אם כי הוא עומד בכל הפרמטרים האחרים. בשני מוצרים אלה לא ניתן היה לקבל את תגובת היצרנים, שכתובתם כלל לא מופיעה על המוצר.
בעיה נוספת קיימת במוצרים ש"מתחפשים" לדבש. מדובר במוצר הנושא את השם "דבשית" (נרכש במחסני כמעט חינם), ועליו ציור של דבורים. זה אינו דבש כלל אלא תמיסת סוכר, וכך גם נרשם על האריזה. עוד נרשם על האריזה "בטעם דבש דבורים טבעי" אלא שהמילה "בטעם" מוקטנת וכמעט שאינה נראית. כך יוצא שהיצרן כיסה את עצמו בכיתוב שעל האריזה, אך במכירת המוצר יש משום הטעיה. גם במקרה זה לא ניתן היה לקבל את תגובת היצרן.
הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
