ב"ש - מכבי ת"א? ברומר בראש ודריקס בלי הנעל
מהמאץ'-אפ הזה, אוהדי מכבי ת"א זוכרים בעיקר את משחק האליפות, בעונת 94/95, רגע לפני שגרנט עזב. נועם שוהם: "זו היתה שמחה מהולה בעצב". אלי דריקס נזכר: "בעשר הדקות האחרונות שיחקתי בלי נעל, אחרי שהאוהדים פרצו למגרש"
כשמזכירים לאוהדי מכבי תל אביב את הפועל באר שבע, מן הסתם לא חסרים משחקים גדולים בין המועדונים. אם זה הניצחון הראשון של אורי מלמיליאן ואבי כהן בעידן הצהוב, או הניצחון של ג'ובאני רוסו והאדומים בגמר הגביע. אבל מעל לכל - נמצא המשחק שהתקיים ב-27 במאי 1995. המחזור האחרון של אותה העונה.
זו היתה עונה עם הרבה משמעויות למכבי. היא החלה לא כל כך טוב, כשהרכש החשוב מכל, אלון מזרחי, לא התחבר, כבש שער אחד נגד צפרירים חולון ועזב ברעש צורם במהלך העונה. לצהובים, שהיו מכונה משומנת כבר מאז 1991/92, עם אותו הבסיס פחות או יותר, לקח זמן להתחבר, אך בסוף זה קרה.
הצד השני של המטבע נודע לקראת סוף העונה, כשהתברר שזו העונה האחרונה של אברהם גרנט במכבי, לפחות בעידן הזה של מכבי. גרנט הגיע ב-1991 ובתום אותה העונה כבר כונה 'הקוסם', כשהחזיר את תואר האליפות לכיכר מלכי ישראל, לראשונה מאז 1979.
המירוץ מתל אביב לחיפה
המירוץ לאליפות מול מכבי חיפה נמשך לאורך כל החצי השני של העונה, אך התהדק לקראת הסיום. במחזור ה-27 סיימה מכבי ב-0:0 מול הרצליה, כולל שני מורחקים, אך חיפה לא ניצלה זאת כדי לצמצם פערים, כשנפרדה מראשון לציון ב-1:1. שבוע מאוחר יותר התהדקה החגורה, כשמכבי ת"א לא יכלה למכבי פ"ת בר"ג (דריקס השווה בדקה ה-86 ל-2:2), ו-0:3 של הירוקים על בית"ר ירושלים קירב אותם עד למרחק שתי נקודות.
במחזור הלפני אחרון מכבי ת"א טיילה עם 0:4 מול בית"ר ת"א (שלושער של סביליה), חיפה ניצחה בדרבי סוער 2:3 את הפועל. הקבוצות הגיעו למחזור האחרון, כשמכבי ת"א מובילה בשתי נקודות, אך לחיפה יחס שערים עדיף. התל אביבים בבאר שבע, חיפה ארחה את הפועל בית שאן.
"שבוע לפני כן הייתי צריך לבחור", מספר רועי, אוהד מכבי ת"א. "הייתי חייל, והייתי חייב לעשות שבת אחת - או במשחק הבית נגד בית"ר ת"א או בבאר שבע. הימרתי שניקח אליפות נגד בית"ר ת"א והפסדתי בהימור. ככה נמנעה ממני החוויה של באר שבע".
נועם שוהם, אולי, הקשר האחורי הטוב ביותר שידעה מכבי ת"א בשני העשורים האחרונים, נזכר בהכנות למשחק: "התכנסנו במלון דן, המתח היה גדול מאוד. ידענו שזה משחק שאין ממנו דרך חזרה, והלחץ מסביב היה אדיר".
הגמל הצהוב
השיירות מתל אביב כללו למעלה מ-10,000 אוהדים צהובים, שצבעו את כל הדרך לנגב. האמצעי החשוב ביותר ביציע היה, כמובן, הטרנזיסטור. עדכוני שירים ושערים מקרית אליעזר לא הפסיקו להגיע, וכל איתות של גול הקפיץ את כל היציע.
"אני לא אשכח את הכניסה לבאר שבע", סיפר אלי דריקס, אז, קפטן משותף ביחד עם ניר קלינגר. "אוהדי הפועל ב"ש קיבלו אותנו בדגלים וצעיפים ירוקים כבר בכניסה לעיר, זה היה מאוד לא נעים. אבל הכל עבר כשנכנסנו למגרש. כל כך הרבה אוהדים צהובים כבר היו שם - זה נתן הרגשה נפלאה". שוהם נזכר בתגבור שהאוהדים הביאו: "הם דאגו להביא גמל למגרש, זה היה בלתי נשכח".
המשחק יצא לדרך, כשמכבי בהרכב הקלאסי. שורה אובארוב בשער, עמית לוי החליף את אבי כהן הפצוע, גדי ברומר, אמיר שלח ויעקב הילל לצידו מאחור, ניר קלינגר, אלון ברומר, שוהם ואבי נמני בקישור, סביליה ודריקס למעלה. אפילו איציק זוהר הגיע לעודד מהצד.
האחים ברומר, על פני העיתון שלמחרת (מתוך: ידיעות אחרונות)
באר שבע עלתה עם שאול סמדג'ה בשער, גדי חזות, אפרים דוידי, שלמה אילוז ודימיטרי גורמן בהגנה, ויקטור מורוז, מריאן קלפטאנו, אילן ועקנין ואמיר אביגדור בקישור, וסרגיי גוסייב ונסים אביטן בחוד. "בהתחלה היה הרבה מתח", סיפר דריקס. "שיחקנו בעיקר כדי לא לקבל גול. לקח לנו זמן להתשחרר ורק רצינו לא להיכנס לפיגור מהיר".
"שמענו רחש בקהל"
ההזדמנות הראשונה הגיעה בדקה התשיעית, כשנמני ניסה מזלו מתוך הרחבה, אך סמדג'ה היה במקום. סביליה מצד אחד ואביטן מצד שני עוד הספיקו להחמיץ, אך אז הגיע האיתות מהיציע: בדקה ה-34 עופר שטרית העלה את חיפה ליתרון - כרגע האליפות ירוקה. "לא ידענו בדיוק מה קרה, אבל שמענו מין רחש בקהל", תיאר דריקס את התחושות באותן הדקות.
כעבור שלוש דקות הדיווחים כבר סיפרו על 0:2 לחיפה, שוב, מרגליו של שטרית. הייאוש ביציעים הצהובים בלט לעין, אך לא לאורך זמן. בתוך תוספת הזמן של המחצית הראשונה, הוכשל נמני ע"י חזות. קלינגר הרים את הכדור, אלכסונית משמאל, ומי אם לא אלון ברומר נגד את הכדור חזק פנימה - האליפות שוב נצבעת בצהוב.
כמה דקות לפני כן הגיע השער הראשון של בית שאן, שצימק ל-1:2 לחיפה, אך במכבי הפסיקו להאמין בקרית אליעזר, והתרכזו בבאר שבע. המחצית השנייה התנהלה על מי מנוחות, כשהצהובים רק רוצים להעביר את הזמן, ובב"ש, למעשה, לא רצו שום דבר מיוחד.
המהפך בחיפה הושלם
בדקה ה-48 הגיעה הבשורה מקרית אליעזר, כשדניאל סקנטאי השווה ל-2:2 וקירב את האליפות עוד צעד דרומה. 13 דקות מהסיום קבע קלאודיו קאהימי, בשערו השני, 2:3 ענק לבית שאן וסגר את הסיפור סופית.
ככה ייעשה לאיש. שורה אובארוב על כתפי האוהדים (מתוך: ידיעות אחרונות)
בדיוק באותה הדקה החלו אוהדי מכבי ת"א לרדת מהיציעים למגרש, כשאף כוח אבטחה לא ממש יכול היה לעצור אותם. השריקה של דני קורן לסיום היתה טכנית בלבד - מכבי תל אביב אלופה, עידן אברהם גרנט הסתיים, אפשר לחזור לתל אביב עם חיוך.
"אברהם, אל תלך לשם"
"זהו, נגמר הסיפור", נזכר שוהם, "הרגשתי ששלושים קילו ירדו לי מהגב". דריקס הוסיף: "הקהל נכנס למגרש מוקדם, שני אוהדים תפסו אותי והורידו לי את החלוצה ונעל אחת. כשחודש המשחק, הצלחתי למצוא רק את החולצה, ושיחקתי רק עם נעל אחת".
אך כפי ששוהם תיאר זאת, השמחה היתה מהולה בעצב. שחקני מכבי ת"א, בניסיון אחרון לשכנע את גרנט לא לעזוב להפועל חיפה, שרו למאמנם: "אברהם, אל תלך לשם, כי הזאב יאכל אותך - הם". למרות כל זאת, קפטן דריקס חשב אחרת: "אני, בתוך תוכי, האמנתי שאברהם יישאר במכבי, למרות כל הדיבורים".
קפטן קלינגר סיכם כשהתראיין בחדר ההלבשה: "זו האליפות הכי מתוקה שלנו. לא רצו לראות אותנו אלופים, אבל עשינו את זה בזכות". ומכאן עבר קלינגר לפינת הנבואה: "השחקנים האלה יביאו עוד אליפות למכבי". כמה שהוא צדק...
קנדאורוב יהיה הליצן של מכבי?
עוזרו המאמן של גרנט, עמנואל אופיר ז"ל, סגר בתום המשחק חשבון אחד: "אני לא רוצה לדבר על אף אחד. לא על מכבי חיפה, לא על כל אלה ששונאים את מכבי,
לא על ההצהרות של ב"ש, רק על בן אדם אחד - קנדאורוב, שאמר שמכבי ת"א היא קרקס. עכשיו נזמין אותו להופיע אצלנו כליצן".
גרנט עצמו סיכם: "זה מעבר לאליפות רגילה. לצעירים האלה מובטח עתיד במכבי ת"א, שתמשיך להתבסס על תוצרת בית. מכבי היתה במקום הראשון העונה יותר מכל קבוצה אחרת, ולכן מגיעה לנו האליפות".
משם כבר החלו השיירות לחזור לתל אביב, לקראת החגיגה הגדולה שהתרכזה בחוף המערבי בואך יפו. "הדרך למרכז נמשכה כמעט חמש שעות", סיפר דריקס. "זה היה ארוך, אבל מדהים". מאז, הספיקה מכבי ת"א לקחת עוד אליפות עם דרור קשטן ואחת נוספת עם ניר קלינגר, אך הימים ההם, כשמכבי היתה מפחידה, כבר לא חזרו בעשור האחרון.
