ללכת עד הסוף

 אומרים שניו יורק היא ג'ונגל מבטון שבו חלומות מתגשמים. אומרים שבניו יורק הכל יכול להיות, ורובנו, מי שבחר לגור בארה"ב בכלל ובניו יורק בכלל, הגענו, בדרך זו או אחרת, רכובים על כנפי התקווה שהיא מספקת.

בעוד חלומות כולנו יכולים לחלום, ההגשמה כרוכה הרבה פעמים בדברים שלא היינו מעיזים לחלום עליהם. השגרה, התעוזה, התנאים, הקשיים, המחסומים והכשלונות המערפלים. כל אלו עוצרים רבים, גם כאן, בדרך אל אותה מטרה ואנחנו זקוקים להרבה יותר מגיאוגרפיה כדי להניע ולהגיע.

בטור שבועי שמתפרסם ב’ידיעות אמריקה’ בשנים האחרונות, מנסה המאמן הוותיק ניסים שדה, דרך סיפורים מקומיים וחוויות אישיות, לייעץ ולכוון את המקומיים להאמין בדרכם ולנוע קדימה אל עבר במטרה.

בעקבות הפופולאריות שצברו הטורים, החליט בימים אלו לחבר אותם לספר מיוחד במינו שמשלב עצות חשובות עם צילומי אמנות של העיר. "הספר '50 סיבות למה לא ניו יורק' נולד אחרי שלא מעט קוראים אדוקים פנו אלי בבקשה לחבר ספר. במסגרת הזו יש לי אפשרות לספק את העצות וההכוונות בכמה וכמה אספקטים ודרכים. אין את המגבלות של טור שבועי".

הספר מבוסס על 50 סיפורים קצרים, כולם אמיתיים. בסיפורים נתקל הגיבור בדילמות ואתגרים בכל תחומי החיים. "בסוף כל סיפור יש שיעור או כלי אימוני על מנת לעזור לגיבור להתגבר על דילמה או אתגר. עבור הקורא זה למעשה אימון מבלי שהמאמן פיזית לצידו".

כבר שנים ששדה עוסק במציאת פתרונות. נשמע שכל חייו פיתח את המיומנות הזו. "מאז ומתמיד בחרתי להתעסק בדרך להתקדם, לא להתעמק בדילמות. אני זוכר אותי, ילד בן 9 במשפחה מרובת ילדים. לא גדלנו בעושר. אבא היה סנדלר, סבתא גרה איתנו בבית קטן ובתור ילד בסביבה כזו יש הרבה דברים שאתה צריך ללמוד לייצר לבד. כשהייתי בכיתה ד' הייתה לנו עבודת בית. זה זיכרון מאוד חזק. אני זוכר אותי פונה לאמא שלי בבקשה לקנות מחברת כדי שאוכל להשלים את העבודה. אמא אמרה 'אין לי כסף לקנות לך מחברת'. לא קיבלתי את זה. אמרתי אוקיי, אני אמצא פתרון. פתחתי מגירה ומצאתי מחברת משומשת של אחותי משנה שעברה. עברתי דף אחרי דף ומחקתי את כל מה שכתבה כדי שיהיה לי מקום לכתוב והשלמתי את שיעורי הבית. כשהגעתי עם השיעורים לכיתה המורה ראתה את המחיקות וצעקה עליי לפני כולם. היא שאלה איך אני מעז לבוא ככה לכיתה, כנראה כי בתור ילד בן 9 לא מחקתי בצורה הכי יסודית. גם אחרי ההשפלה והענישה לא אמרתי לה שזה היה בגלל שלאמא שלי לא היה כסף".

"יכולתילהגיד לעצמי, אני מדבר או אני עושה". שדה

השנה הוא חוגג 50 וסיפור המחברת הזה עדיין, כך נראה, יכול לתת הצצה לנפש ולדרייב הבלתי מנוצח שלו.

גם המעבר לניו יורק נולד מחלום שהוא פשוט החליט להגשים. לא משנה מול מה הוא יצטרך להילחם ועל מה לוותר. "בארץ היה לי מעמד בכיר בחברה. בחרתי ללכת ללא נודע ובכיף. לא כי היה לי רע במקום אחר, פשוט כי מגיל 21 ידעתי שאני רוצה להיות כאן, לקח 25 שנה עד שבשלו התנאים ויכולתי להגיד לעצמי אני מדבר או אני עושה".

אז הוא סיים מערכת יחסים ארוכה ויציבה, עזב עבודה נוחה ומבטיחה ועבר לארה"ב. "הכרתי כאן רק בן אדם אחד. נחתתי בידיעה שאני יכול לסמוך על עצמי ויודע שיסתדר. אני מאמין שככל שאתה נמצא במקום שלא נוח לך שם מתעוררת הצמיחה".

דירה הוא איתר מהר מאוד בתנאים נוחים, וגם אהבה לקח לו לא פחות משלושה ימים למצוא. "אני מאמין שצריך לעשות טוב ויהיה טוב. יצאתי מתוך מערכת יחסים כי לא רציתי לחיות בפספוס ופתאום שלושה ימים אחרי שנחתתי התחלתי מערכת יחסים חדשה. היום אנחנו נשואים".

שדה חלם לבנות כאן במנהטן בית ספר למאמנים אישיים וכמה חודשים אחרי הנחיתה נפתחה הכיתה הראשונה. "לא ויתרתי. מצאתי פתרונות. כשרוצים משהו כל היקום מתגייס לזה. אני מאמין בעשייה. אני מאמין שכשאתה רוצה שדברים יסתדרו, הם יסתדרו. תבחר את הגישה והמציאות תשתנה בהתאם".

הוא החליט לכוון את שירותיו לקהל הישראלי. "גיוס אנשים לבית הספר שלי לאימון בשיטת תות היה מאתגר. לא הכרתי ארגונים, לא ידעתי איך לאתר ישראלים, כי באותם ימים לא הייתה קהילה מאורגנת. הצבתי לעצמי אתגר להכיר 20 ישראלים ביום ולאט לאט יצרנו קשר. המחויבות ללימוד הייתה גבוהה. עוד ועוד תלמידים הצטרפו ועשיתי את זה כמעט 3 שנים”.

עם השנים שדה נחשף ופיתח דרך אימון שמשלבת את השיטות השונות שהתמחה בהן. "פיתחתי שיטה משולבת ויצרתי משהו חדש. אני מדבר בשפה שאנשים חולמים. התמקדתי באנשים שמדברים עברית כי יש דברים שלא עוברים בתרגום. יש משהו בישראלי ששונה מהתרבות האמריקאית. כל מיני ניואנסים קטנים. זה יוצר אימון אותנטי".

עם השנים, ההיכרות עם הסביבה המקומית והחשיפה לעוד תחומים ויעדים, מתמקד היום שדה בעיקר באימון אנשים פרטיים בעברית ובאנגלית. גם את הספר הוא כתב במידה רבה כדי לאפשר לעוד ועוד אנשים להיחשף לשיטת האימון בה הוא מאמין כל כך. "אני חושב שכל אדם צריך להתאמן עם מאמן אבל לא כל אחד מוכן להיות מאומן, ומלבד זה, יש שיקול כלכלי להקצות להתפתחות אישית שלא תמיד אפשרי. אולי דרך הספר שכתוב בצורה פשוטה ומכוונת מטרה יוכל כל אחד להסתייע בכלים שיש בו".

את החומרים לספר הוא בחר גם בהתאם להתפתחות האישית שלו כאן. "החומרים נבחרו לפי השנים הראשונות שלי, סיפורים משיחות עם אנשים אחרים בשילוב מעוררות השראה וקשורות לשמות ולסיפורים. רוב הסיפורים", הוא מתאר, "קשורים בתקשורת בינאישית, דילמות של אנשים שחיים כאן. מכל סיטואציה שחוויתי כאן ומקרים בדקתי וחקרתי מה אני יכול ללמוד. גם בספר וגם בחיים אני מדגיש את הגישה הבסיסית של אל תתבכיין, אין מי שיפתור לך את הבעיות, אתה זה שתפתור אותן".

גם את הבעיה שעמדה בינו לבין הוצאת הספר הוא הצליח לפתור. "הספר היה מוכן במשך שנתיים, אבל לא עברתי לשלב של להוציא ולהדפיס אותו. רציתי לגייס משאבים, מה שהיה התהליך הכי פחות נוח. לצאת החוצה לגייס אנשים, לגייס כסף. בשביל ליישם שיניתי את זווית הראייה שלי. הבנתי שלחשוב שזה קשור אליי הייתה טעות. התמיכה היא כדי שהם יהיו חלק מההצלחה וזה עזר לי לגייס את הסכום הנדרש. עכשיו אנחנו אפילו עובדים על הגרסא באנגלית".

ביום חמישי ערך שדה השקה חגיגית לספר במשרדי משרד עורכי הדין שיבולת במידטאון, חתם על ספרים והרצה לאורחים על עקרונות דרך האימון שלו, כפי שמועברים בספר.

בעוד שספרו ניתן לרכישה באתר שלו, שדה ממשיך להרצות ולאמן אנשים באופן פרטי ושמח לסכם את הפרק הזה בחייו. "הגעתי לכאן עם הגישה שגורסת שאם אתה אומר, מתכוון, תעשה! מי שלא חי בשלמות הזו, חי בפספסוס. שלמות זה עניין של בחירה".