טיול מקיף הר הנגב

קצת על הנחל:

שם הנחל ניתן לו בגלל כ-100 עצי 'אלה אטלנטית' שמפוזרים לאורך ערוצו כנראה בני 800-1000 שנה, האלה מתנשאת לגובה של חמישה-שישה מ' והיא מרשימה מאוד גם בשלכת.

בספר 'מדריך פרחי הבר בישראל' (הוצאת כתר) מספרים על שינוי האקלים במדבר. במשך שנים היה האזור קר, גשום ויער גדול של אלות צמח לאורך הערבה. עם התייבשות האקלים הצטמצם הגידול לערוצי נחלים ומרגלות משטחי סלע. אנשי רשות שמורות הטבע הדביקו לכל עץ שם חיבה. בסוף חודש פברואר העץ ניצב בערומו בשלכת וענפיו הגלויים מזדקרים לשמיים כמו זר של זרועות. בחודשים מרץ-אפריל העץ מלבלב ועלים ירוקים עוטפים אותו ופריו אדום חזק. מראה מרהיב.

נחל אלות מנקז את מי הר רמון והר רומם, גולש כאלף מ' לתוך ערוץ נחל ניצנה, שמעביר את מי השיטפונות לנחל 'אל עריש' שבמצרים.

מה עושים:

לחובבי אתגרי השטח יש מסלול בינוני עד קשה. ההתחלה קלה יחסית, סתם שביל קופצני שיוצא מ'בורות לוץ', מסומן היטב בכחול וכמעט לכל אורכו מוגדר גם בשביל אבנים. אחרי כקילומטר מכשול סלעי ראשון - מדרגת סלע די גבוהה אך עבירה (זהירות עם טנדרים). המסלול ממשיך מטפס ומתפתל בין סלעים יורד לאפיק ועולה חזרה.

רוב המסלול די פשוט לנהיגה אבל הקטעים הקשים דורשים ידע בנהיגה ומכוון חיצוני שיראה מה קורה מתחת לרכב. באמצע הדרך אלה ענקית עם רחבת חניה גדולה. זהו מקום קלאסי לפתוח את שולחן ארוחת הצהריים. אחרי החניה מובטח לכם מסלול אתגרי קצת קשה. בקטע שהשבילים מתפצלים, יש לבחור במסלול השמאלי (המשך סימון כחול) לנחל חורשה. אחרי עלייה קשה מגיעים לכביש מס' 10, הגבול המערבי עם מצרים בערך 14 ק"מ מכאן.

מי הצטרף אלינו:

ארבעה רכבים: ג'יפ 'סופה' חסון מצויד בכננת, טנדר טיוטה קליל, ג'יפ סוזוקי סמוראי 1.3 ליטר (קטן אבל ממזר) וטנדר 'מגנום'. מבוגרים וילדים בכל הגילים מילאו את כלי הרכב.

לחובבי ההליכה:

ראיתי זוג צעירים חמודים שעשו את הדרך ברגל ורכב כנראה אסף אותם בכביש מס' 10. הם טיילו לבד עם מים ותרמיל ונראה שנהנו מכל רגע.

עוד לחובבי ההליכה: יושבי הג'יפים שאינם נוהגים מוזמנים לצאת וללכת ברגל בקטעים הקשים בעבירות, לחסוך לעצמם את הטלטולים וליהנות מקצת חילוץ רגליים.

עם הילדים:

הילדים שלנו לקחו לעצמם חירות והסתערו על כל הר, מפסגתו הם שמחו לבשר בצעקות ש'כבשו' את ההר. כדאי להצטייד במדריך לצמחיית המדבר. אפשר לזהות בצילומים את 'מקור החסידה' עם פריחה ורודה, 'שמשונים' מסוגים שונים שפורחים בשלל צבעים ואת 'שיח הקרקש' בגווני צהוב עז. בפנייה לנחל חורשה, מצד שמאל, ישנו בור אגירת מים קדום מהתקופה הנבטית.

עוד עם הילדים: צמח ה'אכילאה' הריחני - המיתולוגיה מספרת שאמו של אכילס טבלה את בנה באמבט ריחני של צמח ה'אכילאה' כדי להגן עליו מפני החצים. רק העקב שבו אחזה את התינוק לא נטבל במי הצמח הריחניים. במלחמת טרויה נפגע אכילס מחץ בדיוק במקום שלא נמשח - ומכאן הביטוי 'עקב אכילס'.

תודות עצות ואזהרות:

המסלול מיועד לרכבי ארבע על ארבע, רצוי קשוחים ורצוי נהגים בעלי ניסיון. מינימום שני רכבים. המסלול מסתיים בכביש הגבול המערבי ולכן אתם זקוקים לפחות לכלי נשק באחד הרכבים. אורך המסלול כ-14 ק"מ. אפשר ללכת את המסלול ברגל, בתנאי שמישהו יאסוף אתכם בקצה המסלול בערב, בבורות לוץ. לידיעתכם קיים איסור לנוע בכביש הגבול המערבי בלילה.

ועוד אזהרה לרכבי ארבע על ארבע - אנא אל תרדו מהשבילים המסומנים והצטיידו במפת סימון שבילים מערב הר הנגב (מס' 18) ה'חברה להגנת הטבע, שביל ישראל'. סימון השביל כחול.

בעלי ג'יפים שחוששים לצאת לבד יכולים להצטרף לסיור ג'יפים עם המרכז הישראלי לסיור 5504123-03.

לחסרי ג'יפים: פנחס שדה מעין הבשור ייקח אתכם לטיול בג'יפ שלו, יסביר ויעשיר את הטיול. בתיאום מראש: 9982144-08.

ותודה לאנשי רשות הטבע והגנים שטיפחו את המסלול.

איך מגיעים:

כביש מס' 40 בקטע שבין שדה בוקר למצפה רמון. לפני מצפה רמון פנייה מערבה לכביש מס' 171 עד בורות לוץ - שם הכניסה לערוץ הנחל.

רעבים?:

אוכל מהבית, גם קפה, והרבה מים.